לואיס מורגן – סיכום

לואיס מורגן (1881-1818)

לואיס מורגן הוא תיאורטיקן בולט באנתרופולוגיה הצפון-אמריקנית הנחשב לאבי האנתרופולוגיה החברתית המודרנית ומחקרי השארות. בספרו על מערכות השארות האנושיות (1871) הוא סיווג והשווה את שיטות השארות של עמים ברחבי העולם בניסיון להוכיח את מקורם האסיאתי של האינדיאנים האמריקניים. תוך כדי כך הוא גיבש את הרעיון שהתפתחות המשפחה האנושית עברה שורה של שלבים אבולוציוניים, השערה שמחקרים מאוחרים יותר הפריכו. עבודתו הוכיחה את הערך הרב הטמון בלימוד התפלגות שיטות השארות לשם גיבוש השערות וחשף את חשיבותה של השארות למחקר החברתי בשל הקשר בין מונחי השארות לבין ההתנהגות. כמו כן, האתנוגרפיה שכתב על האירוקווי מהווה מקור מידע חשוב עד היום.

1842 – קומט מפרסם את סיפרו.

1859 – דרווין מפרסם את סיפרו "מוצא המינים".

שני הפרסומים משפיעים השפעה עצומה על מורגן, ובשנת 1877 הוא מפרסם את סיפרו "החברה הקדומה", מספר שנים בלבד לפני שנפטר.

מורגן הוא יליד מדינת ניו-יורק, עו"ד במקצועו. בניגוד לקומט, עבודתו של מורגן הייתה מבוססת על עבודת שדה: הוא חוקר שבט אינדיאני בשם אירוקווי שנמצא בשמורת אינדיאנים במדינת ניו-יורק. תחביבו בעבודה אתנוגרפית הפך לעיסוקו המרכזי כאשר הממשלה רצתה שרכבת תעבור בתוך השטח שבו נמצאת השמורה. איגוד יוזמי הרכבות רצה לתבוע את האינדיאנים, ואלו שמעו שמורגן עו"ד ולכן פנו אליו. מורגן זכה במשפט ודבר זה גרם לו להתקרב יותר ויותר אל האינדיאנים וללמוד על המנהגים שלהם. הוא עוקב אחר חייהם של בני השבט וכך מתוודע לתרבותם ומנהגיהם.

"תצפית משתתפת"- החוקר חווה את היומיום עם האנשים אותם הוא חוקר. הוא לא נטמע בהם ומאמץ את תרבותם, אבל חי איתם על-מנת לחקור.

דוגמאות למנהגים שבהם צפה מורגן בשבט האירוקווי:

1. 1.  כאשר הם חולמים חלום רע אז זקני השבט חייבים לבצע את החלום על האיש החולם כדי להסיר את הקללה.
2. 2.  כאשר אישה רוצה להתגרש מבעלה היא פשוט מעבירה את חפציה למדף של גבר אחר.
3. 3.  טרמינולוגיית שארות– כיצד מכנים את חלקי המשפחה השונים. למשל באותו השבט מורגן גילה שלכל האחיות של האם הילד קורא "אמא" ולכל האחים של האב הילד קורא "אבא" (במקום דודים ודודות). לעומת זאת לאחיות של האב או האחים של האם יש שמות שונים.

מורגן חילק 5 סימנים טכניים לאילן היוחסין המשפחתי:

מורגן גילה שיש שבטים מרוחקים שאין סיכוי שהיה קשר ביניהם ולמרות זאת יש להם טרמינולוגיה ומנהגים דומים. הוא עובר ממגמה של חקר הקיים למגמה של חקר ההיסטוריה. למשל המצב שבו ילד קורא לדודותיו "אמא" הוא בעצם שלב. מה שמעניין את מורגן הם הפרה-היסטוריים (היסטוריה שלפני ההיסטוריה הכתובה), היסטוריית המין האנושי. הניסיון של מורגן לכתוב תיאורית שלבים הוא הרבה יותר שיטתי ובסופו של דבר מקורה של התיאוריה הוא בעבודת שדה.

טענתו היא שטרמינולוגיית השארות היא פועל יוצא של אילוצים לייצר. אמצעי ייצור הם הבסיס להתפתחות החברה, וכל חברה תפתח מנהגים ומערכות חברתיות בהתאם לאמצעי הייצור שעומדים לרשותה. אין חלוקה של קשרי דם, אלא תפקידים במערך הייצור. כל פעם שמערך הייצור ישתנה – כך תשתנה גם מערכת הכינויים.

Gens – יחידת השארות שבמסגרתה חי הפרט, לפי מורגן. הזדמן לו לעשות עבודת שדה ועושה זאת בעזרת השבט וקבוצת השארות הקטנה.