אוגיסט קונט והפוזיטיביזם

אוגיסט קונט (1798-1857)

פילוסוף צרפתי, אבי תורת הפוזיטיביזם, טובע את המושג "סוציולוגיה" ומייסד אותה כתחום מחקר שיטתי.

הוא ראה את ההתפתחות האינטלקטואלית האנושית כמתחלקת לשלושה שלבים: תיאולוגי, מטאפיזי ומדעי; ואת הצורך לבסס את המחקר החברתי בשלב המדעי. כמו-כן ערך את המדעים השונים על-פי סדר עולה של התמחות ומורכבות. הסוציולוגיה היא האחרונה בסדרה, והיא מעין סינתזה של כל הידע האנושי.

ניסיון למדע את התחום החברתי

קונט ניסה למדע את התחום החברתי, כלומר להעמיד מדע חברתי שיהיה שקול מבחינת התוקף שלו למדעי הטבע (כימיה, ביולוגיה, פיזיקה…). בתחילה רצה לקרוא למדע החברתי "פיזיקה חברתית", אבל במאה ה-17 השם היה תפוס בהסברת מדע ההסתברות (=סטטיסטיקה). הוא ויתר על השם ואז טבע את המושג "סוציולוגיה". קונט ראה את התחום החברתי כאפשרי למידוע.

מטרת המדע החברתי: להסביר שני תהליכים

1. "דינאמיקה חברתית"

תהליך שבו חברות משתנות. זהו תהליך שעוסק בשינוי המבנה, וזז לפי ציר הזמן. למשל חברות קדומות נוהלו תמיד ע"י אנשי צבא או דת. חברות מתפתחות יותר מנוהלות ע"י אנשי מדע ומומחים.

"חוק שלושת השלבים" – חוק התפתחות המין האנושי (דינאמיקה חברתית)

קונט מחלק את ההתפתחות האינטלקטואלית של המין האנושי לשלושה שלבים: תיאולוגי, מטאפיזי ומדעי (פוזיטיבי). הוא מאמין שאם יתרכז בהבנת התפתחות החשיבה האנושית (איך בני אדם מבינים או מפרשים את עולמם), יבין את התפתחות המין האנושי (כך יוכל למשל להבין כיצד בני אדם מנהלים את מוסדות החינוך, משטר וכו').

א. תיאולוגי – הסיבה לכל התופעות היא האל. חשיבה תיאולוגית מייחסת סיבה לכל תופעה, והסיבה היא אלוהית. גם תופעות חברתיות בשלב זה מיוחסות לאל.

1. גשם הוא סימן שאלוהים נענה לתפילותיי.
2. נפילת אבן נגרמת כיוון שאלוהים שולט באבן.

ב. מטאפיזי – ייחוס תופעות לכוחות מופשטים. ייחוס תכונות אנושיות מופשטות לחומרים. החומרים מוינו לפי תכונות אנושיות שיוחסו להם.

1. גשם נגרם בגלל שעננים נוטים להמשך אחד לשני ולגרום לנטיפת נוזלים… הם ריאקטיבים ותכונה זו מביאה אותם להתרכבות למים, שהוא חומר אחר (אין יחסיות, כמה מולקולות צריך מכל חומר ובאילו תנאים…)
2. נפילת אבן נגרמת כיוון שלאבן יש תכונה של כובד ותכונה זו גורמת לה ליפול.

ג. מדעי (פוזיטיבי) – ייחוס תופעות למדע, לדוגמא:. תהליך זה לא שואל מדוע החומר מגיב כך למגע עם חומר אחר. בהמשך המדע יתפתח לתיאור ההסבר לשאלה. הידע שהושג הוא אוניברסאלי.

1. גשם הוא מים, שהם שילוב של מימן וחמצן, מולקולות שמתרכבות בהליך כימי. בכל מקום אוכל לקחת חמצן ומימן ולייצר מים.
2. נפילת אבן נגרמת עקב קיומו של כוח המשיכה, חוק שפועל בכל מקום ולא עקב תכונה של האבן עצמה כפי שגרס ההסבר המטאפיזי.

· קונט שאף שהמדע החברתי יתנהג בצורה פוזיטיבית, מדעית. חוק שלושת השלבים נע על ציר הזמן, קשור לדינאמיקה.
· היררכיה של המדעים: התפתחות כל אחד מהמדעים כפופה לחוק שלושת השלבים (מעבר מחשיבה תיאולוגית, דרך מטפיזית ועד ולמדעית), אולם מהירות תהליך ההתפתחות של כל מדע היא פונקציה של מורכבותו, כלומר היכולת לבודד את המושא מסביבתו לצורך מחקר. לפי קונט ישנם תחומים שכבר סיימו את התפתחותם, כגון אסטרונומיה. מדעי החברה לדעתו הוא הקשה ביותר מבין תחומי המחקר, וחקירתו רק בהתחלתה. סדר הקושי, מן הקל לכבד: אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, סוציולוגיה.

2. "סטאטיקה חברתית"

מה מחזיק ביחד חברות בזמן נתון. זהו תהליך שעוסק במבנה עצמו, ועומד בזמן, ציר המרחב. לפי קונט מה שמחזיק את החברה אלו הגורמים הבאים:

א. שפה – מורשת, תרבות, היסטוריה משותפת.

ב. דת – אמונה, מקור, לגיטימציה, היררכיה, סמכות, הדת כמוסד.

ג. חלוקת עבודה – מבנה ה"אורגניזם" התרבותי. החברה מורכבת ממוסדות שונים שיש ביניהם זיקה.

מונחים שקונט טבע בהקשר לסטאטיקה חברתית

1. מערכת חברתית: Social System. מונח זה נובע מהגישה ההוליסטית של קונט. כל תופעה קשורה ליתר התופעות, חייבת להילמד מתוך הקשר. היחסים אינם מקריים בין חלקי המערכת. ישנו יחס קבוע הממשיך להתקיים.
2. יחידה חברתית: Social Unit. המערכת החברתית היא אוסף של יחידים אינדיבידואלים, אבל עבור קונט היחידה החברתית הקטנה ביותר היא משפחה, כי האדם הוא יצור חברתי ולא חי "עירום".
3. אורגניזם חברתי: Social Organism. היחידה החברתית היא דומה בהתנהגותה לאורגניזם ביולוגי. קונט מניח שיש תיאום, שיתוף פעולה הדדי בין מבנה החברה לתפקיד החברה (גישה פונקציונליסטית).

קונט מתאר את החברה כמושתת על יחס פונקציונלי, שיתוף פעולה בין חלקי המערכת. בנוסף הוא אומר שהחברה צריכה מקור סמכות: בעבר הסמכות הייתה הדת ובעתיד – המדע, לכן אנשי המדע יהיו השולטים בעולם המודרני (כפי שכבר הוזכר ב"דינאמיקה חברתית").

דינאמיקה וסטאטיקה משקפים את האופן שבו קונט שואל מושגים מתחום הפיזיקה. הוא ניסה למצוא הכללות וחוקיות, נחשב לממשיך הלך הרוח של הנאורות. הסתכלותו היא מכאנית. 200 שנה לאחר מכן גידנס יסתור את ההנחה ויראה שהאדם סובייקטיבי, ולכן לא ניתן למדע את החברה.

אבני היסוד של המתודה המדעית: תצפית, ניסוי והשוואה

הנקודה החשובה ביותר היא: אין שום ערך לתצפית אם היא לא מבוססת על תיאוריה מקדימה.

קונט מאמין בחשיבות של איסוף ידע אמפירי. הוא מאמין שכמו במדעי הטבע, כך גם במדע החברתי היסוד מושתת על תצפית, ניסוי והשוואה. כמו-כן הוא מוסיף שלא פשוט לבצע תצפית בחברה כלשהי, אך בכל זאת ניתן להתבונן ולהבחין במצבים יוצאי דופן (מצבים פתולוגיים, חולניים). הוא רואה בחברה כולה חולה, במצב לא רגיל (מלחמה, מגיפה, הפיכה) ומשם מסיק איך המצב כן אמור להיות. השוואה בין מצבים ותקופות היא הניסוי לפי קונט. ולסיכום: תצפית – מחייבת השקעה מוקדמת, תיאוריה מקדימה.

ניסוי – בחינתם של מקרים פתלוגיים, מצבים יוצאי דופן.

השוואה – היסטורית ואיפיונית.

קונט הוא:

1. רלטיביסט – רלטיביזם: הסתכלות היסטורית, להכיר בכך שלא ניתן לחקור את כל התופעה עד תום, גישה יחסית. קונט מאמין שעם הכלים הקיימים בידיו משפיעים על איכות מסקנותיו: הוא לא יוכל לענות על כל השאלות שיעלו בתחום החקר החברתי, כיוון שהמדע החברתי משתנה, האדם משתנה ולכן אינו יכול לנתח ולדעת הכל. אין דבר כזה ידע אבסולוטי בחקר החברתי ולכן לא שואף לכך. רק בראייה מצטברת ניתן להסיק לגבי המציאות והשינוי שנעשה בה.
2. הוליסט – הוליזם: השקפה הדוגלת בכך שכל מערכת היא ישות שלמה שיש להתייחס אליה ככזו ולא להפרידה לחלקיה, כוללניות. קונט נחשב לבעל גישה מערכתית, הוא זה שתבע את המושג. קונט מכיר בכך שלא יוכל לחקור אדם בלי לחקור את המערכת והחברה שבה צמח.
3. פוזיטיביסט – פוזיטיביזם: התרחקות החשיבה המדעית מחיפוש אחר סיבות (תיאולוגיות) והתמקדות בחיפוש אחר מיתאמים (חוקיות). האמונה כי הטבע כולו פתוח לחקירה אובייקטיבית מלאה של האדם. לפי גישה זו, חקירה פוזיטיביסטית מתבססת על מה שנראה לעין, מה שניתן להוכיח באופן ברור וודאי. קונט האמין שהחברה מצייתת לחוקים קבועים ממש כמו שהעולם מציית לכוח המשיכה. גישה זו מנוגדת לגישות המטאפיזיות או תיאולוגיות, המניחות הנחות שאותן אי אפשר להוכיח בכלים מדעיים. במקום לשאול "למה?", הפוזיטיביסט שואל "איך?". מטרת ההבנה היא לשלוט בעולם החברתי וכך לשפר אותו. "שלטון המומחים": החברות האישיות השונות צריכות להתנהל עפ"י מומחים, אנשי מקצוע.