מאזן התקשורת בעולם המערבי

תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות – סיכומים:

מאזן התקשורת בעולם המערבי

מתוך: תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות – סיכומים

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

נתחיל את הדיון שלנו במאזן התקשורת בעולם המערבי בספירת המלאי של משאבי התקשורת בעולם המערבי.  המסקנה – בעולם המערבי, קיים היצע נרחב ומכובד של משאבי תקשורת המשכללים הן את התקשורת הבין-אישית והן את תקשורת ההמונים. אמצעי תקשורת החדשים והמחשבים, משוחררים מאילוצי זמן ומקום, ומשכללים מאוד את תהליך התקשורת (במקום פקס, דוא"ל).

4 עקרונות ארגון חדשים – הקיימים בסביבה התקשורתית המערבית המודרנית

1) השיטה הספרתית – מרבית אמצעי התקשורת, עוברים לעבוד בשיטה הדיגיטלית. הדבר מאפשר לשלב אמצעי תקשורת ביחד (כולם מדברים באותה השפה). פותח אפשרויות מגוונות לנוחות הקהל, אבל מאפשר גם פגיעה נרחבת למדי (העתקות, ההזנות וכו').

2) מעבר לזירה על לאומיתהבעלות על אמצעי התקשורת ובהשפעה מכך גם התכנים עוברים לזירה הבין-לאומית.

פחות תקשורת הממוקדת במדינה ספציפית ויותר תקשורת עם בעלות ותכנים בין-לאומיים.  מתחזקת משום 4 :

היצע במדינות אינו תואם את הביקוש, אנשים רוצים יותר  , מילוי צרכים ע"י ייבוא תכנים  /  מבחינת דפק תקשורת מקומי- זול יותר לייבא תכנים מאשר לייצר  /  תהליכי שלום ונפילת חומות, בעקבותיהם אין חומות תרבותיות  /  סיבה טכנולוגית- שיפור האמצעים שמסייע בהחלפת מידע וחשיפה לתכנים חדשים.  [ניסיון ליצור הומוגניות ואחידות אוניברסאלית, וגם ניסיון להפוך אמריקאיות לסמל סטטוס, למשל]

3) עקרון מזוג בעלויות – שנות ה-90 מכונות עידן המיזוג. יותר ויותר חברות מתמזגות לבעלות משותפת כדי לשפר תנאים בזירת התחרות. מקטין פלורליזם, בעיקר לתחרות. משתי סיבות:  טכנולוגית– טכנו' ספרתית מאפשרת איחוד טכנולוגי.  כלכלית – רווח כלכלי ענק גלום באמצעי תקשורת ובתאגיד.. השתלטות על חברות מקומיות.

4) דה-רגולציה – צמצום הפיקוח הממשלתי –וזה מתבטא ב-2 תהליכים :

 הפרטה –  גופים וחברות ממשלתיות עוברים לידיים פרטיות. + התייעלות של הגוף, כוונות רווח.  – איום על אינטרס ציבורי, התייעלות מביאה לפיטורים.  ליברליזציה – ביטול המונופול, לגוף יש נתח שליטה מעל 50% באופן הפוגע בתחרות חופשית. + תחרותיות.  – הגופים פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר והרווחי ביותר גם במחיר פגיעה באינטרס הציבורי. קהלים קטנים- צרכיהם לא יתמלאו.

ש:  אנחנו מוצפים במשאבי תקשורת. האם ריבוי המשאבים בחברה המערבית מסייע לשיפור מאזן התקשורת ? האם נהיה מאזן חיובי יותר ? האם יותר צרכים מסופקים ?

ת: כן ולא, תלוי למי. מילת המפתח היא פערים.

המשאבים החדשים מסייעים לחלק מהאוכלוסייה לשפר את המאזן ואילו לחלק אחר, לא רק שלא מסייעים, אלא, גורעים מהמאזן – בגלל פערים (בגלל שמתעוררים צרכים ואין משאבים).

הסיבות לפערים :

1) סיבות כלכליות – כל המשאבים החדשים עולים כסף (מחשב, מנוי באינטרנט, טלפון נייד וכו')

2) סיבות טכניות – היעדר תשתית וציוד באזורים מסוימים בארץ שלא היו מחוברים לכבלים.

3) סיבות חברתיות – מגזרים שנמנעים או אסור להם (כמו המגזר החרדי)  גיל – צעירים יש להם יותר מוטיבציה ואוריינטציה. מין – גברים יותר מנשים.

4) סיבות של מקום עבודה – יש אנשים שעובדים מול מחשב ויש להם גישה לאינטרנט ובכך הם זמינים יותר.

5) סיבות של השכלה – אנשים משכילים יותר – יותר נהנים – מהסיבה של שימוש נכון במשאב.

* שלילת העוצמה – זהו תהליך בו ניטלת מהפרט האפשרות לשלוט על החלטות חשובות בחייו, להגדיר את עצמו ולעצב את זהותו.   למשל: מציגים בפניך קו פוליטי אחד, נותנים לך את יכולת הבחירה, אבל מונעים ממך לחשיבה לקו פוליטי אחר – התקשורת לוקחת ממך את העוצמה.

4 שינויים הפוגעים במאזן התקשורת וגורמים לשלילת עוצמה :

1) הפרת חירויות היסוד (פגיעה ברשות הפרט)– בגלל הטכנולוגיה-המודרנית, גורמים שונים מסוגלים לחדור לרשות הפרט ולפגוע בחירותו, גם מבלי שיהיה מודע לכך.   [צמצום הפיקוח]

מי הם הפוגעים ? גורמים ממשלתיים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, הצבא וכו') – הגורמים  הממשלתיים יודעים עליך הרבה, בלי לשאול אותך ולא ניתן לשליטתך.   /  ארגוני שיווק (כמו BONUS & BUY – יש להם מאגר מידע שיודעים בדיוק מה קנית, בכמה  קנית וכו'. חברות האשראי – יודעים טוב מאוד, מה אתה קונה, כמה אתה קונה – אין לך שליטה (לא מתחשק לך שידעו מה קנית)    חברות סוללריות  – גם כאן יש להם מידע, עם מי אתה מדבר, כמה אתה מדבר, מאיפה אתה מדבר. באינטרנט – COOKIS – יודעים לאן גלשת, כמה זמן גלשת. / מעסיקים – לאן גלשת באינטרנט, בודקים את המיילים שלך, מאזינים לטלפון שלך. /  גורמי בריאות – חתימה על הצהרה על וויתור סודיות, מאפשרת בלחיצת כפתור לדעת עליך כל מידע רפואי כלשהו.

2) עבריינות טכנולוגית – כל פעילות לא חוקית שמתבצעת באמצעות הטכנולוגיה או על מנת להשיג טכנולוגיה. האקרים למיניהם – לטוב ולרע, הפצת ווירוסים.  חושבים שזה קונספירציה חברתית, האנטי וירוס מפיצים ווירוסים, כדי שאנשים יקנו את התוכנה.  זייפנים – מורידים באופן לא חוקי שירים מהאינטרנט, מעתיקים דיסקים של מוזיקה, מה  שיוצר הפרת זכויות. רדיו פירטי, האזנות לסולארי –  גם נחשב עבריינות. [צמצום פיקוח, גלובליזציה]

3) מקדונליזציה – האחדה תרבותית גלובלית, ניסיון ליצור תרבות גלובלית אחידה סביב מוצרי צריכה.

האימפריאליזם האמריקאי התרבותי, תקשורתי- בעקבות הטכנולוגיה החדשה, האימפריאליזם האמריקאי התרבותי, תקשורתי משתלט על העולם ביתר קלות. [גלובליזציה של תרבות – כל חברה שומרת על תרבות ייחודית שלה, ובתוכה נכנסות השפעות ברוח הגלובליזציה]

-תהליך המקדונליזציה שולל עוצמה ? כופים עליך את התרבות, מונעים ממך את התרבות שלך – תהליך מאוד בעייתי.

[שיכפול תכנים כמו 'כוכב נולד', ייבוא תכנים מחו"ל]   [על-לאומית, צמצום פיקוח]

4) מסחור התקשורת והתרבות – בעידן המודרני-המערבי, התקשורת והתרבות הופכות להיות ממוסחרות. זה אומר תקשורת ותרבות עולים כסף, זה אומר שהשיקולים המנחים, הם שיקולים כלכליים, מסחריים. (ייווצרו אינטרסים פרטיים על-פני טובת הציבור) המכנה המשותף מבחינת האזרח, המחיר הגבוה עבור הנגישות למידע משמעותי יעלה

בהתמדה, יגדיל את פערי הנגישות ויכרסם בחזון האוניברסלי של אזרחות פעילה. חבירת גופים מסחריים לפוליטיים, באופן שיוצר העדפה לאינטרסים פרטיים על פני טובת הציבור / חיזוק הדרישה לתשלום עבור שירותים  בתחום המידע והתרבות שבעבר היו נגישים כחלק מהזכות לתקשר.   הדבר מתבטא בכך ש- א) פגיעה בשירות לכל – לא משרתים את כולם, אלא, רק מי  שמשתלב/משלם (לדג' – הציבור האתיופי לא כדאי מבחינה כלכלית, לא יקבל ביטוי בתקשורת, כי הוא לא משתלב. מוסיקה קלאסית לא תושמע כי היא לא משתלמת, סרטי תעודה  למיניהם וכו')

ב) כרסום המרחב הציבורי – המקום שכולם מנהלים שיח ציבורי ובאים לידי ביטוי, המקום  הזה נהיה ממוסחר, לא כל אחד יכול להשתתף בו, רק מי שיש לו כסף, ולא עוסקים בכל התכנים – רק מה שמשתלם כלכלית.  (לדג' – תוכנית פוליטיקה תופיע בגלל שדנים בנושאים שמביאים רייטינג)

[מסחור תוכניות ספורט, למשל PPV שבעבר ניתנו בחינם או תשלום סמלי] [צמצום פיקוח, מיזוג בעלויות, על-לאומית]

סוגי שלילת עוצמה     [נאפולי, שילר, טרקל – אסקפיזם]

תהליך שלילת העוצמה- תהליך שבו אנשים מאבדים את היכולת לשלוט בהחלטות החשובות בחייהם ואת היכולת להגדיר לעצמם את זהותם. התהליך הכללי ויכולים להתמקד ב-3 סוגים ספציפיים :

1.  שלילת עוצמה תרבותית – אחידות, אין גיוון, היצע מוגבל. פגיעה ביצירה מקומית, העדפה לתכנים מיובאים, אימפריאליזם תרבותית. נותנים לך חוסר מגוון, תרבות ירודה, כופים עליך תרבות אמריקאית, שוללים ממך את התרבות שלך, נותנים מכנה משותף נמוך בתחום התרבות. [על-לאומית, צמצום, מיזוג].

2.  שלילת עוצמה כלכלית – אין תחרות אמיתית, מספר מצומצם של תאגידים קובעים מחיר וסטנדרט של איכות,

אין מקום ליזמים חדשים. יש כי כוחם של תאגידים עולה על כוחן של מדינות. לא נותנים להתפתח כלכלית

כתוצאה מתאגידים, אי אפשר להתחרות בתאגידים, לא יכול להתפתח ולהעצים את עצמך. [מיזוג, צמצום]

3.  שלילת עוצמה חינוכית (הפרת מאזן תקשורת בחינוך) – התקשורת הופכת סוכן חיברות, קיים חשש כי לא מדובר רק על שלילת עוצמה ערכית [חשיפה לתכנים לא מאיימים], אלא גם שייווצרו בעתיד צרכני תקשורת קונפורמיים וצייתנים המשועבדים למוצרי צריכה.  יש השתלטות רעה על תחום החינוך. לא מאפשרים לילדים ונוער להעצים את עצמם בתחום החינוכי (יותר מידי תק' המונים לעומת בית הספר – אובדן הילדות).

[על-לאומית, מיזוג, צמצום]

 

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות