ברוך שפינוזה – מבוא וסיכום כללי

ייחוד של ברוך שפינוזה כפילוסוף ותרומתו לפילוסופיה של העת החדשה הוא בכך שהוא מציע מהלך פילוסופי שאיננו דתי במובהק. מצד שני, אין מדובר בגישה חילונית במהותה, משום ששפינוזה לא מטיל ספק בקיומו של אל באופן כללי, אלא רק איננו מאמין בקיומו של אל טרנסצנדנטי.

ברוך שפינוזה נולד ב 1632, ולמד ישיבה. לאחר שאביו נפטר ב 1654 הוא עובר לנהל את עסקיו. ב 1656 הוא הוחרם ע"י הקהילה היהודית באמסטרדם. אחת הסיבות האפשריות לחרם יכולה להיות בכך שייוחסו לו כל מיני האמנות על סמך דו"ח של האינקוויזיציה במדריד. סיבה נוספת יכולה להיות באי קיום מצוות הדת. ב 1663 עבר לגור בהאג, ובכך היה יצור יוצא דופן משום שבאותה תקופה לא היה מקובל לחיות אל מחוץ לקהילה דתית. באותה השנה הוא מפרסם את ספרו 'עקרונות הפילוסופיה של דקארט' – בוא הוא מציג את המתודה של דקארט באופן גיאומטרי, כלומר, ע"י מערכת של אקסיומות ודדוקציות. ב 1670 הוא מפרסם בעילום שלם את 'מאמר תיאולוגי-מדיני', אשר היה ספר מהפכני במובנים רבים, בו הוא מציע קריאה ביקורתית של התנ"ך וניתוח של התנ"ך בכלים מדעיים, כאשר בסופו של דבר הוא מגיע למסקנה שהאופן בו צריך להבין את התנ"ך זה כמצוות לעם אשר חי במקום מסוים, טרטוריה מסוימת. יש שאומרים שהוא נותן פה מעין 'הצדקה פילוסופית' מדוע הוא הפסיק לקיים את המצוות – משום שהעם לא חי עוד בא"י. ב 1670 הוא נפטר, והשאיר אחריו את 'תורת המידות' ואת 'מאמר על תיקון השכל' – אשר פורסמו לאחר מותו.

גישתו הפילוסופית של שפינוזה היא מוניסטית במהותה, כלומר, היא מבוססת על עצם אחד – אפשר לחשוב על זה כיקום כולו או על האל. אין מדובר בשני תארים של האל, אלא שני אופני התייחסות לשוניים שהם, בהקשר זה, בסופו של דבר אותו הדבר. אם אצל דקארט יש דו משמעות למושג העצם – מצד אחד יש את האל שהוא בלתי תלוי לחלוטין, ומצד שני יש את הגוף והנפש התלויים באל, אך לא תלויים זה בזה. שפינוזה דוחה כל ייחוס של האנשה אל האל – כלומר, הוא דוחה את הרעיונות לפיהם יש לאל רצונות ושאיפות, או שיש לו מאפיינים מסוימים ביהדות ומאפיינים אחרים בנצרות. לפיכך, האל אצל שפינוזה הופך להיות משהו מושגי לחלוטין.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: