אפקט הסדר (order effects)
אפקט הסדר מתייחס לסדר שבו אינפורמציה מוצגת משפיע על שיפוטים שאנו עושים והחלטות שאנו מקבלים ביחס לאותה אינפורמציה.
Schwartz, Strack, and Mai (1991)
החוקרים שוורץ, סטרק ומאי שביקשו לבחון את אפקט הסדר הציגו לנבדקים שתי שאלות; עד כמה אתה מרוצה מחיי הנישואין שלך/באיזו תדירות אתה יוצא לדייטים (ניסוי 1988)? עד כמה את מרוצה מחייך באופן כללי?. הנבדקים הוקצו לשתי קבוצות אשר נבדלו בסדר הצגת השאלות. בקבוצה הראשונה בה הציגו את שאלת הנישואין ראשונה נמצא מתאם גבוה יותר בין התשובות לשאלות לעומת הקבוצה השניה. החוקרים הסבירו זאת בכך שהשאלה הראשונה יוצרת אקטיבציה בזיכרון לעומת השאלה השנייה, כאשר המידע זמין בזיכרון (זה על הזוגיות)- אנו מסיקים ממנו על השאלה הכללית. לעומת זאת כששואלים אותנו באופן כללי, לא בהכרח תיווצר אקטיבציה בזיכרון ואז אנו יכולים להסיק בנפרד על חיי הזוגיות ולכן המתאם יורד= אפקט האסימילציה, אנו מכלילים את המידע על שביעות הרצון מהזוגיות לתוך המידע על שביעות הרצון הכללית מהחיים.
אפקט הראשונות (primacy effect)
אפקט הראשונות מתייחס לחשיפה למידע ראשוני יוצר שיפוט מסוים ואנו מוטים לשפוט בהתאם אליו.
(Asch (1946 –
אש הציג לנבדקים רשימת תכונות המאפיינות את גיל; סדר 1 – חכם, חרוץ, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן, קנאי. סדר 2 – קנאי, עקשן, ביקורתי, אימפולסיבי, חרוץ, חכם. הנבדקים נדרשו לקבוע עד כמה הם מחבבים את גיל.
תוצאות: אש מצא שמתקיים אפקט הראשונות- אנשים שקראו את התכונות מהחיובי אל השלילי אמרו שחיבבו יותר את גיל לעומת הרשימה השנייה.
הסברים לאפקט הראשוניות: (1)הנטייה של אנשים להיות עקביים, בהתחלה נוצר רושם מסוים על גיל, למרות שיש שינוי במידת חיוביות המאפיינים, לאור השיפוט החיובי הראשוני השיפוט בהמשך יוותר עקבי. (2) קשב – הסבר של אנדרסון, טוען כי האפקט קשור למגבלות של קשב ועיבוד מידע, אנו נוטים להפנות יותר קשב למידע שמוצג ראשון לעומת פריטי המידע הבאים. אנדרסון גילה גם את אפקט האחרונות– הביא לכך בכך שגרם לנבדקים להפנות יותר קשב לפריטים האחרונים. הראה גם שכאשר אנשים נתבקשו לתת שיפוט אחרי כל אחת מהתכונות, מתקיים אפקט האחרונות.
אש דיבר על שינוי משמעות – הוא טען שהתכונות האחרונות (לא ראשונות) ממש משנות את משמעותן, משמעות המאפיינים הופכת לחיובית או תואמת לתכונות הראשוניות.
