פסיכולוגיה חברתית: טעויות ייחוס

טעויות ייחוס

הנושא של טעויות ייחוס מתייחס לשאלה האם יש פער בין ניבויי המודל של קלי לבין אופן הייחוס שאנשים עושים בפועל?

טעות הייחוס הבסיסית Fundamental Attribution Error

הנטייה של אנשים לתת הערכת יתר לכוחם של גורמים תכונתיים והערכת חסר לגורמים מצביים בייחוס סיבות להתנהגות (הנטייה הטבעית שלנו היא לייחס לתכונות). ממצאים מחקריים מראים, למרות הסתייגות מכך בשנים האחרונות, שאנו נוטים לבצע את הטעות יותר על אחרים מאשר על עצמנו (Actor – Observer Effect), משמע, אנו נוטים לייחס את התנהגותנו לגורמים מצביים  ולייחס התנהגות האחרים לגורמים תכונתיים.

 טעות הייחוס הבסיסית הודגמה במספר ניסויים שונים בפסיכולוגיה חברתית:

ניסוי 1The Correspondence Bias (Jones & Harris, 1967)

תיאור הניסוי: הם הביאו נבדקים למעבדה ונתנו להם לקרוא חיבורים בעד/נגד פידל קסטרו (נגד היא עמדה יותר פופולארית בציבור). נאמר להם שהחיבורים נכתבו ע"י נבדקים אחרים. בתנאי אחד נאמר להם שהנבדקים התבקשו לבחור האם לכתוב חיבור בעד או נגד (high choice). בתנאי השני נאמר להם שהנבדקים הוכרחו לכתוב בעד או נגד (low choice).

משתנים ב"ת: (1) עמדה – חיבור בעד/חיבור נגד. (2)אילוץ מצבי – לכותב הייתה בחירה חופשית / הכותב היה חייב לכתוב בעד או נגד. משתנה תלוי: איך עמדת כותב החיבור כלפי קסטרו?

תוצאות: בשני התנאים, הנבדקים העריכו שמי שכתב את החיבור תומך בקסטרו. החוקרים הסיקו שאנשים מוטים לטובת ההסבר העמדתי ולא להסבר המצבי. הסיטואציה לא השפיעה מספיק. אנשים בתנאי ה- high choice דורגו כיותר בעד קסטרו מאשר אלה בתנאי ה- low choice. בלי קשר היה פער בתפיסת העמדה לגבי אלה שכתבו בעד ואלה שכתבו נגד בשני סוגי הבחירה, כך שאלה שכתבו בעד נתפסו כמי שעשו זאת עקב עמדתם האמיתית. הביקורת על המחקר הייתה- שהנבדקים נדרשו לכתוב על עמדת הכותב, ולא היה שום פריט מידע עליו ולכן ניתן להסביר את התוצאות בכך שהמידע היחידי שהיה להם על עמדת הכותב הוא המאמר.

ניסוי 2The Correspondence Bias (Gilbert & Jones, 1986)

מחקר המשך המתמודד עם הביקורת לניסוי הראשון. נבדקים השתתפו במחקר בשלשות: הקצאה אקראית לתפקיד שואל, צופה ומשיב (משת"פ). השואל מפנה שאלה מתוך רשימה של 14 שאלות (האם יש לאסור הפלות בחוק?) ומנחה את המשיב לענות תשובה של ליברל (אור ירוק) / שמרן (אור אדום). המשיב נותן תשובה מתאימה מתוך רשימת תשובות מוכנה בהתאם לצבע האור. לבסוף השואל והצופה מעריכים את העמדה הפוליטית (מידת השמרנות) האמיתית של המשיב. המטרה הייתה לבדוק האם מי שמכוון (השואל) מסיק באופן שונה על העמדה הפוליטית האמיתית (ליברלית/שמרנית) של המשיב.

תוצאות: אנשים ענו, באופן מובהק, שתשובות שמרניות מעידות שהמשיב יותר שמרן למרות שידעו שהתשובות לא ניתנו על ידו מבחירה חופשית. כלומר,גם בסיטואציה שיש מודעות מצבית (אין בחירה) אנו מושפעים ומעריכים בצורה מוטה.

 

ניסוי 3Quiz Game Study (Ross, Amabile, & Steinmet, 1977)

נבדקים הוקצו אקראית לשלושה תפקידים: שואל– מציג למשיב שאלות טריוויה קשות שחיבר בעצמו, משיב, צופה. הנבדקים העריכו את רמת הידע הכללי של השואל והמשיב.

תוצאות: השואל העריך את הידע שלו ושל המשיב כאותו הדבר מכיוון שהוא מודע לידע שלו. המשיב חווה את הקושי ואי הידיעה, ולכן העריך את הידע של עצמו כפחות טוב מזה של השואל. הצופה העריך את רמת הידע של השואל כגבוהה ביותר (למרות שידוע שהוא חיבר את השאלות). אלו שהעריכו את רמת הידע של השואל כגבוהה ביותר לא לקחו בחשבון את היתרון המובהק שנותנת הסיטואציה לשואל. הניסוי מדגים שאנשים  נוטים באופן מוטה, להסביר התנהגויות באופן תכונתי ולא לקחת בחשבון את הסיטואציה כמסבירה את ההתנהגות.

הפציינטים המפורסמים של פרויד

ניתוחי המקרה שליוו את מחקרו וכתיבתו של פרויד הפכו כמה ממטופליו לאנשים מפורסמים בעולם הפסיכולוגיה. כמה מהפציינטים המפורסמים של פרויד

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: