המיתולוגיה היוונית: הארגונאוטים

הארגונאוטים

סלמונאוס בן איולוס, מייסד העיר סלמוניה התיימר להיות זאוס וניסה להוכיח זאת ע"י דודים שגרר אחרי מרכבתו והשלכת לפידים באוויר עד שזאוס רגם אותו בברקים וחיסל גם את עירו. מאשתו הראשונה הייתה לסלמונאוס בת בשם טירו שאימה החורגת, סידרו, התעמרה בה. טירו התאהבה בנהר אניפאוס ונהגה לשוטט בקרבתו בתקווה שיצא אליה אך מי שיצא היה פוסיידון שחשק בה והתחזה לנהר. טירו התעברה ומפי פוסידון נודע לה כי צפויים לה תאומים, טירו הסתירה את דבר ההריון מאימה וכך נטשה את הילודים בשדה שם עדר סוסים עבר לידם ובעט לאחד מהם בראשו. מגדל הסוסים אספם אליו וקרא לתינוק החבול בפניו פליאס ("בעל החבורה") ולשני נלאוס. כשגדלו השניים גילו את האמת אודות אימם ויצאו לנקום בסבתם החורגת סידרו אותה שחטו על מזבחה של הרה אליו היא נמלטה. השניים אמצו ע"י דודם קרתאוס שמלך ביולקוס ונשא את אימם וממנה נולדו לו שלושה בנים נוספים, הבכור בהם אייסון.

עם מות קרתאוס חמס פילאס את השלטון, גירש את אחיו נלאוס והחזיק את אייסון עצור בביתו, שם נולד לו בן, אך מתוך חשש מפילאס, דיווחו כי התינוק מת בלידה ואף ערכו לו מספד. בלילה לקח משרת את התינוק יאסון ומסרו לקנטאור כירון שחינכו. עם בגרותו ירד יאסון ליולקוס בכדי לתבוע את נחלת אביו. באותו זמן נמלא פילאס אימה בעקבות נבואה כי עליו להשמר מאיש בעל סנדל בודד שיירד מן ההרים. ואכן היום הגיע כאשר בזמן טקס בעבור פוסיידון הגיע יאסון לאחר שאבד לו סנדל אחד בעת חציית נהר. פילאס הסתיר את חרדתו וניגש לעלם שעורר התרגשות בשל יופיו הרב ושאלו מנין בה, יאסון השיב ישירות כי הגיע מבית כירון וכי הוא בא לתבוע את המלוכה שנשדדה מאביו אייסון. קרוביו של יאסון שמחו מאוד לגלות כי אינו מת וערכו משתה גדול בן חמישה ימים. ביום השישי בא יאסון ותבע את המלוכה מפילאס, זה הסכים בתנאי שיאסון יצא אל עבר הים השחור להביא את גיזת הזהב בתקווה שיהרג במסע. גיזת הזהב הייתה פרוות האייל הפלאי של הרמס שנשא בשחקים את פריקסוס מבויאוטיה לקולכים, לאחר שאביו אתמס עמד לזבוח אותו. הליוס תלה את גיזת הזהב בחורשת ארס והציב נחש ענק לשמור עליה. פילאס טען בפני יאסון כי פריקסוס לא זכה לקבורה נאותה ועל פי נבואה תבוא נשמתו על סיפוקה רק אם תושב הגיזה ליולקוס מולדתו.

ארגוס מתספיי בנה עבור יאסון את הספינה "ארגו" (על שמה "הארגונאוטים" חברי המסע שנקראו גם "מיניאים") שנבנתה בעזרת אתנה שציידה את חרטומה בעצים משמיעי נבואות. יאסון קיבץ צוות בן חמישים חותרים ממיטב גיבור יוון בניהם הרקלס, אורפאוס, הנביא אמפיאראוס והקשת הנודע אוינאוס.

הספינה יצאה לדרך בחתירה לקול נבלו של אורפאוס. לאחר זמן מה הגיעו הארגונאוטים למנוס, אי בו לא היו גברים לאחר שנשותיהם הסתכסכו עימם והרגו את כולם. נשות למנוס קיבלו בשמחה את הארגונאוטים כיוון שחששו לעתיד האי ורצו בגברים שיפרו אותם, הילולת ההפרייה נמשכה זמן מה עד המשיכו הגברים בדרכם.

מלך הדוליונים ארחם בשמחה ואף העניק להם צידה. בצאתם לדרכם סחפה אותם סופה עזה חזרה לארץ הדוליונים שחשבו כי אויבים עולים עליהם וקרב התפתח בו נהרגו דוליונים רבים בהם מלכם קיזיקוס. הארגונאוטים נאלצו לערוך פולחן בכדי לפייס את האלה ריה בכדי שזו תאפשר להם להמשיך במסעם.

במיסיה נחטף נערו של הרקלס הילאס ע"י נימפה שחשקה בו וגררה אותו למערתה בשעה שבא לשאוב מים. הרקלס ופוליפמוס שגילה את החטיפה חיפשו כל הלילה את הנער ובבוקר הפליגו חבריהם מבלי לשים לב כי שלושה נעדרים. היאלס נותר מאושר עם הנימפה, הרקלס שב לבצע מטלותיו עבור אוריסתוס ופוליפמוס ייסד עיר באזור.

באי הבבריקים הוזמן פולידאוקס הזריז לקרב איגרוף במלך אמיקוס שאהב להרוג את אורחיו בקרבות כאלו אך חוסל ביד הארגרונאוט וגרם לנתיני המלך להלחם בארגונאוטים במחיר כבר בנפש בעבור הבבריקים וכך זכו גם אנשי ארגו בצידה רבה נוספת.

בסלמידסוס פגשו בנביא העיוור פינאוס שביקש בעבור נבואותו לגבי המשך מסעם כי יפטרו עברו מההרפיות שגנבו את מזונו. זטס וקלאיס, בני בוראס רוח הצפון, רדפו אחרי ההרפיות אך לא הרגו אותן משאלו נשבעו כי יחדלו להציק לפינאוס וזה התווה לארגונאוטים את המשך מסלולם.

ארגו הגיעה אל צוקי הסימפלגדים שנעו ונדו ברוח, נסגרים ונפתחים חליפות. בעצת פינאוס שלחו יונה לפניהם שעברה בין הצוקים ורק קצה זנבה נקטם, גורל דומה ציפה לארגו שבעזרת אתנה עברה בין הצוקים כשרק קישוט הברזל בירכתיה נמחץ בין הצוקים הנסגרים שמאז מעבר ארגו נותרו פתוחים.

בעצירה בארץ המריאנדינים נהרג המנחש אידמון בידי חזיר בר וטיפיס הנווט מת ממחלה כאשר תחתיו אוחז בהגה אנקאיוס.

ליד אי ארס תקפו ציפורים את ארגו במטר חיצים, החותרים נחלקו לשניים, חלקם חתרו וחלקם הגנו במגינים על חבריהם ויצרו רעש שהניס את הציפורים.

כשהגיעו הגיבורים למחוז חפצם פנה יאסון לאיטס מלך קולכיס בבקשה שזה ימסור לו את גיזת הזהב. איטס הציב בפני יאסון משימה: לשים עול על שוורים יורקי אש ובעלי טלפי נחושת שקיבל מהפייסטוס ולחרוש ארבע מעניות בשדות ארס, ולאחר מכן לזרוע בהם מחצית משיני הדרקון שזרע קדמוס בתבי.

מדיאה בת איטס שלה היו תחבולות כשפים רבות התאהבה ביאסון וחששה שיהרג במשימה וגם אם יעמוד בה ידעה כי אביה לא יהרגו בעצמו ועל נחלצה לעזרתו בתנאי שיישא אותה לאישה ויקחה עימו. מדיאה רחקה ליאסון מרחקת שעשתהו חסין מפגיעה למשך יום שלם וגילתה לו כי מזרעי הדרקון יקומו לוחמים ויסתערו עליו אך אם ישליך לעברם אבנים יתקפו הם זה את זה.

יאסון עמד במשימת איטס ועשה כעצת מדיאה בלוחמים וכך הצליח להרגם. איטס החליט באותו לילה להרוג את הארגונאוטים ומדיאה חשה להזהירם ואף סייעה בידי יאסון להביא את גיזת הזהב בכך שהרדימה את הנחש.

איטס יצא לרדוף אחר ארגו וכשכבר הדביק אותה עם צי ספינותיו עמדה מדיאה על הסיפון האחורי של ארגו ושחטה לעיני איטס את אחיה אפסירטוס מה שגרם לאיטס לעצור בכדי לשלות את חלקי גופתו שהושלכו למים.

מאותו רגע רדפו את ארגו גם שליחי איטב וגם זאוס שכעס על שחיטת אפסירטוס ושלח בספינה סופות רבות. הקורות הקדמיות ניבאו לשייטים כי לא ישובו לביתם עד שיטהרו יאסון ומדיאה מטומאת הדם וכך הגיעו לאי איאיה שם טיהרה אותם קירקה בעזרת דם חזיר.

באי קירקרה השיגו אותם ספינות קולכים ואנשיהן טבעו מן המלך המקומי אלקינואוס וזה השיב כי רק עם מדיאה עודה בתולה ולא נישאה ליאסון יאות להסגיר את הארגונאוטים. באותו לילה גילתה המלכה ארטה למדיאה את החלטת בעלה ונערך טקס כלולות ליאסון ומדיאה ובעקבותיו הם שוחררו לדרכם.

בכרתים רגם אותם הענק טאלוס באבנים אך מדיאה כישפה אותו במבטה ושלפה את מסמר הארד מקרסולו וכך גווע הענק.

כך תם המסע בשובם את פגסאי.

בזמן המסע היה פליאס בטוח כי יאסון לא ישוב והחליט להרוג את אייסון ואף התיר לו לקחת את חייו בעצמו, בעקבותו התאבדה אשתו של אייסון פולימדה. פליאס הרג גם את בנם פרומכוס.

בשובו ליולקוס מסר יאסון את גיזת הזהב לפילאס ואת ארגו הקדיש לפוסיידון. מדיאה פיתתה את בנות אייסון להרוג את אביהן בכך שהבטיחה לחדש את נעוריו וכהוכחה ביתרה אייל, הכניסה את בשרו בקלחת והוציאה מהמים טלה רך חי. בנות פליאס שחטו את אבהין ובישלו את בשרו אך הפעם לא ארע הפלא ויאסון ומידאה נאלצו לגלות מיולקוס לקורינתוס שם נולדו לזוג שני בנים.

לאחר מספר שנים חשק יאסון בכוח פוליטי וביקש לשאת את בת מלך קורינתוס והתנכר למדיאה שלא יכלה לשאת את העלבון על כך שזה שאהבה ובעבורו נטשה את מולדתה מגרש אותה כך. מדיאה הייתה גלמודה למדי שכן מעשי הכשפים שלה ניכרו את בני הממלכה אליה. יאסון מציד טען כי הוא עושה את המעשה בכדי לבצר את מעמדם ומעמד ילדיהם. מדיאה דחתה את טיעוניו וביקשה נקמה. בעקבות הצהרותיה החליט המלך קראון שהכיר את יכולותיה לגרשה מן הממלכה אך מדיאה הצליחה בדימעותיה לקנות לעצמה מן המלך יום אחד נוסף אותו ניצלה בכדי להוציא הבטחה ממלך אתונה אייגאוס שידאג לבטוחנה ובטחון בניה. מדיאה זימנה אליה את יאסון והצרה על הבטחות הנקמה שלה ושיבחה את החלטתו לשאת את בת המלך גלאוקה וביקשה כי יאסון יפציר במלך להתיר לבניה להשאר בממלכה כשהיא עצה מבטיחה לעזוב. אך יאסון חשש כי יקשה עליו לשכנע את המלך להותיר את הבנים וכך הציעה מדיאה כי השניים יגיעו לארמון עם תשורות לנסיכה וכך יקנו את ליבה ולב אביה. מדיאה שלחה עם ילדיה שמלה מורעלת לכלה, ומשזו בחמדנותה וגנדרנותה לבשה את השמלה שאכלה את בשרה, אביה הגיע למקום וחיבק את גופת ביתו וכך דבק הרעל גם בו ואף הוא מת. אך מדיאה חשה כי נקמתה אינה מספיקה, היא הרגה בסכין את שני בניה ונסה במרכבה ששלח לה סבה הליוס אל אתונה שם נישאה לאייגאוס וילדה לו את מדוס אך לימים ניסתה להרעיל את תסאוס וגורשה מאתונה ושבה לקולכיס. מדוס כבש את מדי שנקראה על שמו. יאסון נהרג כשחרטום ארגו נפל על ראשו.

המסע: נמל פגסאי – לאורך חופי יוון ותראקיה – הר פליון – כף ספיאס – ליד האי סקיאתוס – לאורך חוף מגנסיה – חולפים על פני נקרת אוסה והר אולימפוס- צוקי פלנה – למנוס – האי סמותרקה – ליד האי אימברוס- פי ההלספונטוס – ים השיש – מרגלות הר דינדימון ממלכת הדוליונים  – סערה ואובדן הדרך, חזרה לארץ דוליונים – מיסיה ליד שפך קיוס –  אי הבבריקים – הבוספורוס – סלמידסוס (תראקיה) –צוקי הסימפלגדים – הים השחור – ארץ המריאנדינים –  סביב כף קרמביס – סינופה – נהר תרמודון בארץ האמזונות –  ארץ הכליבים (אפופת עשן משום שתושביה הם חרשי מתכת – ארץ המוסיניקים (שתושביה מזדווגים ברחובות – אי ארס – קווקז- מעלה נהר פאסיס- חורשת ארס – אי אייאיה – האי קרקירה – כרתים – נמל פגסאיי.

הארגונאוטים:

יאסון.

קסטור בן לדה.

פולידאוקס הן לדה.

אידאס.

לינקאוס.

זטס בן בוראס רוח הצפון.

קלאיס בן בוראס.

הרקלס.

הילאס נער הרקלס.

אורפאוס המשורר.

אמפיאראוס הנביא.

איפיטוס הקשת.

פלאוס בן איאקוס.

טלמון בן איאקוס.

מלאגרוס בן אוינאוס.

טיפיס הנווט.

מופסוס הנביא מפענח קולות הציפורים.

פוליפמוס הארקדי.

אופמוס.

אידמון.

אנקאיוס.

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

האם גם לבעלי חיים יש זכות לחיים?

הזכות לחיים היא הזכות הבסיסית ביותר שלנו, אך האם גם לחיות מגיעה להיות הבעלים של החיים שלהן? טיעונים פילוסופים לזכויות בעלי חיים

עוד דברים מעניינים: