פסיכולוגיה חברתית: האני והדימוי העצמי

האני והדימוי העצמי

מושג העצמי (Self-concept) הבנת קיומה ומאפייניה של ישות עצמית מובחנת. סך האמונות שיש לאדם כלפי עצמו, אנו נגדיר את עצמנו לפי: (1) תכונות (2) חוויות עבר (3) העדפות (4) מטרות ושאיפות (5) זהויות (6) תפקידים חברתיים (7) הערכות עצמיות (8) מצבים רגשיים (9) תיאורים חיצוניים.

אנשים נוטים לתפוס את עצמם כישות קבועה במונחים של תכונות שנתפסות כקבועות מעבר למצבים משתנים (למרות שבפועל הישות יכולה להשתנות). תכונות אישיות קבועות ויציבות הן המאפיין המרכזי לפיו אנו נוטים להגדיר את עצמנו.

 

מקורות הידע העצמי

איך הידע העצמי מתגבש? אינטרוספקציה, צפייה בהתנהגות עצמית והשפעות אחרים.

(1)    אינטרוספקציה – הסתכלות פנימה. אנשים על פי רוב אינם יודעים את הסיבות האמיתיות להתנהגותם. אנו מניחים שאנו עוסקים הרבה בהסתכלות פנימה. ההנחה היא שההסתכלות מאפשרת לנו לקבל תשובה אמיתית לגבי העצמי. פעמים רבות האינטרוספקציה מובילה למסקנות שגויות, שכן התיאוריות שיש לנו לגבי עצמנו הן הסברים זמינים וקלים יותר לשליפה, אבל הם לא תמיד נכונים. לרוב, ההסבר האמיתי להתנהגות שלנו הוא הסבר מצבי ותלוי סיטואציה, אך אנו נוטים להתעלם מכך- אנו לא טובים באינטרוספקציה. הניסוי הבא מדגים איך אנו פועלים ללא ידיעת מקור הסיבות האמיתיות לפעולותינו (לא מבצעים אינטרוספקציה טוב);

ניסוי הגרביונים (Nisbett & Wilson, 1977): קונים בחנות התבקשו לשפוט איזה מבין ארבעה זוגות גרביונים הוא האיכותי ביותר (נבדקים לא ידעו שכל הארבעה היו זהים). תוצאות: אפקט סדר  (40% בחרו בזוג האחרון, 31%, בלפני האחרון). כשנשאלו לסיבת הבחירה, נבדקים נתנו 80 תשובות שונות, כולן קשורות ל"תכונות" המוצר (אלסטיות, חוזק, סוג הבד). אף אחד לא אמר את הסיבה האמתית ("מצבית"). כשנשאלו אם יתכן ומיקום הגרביונים השפיע על תשובתם, כל הנבדקים הכחישו.

(2)    צפייה בהתנהגות עצמית – אנו מסיקים על עצמנו (סיבות לפעולה, עמדות, מוטיבציות וכו') מתוך התבוננות על האופן שבו אנו מתנהגים ובקונטקסט בה נעשית ההתנהגות. לדוגמא: "אכלנו נורא מהר, כנראה שהיינו רעבים". בניגוד לאינטרוספקציה, ההסתכלות היא החוצה על התגובות שלנו. לפי גישה זו, התפיסה העצמית נעשית כמו תפיסה חברתית.

תיאוריית התפיסה העצמית- Self perception theory (Bem, 1972): כאשר רמזים פנימיים הם עמומים וקשים לפרוש, אנשים רוכשים תובנות על התחושות והעמדות שלהם מתוך צפייה בעצמם. הדגש הוא על כך שזה נעשה בעיקר כשיש עמימות, כשהרמזים הפנימיים מעורפלים לגביי למה פעלנו כמו שפעלנו, או כשלא ניתן לייחס את ההתנהגות שלנו לסיבה חיצונית ברורה (חשוב! מקרים בהם אין לחץ מצבי- איום בעונש, סמכות ועוד).

 

תפיסה עצמית של רגשות

היפותזת הפידבק מהבעות הפנים (Laird, 1974)– "אם אני מחייכת סימן שאני שמחה". היסק לגבי מצב רוח של אנשים וכיצד זה משפיע על ההתנהגות שלהם. בהתבסס על תיאורית התפיסה העצמית, האם זה נכון לומר כי אנשים לומדים על עצמם מתוך צפייה בהבעות הפנים של עצמם? בדק כמה משפיעה הבעת הפנים של אנשים על דירוג קריקטורה כמשעשעת יותר או פחות. אנשים עם הבעת פנים מחייכת הסיקו כי הקריקטורה מצחיקה יותר. הניסוי מראה כי הבעות פנים עוזרות להסקה לגבי התנהגות.

Strack, Martin & Stepper, 1988– החוקרים ביקשו מחלק מהנבדקים להחזיק עיפרון בין שיניהם- דימוי מצב של חיוך, ומחלק אחר ביקשו להחזיק אותו בין השפתיים- דימוי של פרצוף עצוב. הם הראו שאנשים שדימו הבעת פנים של חיוך דמו בשיפוטיהם לאנשים בעלי הבעת הפנים השמחה בניסוי של Laird, והנבדקים שדימו הבעת פנים של עצב דמו בשיפוטיהם לנבדקים עם הבעת הפנים העצובה בניסוי זה.

להשפעה זו של הבעות פנים על התנהגות ושיפוטים קוראים  Embodiment– מחוות גוף מסוימות והזזת שרירים מסוימת מעוררים תגובות בזיכרון (ייצוגים מנטאליים)  ולכן אין לנו צורך לפרש אותם בשביל להרגיש. אם כן, להתנהגות הפיזיולוגית יש ייצוגים מנטאליים הקשורים לחוויות חיוביות/שליליות- הפעלת אזורים אלו מביאה לתפיסת המציאות בהתאם לייצוג הפיזיולוגי-מנטאלי (נוגד את הגישה הקודמת בכך שאין הסקה מודעת אלא היא נעשית באופן אוטומטי).

תפיסה עצמית של מוטיבציה

(Lepper, Green and Nissbet 1973) Over justification effect

לפי Bem אנשים מסתכלים על התנהגותם ומתוכה מסיקים על המניע (מוטיבציה) לאותה התנהגות, ניסוי זה ממחיש זאת.

מהלך הניסוי- החוקרים הגיעו לגן ילדים ונתנו לילדים לשחק בטושים, הגדירו אותם כ"צבעי קסם". בשלב ב' הקצו אקראית לשלושה תנאי ניסוי; (1) ציפייה וקבלת פרס, (2) ללא ציפייה אך קבלת פרס, (3) ללא ציפייה וללא קבלת פרס. בשלב ג' מדדו  עבור כל אחד מהילדים את אחוז הזמן בו הוא שיחק עם הטושים במשחק חופשי. לפי Bem נצפה כי קבלת פרס בתמורה למשחק בטושים לא תיצור שימוש רב יותר בטושים מאחר והצידוק להתנהגותם יהיה הפרס ואכן אלו התוצאות שהתקבלו.

תוצאות- הקבוצה הראשונה שיחקה בטושים באחוזים הנמוכים ביותר, כאשר הקבוצה השלישית והשנייה שיחקו באחוזים גבוהים יותר (קבוצה 2 יותר). מהניסוי מסיקים כי המוטיבציה יכולה לפחות כאשר מצמידים אותה לחיזוק מלכתחילה (הבטחה לפרס).

(3)    השפעות אחרים

פידבק ותגובות אחרים the looking glass self– אנו משתמשים באנשים אחרים כדי ללמוד על עצמנו; בהתנהגות שלהם, בפידבק שהם נותנים, בתגובות שלהם כלפינו. התפיסה העצמית שלנו מתפתחת דרך הנחות שלנו לגבי איך אחרים תופסים אותנו.  כלומר, אנו מגדירים עצמנו מתוך האינטראקציות החברתיות שלנו\ למדים איך אחרים שופטים אותנו ובכך מעריכים את התנהגותנו.

חברות בקבוצות חברתיות (זהות חברתית)– זהות חברתית מהווה מקור ידע לתפיסת העצמי. מתוך הזדהות עם קבוצות מסוימות אני מסיקה לגבי תכונות העצמי.

השוואה חברתית השוואה להתנהגות האחרים ביחס להתנהגות שלי ומתוך כך מסיקה על עצמי.

 

תיאוריית ההשוואה החברתית Festinger, 1954))

שתי שאלות מנחות את המחקר בתחום; מתי אנו נבצע השוואה חברתית? כשאין קריטריון אובייקטיבי להשוות את עצמנו אליו ואנחנו לא בטוחים לגביי היכולות/ הדיעות/הביצועים שלנו. אם כן, הסטנדרט ישתנה ביחס לאנשים אליהם אנו משווים.

למי אנו בוחרים להשוות את עצמנו? אובייקט ההשוואה תלוי באדם ניתן ונשווה עצמנו לאלו הדומים לנו או לאלו הטובים פחות. אובייקט ההשוואה עוזר לשמר או לשנות את תפיסת העצמי שלי (ואלו משפיעים גם על בחירת המקורות להשוואה).

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות