הוכחת קיום האל אצל ברוך שפינוזה

הוכחת קיום האל על פי ברוך שפינוזה

בבכדי להבין את הוכחת האלוהים של ברוך שפינוזה יש ראשית להבין את המושג הפילוסופי של "עצם".

עצם

שני מובנים להבנת מושג העצם אצל אריסטו:

1)      עצם הוא נושא הפרידיקציה, כלומר, מה שהכל נאמר עליו והוא לא נאמר על שום דבר אחר.

2)      עצם הוא מצע להסבר של השינוי, כלומר, אם ל A יש תכונה F ואח"כ אין לו את תכונה F – מה שמאפשר את זה זו תכונת ההתמדה של A. כלומר, העובדה ש A עצמו הוא מתמיד ואינו משתנה, אלא רק התכונות שלו – זה הבסיס לכך שניתן להבחין בשינויים של התכונות של A. A, אם כן, הוא המצע, אשר אינו משתנה, ועליו נוספות ויורדות תכונות שונות.

'עצם' אצל שפינוזה:

'עצם' בעבור שפינוזה זה דבר שמוסבר אך ורק מתוך עצמו, או באמצעות עצמו (כלומר, הוא לא זקוק לשום דבר אחר בשביל להסביר אותו) – וזהו ההסבר התפיסתי, אך מצד שני הוא גם סיבת עצמו (כלומר, אין שום דבר שהוא הגורם שלו) – וזהו ההסבר הסיבתי.

הוכחת קיומו של האל

במשפט 14 שפינוזה אומר כי "חוץ מאלוהים שום עצם אינו יכול להימצא ולא להיות מושג" – יש פה השוואה בין המימד האונטולוגי ("…אינו יכול להימצא…") ובין המימד ההבנתי ("…ולא להיות מושג…"). הוא אומר שאם היה משהו חוץ מאלוהים, הוא היה חייב להיות מוסבר ע"י אחד מתאריו של אלוהים (משום שאלוהים נושא את כל התארים הקיימים), ואז היה נוצר מצב שבו יש שני עצמים בעלי תואר משותף (אלוהים והעצם המוסבר) – וזהו אבסורד ע"פ שפינוזה (כלומר, לא יכולים להיות שני עצמים בפועל וגם לא יכולים להיות מושגים שני עצמים, כלומר, לא ניתן לחשוב על יותר מעצם אחד). ההסבר לכך (על דרך השלילה): אם היינו יכולים לחשוב על משהו חוץ מאלוהים, הוא חייב היה להיות קיים במציאות (כי לא ניתן להבין משהו שלא קיים). כלומר, שפינוזה טוען מצד אחד שכל מה שקיים אנחנו יכולים להבין (וזה הגיוני ולא מעורר מחלוקת), ומצד שני שכל מה שלא קיים אנחנו בהכרח לא יכולים להבין (ועל גישה זו היו חלוקות רבות).

המבנה הפשוט של הוכחת קיומו של האל:המושג האל הוא מושג של שלמות, ושלמות לא יכולה שתהיה חסרה בה תכונה כלשהי, לכן, כחלק מכך, לא חסרה לך גם תכונת הקיום, ולכן אלוהים קיים (בהכרח!).

טענה נגדית מפורסמת לטענתו של שפינוזה גורסת כי 'ממהות לא ניתן לגזור קיום'. ההסבר של פרגה לטיעון זה, למשל, הינו שקיום איננו תכונה.

תכונה הכרחית:  F מוגדרת כתכונה הכרחית של X כך שאם אין לו F אז X לא קיים.

ואז: בכל עולם אפשרי שבו אני קיים, לא הייתי יכול להתקיים ללא קיום, ומכאן נובע שאני נצחי ואינסופי, כלומר, תכונת הקיום היא הכרחית עבורי בכל עולם אפשרי שבו אני קיים.

שלבי ההוכחה של שפינוזה

הגדרה 4: "בתואר אני מבין את מה שהשכל תופס על אודות העצם בתור מה שמכונן את מהותו" – כלומר, יש תואר אחד שיש לו בולטות או מיוחדות על פני התארים האחרים, והוא תואר המחשבה – משום שהוא מגלה משהו מהותי על העצם עצמו.

הגדרה 5: "באופן אני מבין את הפעלות העצם, או את מה שנמצא בתוך דבר אחר, שבאמצעותו הוא גם מושג". "בתוך" – הכוונה לפרדיקציה, כלומר, 'תכונה של…'. כל אופן, אם כן, הוא פרדיקט, אך לא כל פרדיקציה הוא אופן. אופן הוא מעין התממשות של תואר.

הגדרה 6: "באלוהים אני מבין יש אינסופי באופן מוחלט (כלומר, אין שום דבר שמגביל אותו והוא כולל את הכל), כלומר, עצם בין אינסוף תארים, שכל אחד מהם מבטא מהות נצחית ואינסופית".

הגדרה 2 (עמ' 125 – מ'על טבע הנפש ומקורה'): "למהותו של דבר מה, אני אומר, שייך מה שאם הוא נתון, הרי הדבר מונח בהכרח, ואם הוא נעקר, הרי הדבר מבוטל בהכרח; או מה שבלעדיו הדבר אינו יכול להימצא ולא להיות מושג, ולהפך, מה שאינו יכול להימצא ולא להיות מושג בלי הדבר".

מהגדרותיו של שפינוזה נובע שאלוהים הוא בעל אינסוף תארים, וכן שלא ייתכן עצם נוסף שיש לו תארים משותפים לאלו של אלוהים (גם אם לא כולם) וגם שלא ייתכן עצם נוסף שיש לו תואר שאין לאלוהים (משום שלאלוהים כל התארים), וגם שלא ייתכן עצם נוסף שזהה לאל בדיוק, כלומר, שמכיל את כל התארים שיש לאל (כלומר, אין אל נוסף).

משפט 11: "אלוהים, או העצם בן אינסוף תארים, שכל אחד מהם מבטא מהות נצחית ואינסופית, קיים בהכרח".

אם נצליח לחשוב על כך שאלוהים לא קיים – הרי שהוא לא קיים, אולם, אחת מהתכונות המהותיות של אלוהים הינה קיום, ולכן לא ייתכן שנחשוב כך (ע"פ משפט 7 – "הקיום שייך לטבע העצם"). הוכחה זו נשענת גם על משפט 1 ("העצם, לפי הטבע, קודם להפעלותיו"), אשר מייצג רציונליזם סיבתי (למעשה ההגדרה של 'סיבת עצמו').

על פי שפינוזה, התואר הינו אופן הסתכלות מסוים על העולם, אשר איננו ניתן לרדוקציה על שום אופן הסתכלות אחר, כלומר, הכוונה שתואר הינו מעין תוצאה של פרספקטיבה על המהות של הדבר – אומנם הפרספקטיבות שונות אחת מהשנייה (שונות מאדם לאדם), אך כולן מתבססות על אותה מהות.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות