פסיכולוגיה קוגניטיבית: השפעת מערך תפיסתי, מוטיבציה והבדלים אישיים על התפיסה

פסיכולוגיה קוגניטיבית: השפעת מערך תפיסתי, מוטיבציה והבדלים אישיים על התפיסה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים

השפעת מערך תפיסתי, מוטיבציה והבדלים אישיים על התפיסה

מערך תפיסתי – פירושו מוכנות (עמדה או ציפייה) לקלוט סוג מסוים של גירויים ולפרשם באופן מסוים. מערך יכול להיות גלוי או סמוי, אך הדבר אינו משנה את השפעתו. המונח היכר –  נוגע לזיהויו של גירוי המוצג בפועל לפני התופס. בניסוי שנעשה ע"י צפמן המנסה לענות על השאלה האם אנו מכירים גירויים בהתאם לאופי המערך התפיסתי שנוצר במערכת הקוגניטיבית, הוצגו קלפים (גירויים) שעליהם הודפסו אותיות והיו שונים במספר האותיות, זהותם והסידור המרחבי של האותיות. הקלפים הוצגו בתנאי תאורה ומשך הצגה שלא אפשרו היכר מושלם של שלושת המימדים. המערך בניסוי נוצר באמצעות הוראות לשים לב לאחד משלושה מימדים: כמה אותיות, אילו אותיות ומיקומן. לחלק מהנבדקים ניתנו הוראות לפני הצגתם הקלפים ולחלק אחרי הצגתם. ההוראות יצרו אצל הנבדק מערך והוא היה מכוון לקלוט סוג מסוים של גרייה. התוצאות הראו שהיו פחות שגיאות בהיכר כאשר הוראות ניתנו לפני לעומת אחרי. במצב שבו ניתנו הוראות אחרי נוצר מערך תפיסתי בודד שכן הנבדקים ידעו לאחר האימון הראשון כי יצטרכו לדווח על אחד הממדים לאחר ההצגה הבאה. ההבדלים בין הקבוצות אינו בהימצאותו של  המערך אלא בסוג המערך. מערך בודד הוא המוכנות לתפוס סוג מסוים ויחיד של גרייה, מערך מורכב הוא מוכנות לתפוס סוג אחד של גירויים נבין כמה אפשריים בלא לדעת מראש מהו הסוג שיש לתפוס. בניסוי שעשו לורנס וקולס לבדוק האם המערך התפיסתי משפיע על תהליך התפיסה עצמו או על זכירת הגירויים, הם עשו ניסוי דומה לקודם ורצו לבדוק האם במשימות הקלות שבהן הזיכרון משמש בסיס מספיק לזיהוי, לא יימצאו הבדלים של ממש בדיוק הזיהוי של נבדקי שתי הקבוצות. תוצאות הניסוי תמכו בטענתם של רורנס וקולס, נבדקי שתי הקבוצות ביצעו היכר טוב יותר מנבדקי קבוצת הביקורת. כלומר, לא נמצאה אינטראקציה בין מועד מתן ההוראות לבין דרגת הקושי של המטלה. כמו כן ההיכר היה מדויק יותר כשהמשימה הייתה קלה ופחות כשהייתה קשה. המסקנות מניסוי זה כי ההוראות משפיעות על תהליכי הזיכרון ולא על תהליך התפיסה עצמו.

מערך סמוי נוצר על סמך יחסי הסתברות נלמדים לגבי המופעים של גירויים שונים. כך למשל אם נראה את תחילת המילה אב נניח כי המילה היא אבא ולא אבנים בגלל שכיחות המילה. על כן המוכנות לתפוס אבא היא גדולה יותר. למילים שכיחות יש סף זיהוי נמוך יותר ממילים נדירות. ניתן להניח כי מערך משפיע על התגובה ולא על התפיסה, כלומר הנבדקים זיהו באותה מידה את כל המילים בלא קשר למידת שכיחותן אבל בחרו להגיב במילים שכיחות הנוחות להם להגייה יותר מאחרות. כדי לבדוק השערה זו נערך ניסוי שבו היו הגירויים הברות חסרות משמעות אשר הוצגו לנבדקים בשכיחות שונה. בשלב השני נאמר לנבדקים כי יציגו לפניהם את ההברות בחשיפה תת ספית (כאשר בפועל לא הוצג להם כלום) ויהיה עליהן לזהותם. נמצא כי להברות שהוצגו בשלב הראשון בשכיחות גבוהה יותר היה זמן תגובה נמוך יותר. הנסיינים הסיקו כי משתנים כמו שכיחות ומוכרות אינם משפיעים על התפיסה אלא על הסתברות התגובה שהרי בניסוי זה ההברות שניתנו כתגובה לא יכלו להיתפס כלל שכן לא הוצגו.

מערך הולם מוריד את סף ההיכר, ואילו מערך בלתי הולם או מורכב מעלה אותו. זאת באמצעות השפעה הן על תהליכי תפיסה והן על תהליכי זכירה והגבה.

מערך ותפיסת דמות ורקע –  מערך משפיע גם על חלוקת השדה התפיסתי לדמות ורקע. (החותנת והכלה / ברווז או ארנב). בניסוי שעשו עם התמונה של החותנת והכלה נמצא שהנבדקים ראו את מה שרצו לראות לדוגמה אם הראו להם תמונה של אישה צעירה הם ראו בתמונה את הכלה.

מערך תפיסתי ותפיסת גירויים חברתיים – בניסוי שנעשה על מנת לבדוק האם תפיסה חברתית מושפעת ממערך תפיסתי הציגו לסטודנטים את התכונות של המרצה שלהם, לחלק מהסטודנטים הוסיפו את התכונה טיפוס חם ולחלקם טיפוס קר ושאר התכונות היו זהות. נמצא כי התלמידים תיארו את המרצה עפ"י התכונה חם/קר והושפעו מתכונה זו גם בהשתתפותם בכיתה. התפיסה החברתית מושפעת מהגירוי התפיסתי (המרצה) אך גם מהמערך התפיסתי. המערך השפיע גם על ההתנהגות (רמת ההשתתפות) וגם על התפיסה (תיאור שונה של המתרגל).

מוטיבציה ותפיסהמוטיבציה יכולה להיחשב לסוג של מערך תפיסתי ותגובה. בניסוי שנעשה לבדיקת המוטיבציה על התפיסה הראו לנבדקים שחולקו לשתי קבוצות, אחת בעלת צורך גבוה בהישג והשנייה בעלת צורך נמוך בהישג, מילים שהיו קשורות בהישג כגון שאיפה, חוסר יכולת, מושלם. נמצא כי לנבדקים בעלי צורך גבוה בהישג סף זיהוי נמוך למילים החיוביות יותר מנבדקים בעלי צורך נמוך בהישג. לא נמצאו הבדלים ביחס למילים שמזכירות כישלון. מממצאי החלק הראשון של הניסוי אפשר להסיק כי ההבדלים שנתגלו בספי הזיהוי של שתי הקבוצות נובעות מרמת מוטיבציה שונה להישג. מממצאי החלק השני ניתן להסיק כי הדמיון בין כל הנבדקים בסף הזיהוי למילת הכישלון דורש בדיקה.

 

מוטיבציה ותגובה – ניתן לפרש את הממצאים הקודמים באופן שונה ולומר כי רמות המוטיבציה השונות לא השפיעו על התפיסה אלא על התגובה. ייתכן שנבדקים בעלי צורך גבוה בהישג מכירים יותר מילים הקשורות לצורך בהישג ומשתמשים בהן יותר ולכן יש סיכוי רב יותר שהם ישתמשו בהם.

 

עוררות תפיסתית והגנה תפיסתית – הגנה תפיסתית היא במילים שסף הזיהוי שלהן עולה (מילים הקשורות לאי סיפוק הצורך). הסבר אחד לתופעת העוררות התפיסתית הוא בעל אופי הסתגלותי: ההסתגלות יעילה יותר אם אדם יבחין מהר יותר בגירויים, המספקים צורך מסוים החשוב לקיומו. אך כדי להבחין בגירויים המספקים צורך חייב האדם לתפוס אותם וגם את הגירויים הניטרליים ורק אח"כ להתעלם מהניטרליים. כך גם לגבי הגנה תפיסתית – כדי להתגונן מפני המילים המעוררות חרדה יש לסווגן תחילה כמעוררות חרדה כלומר לזהותן.

ישנה השערה שקיים מנגנון ראשוני מתווך שעל פיו הגירויים מסווגים תחילה באופן גס למספר קטן של קטגוריות כמו גירויים רלוונטיים לצורך וגירויים שאינם רלוונטיים. המיון נעשה ברמה קדם-קשבית אך עדיין בלא היכר. לאחר הסיווג הראשוני מוסבת תשומת הלב לגירויים הרלוואנטיים ועל כן מושג מידע בכמות שונה משני סוגי הגירויים. למשל סיווג הגירוי כרלוואנטי ומאיים מוביל לעלייה בתגובות הרגשיות המתבטאות בהאצת הדופק, הגברת קצב הנשימה וכדומה. גם בשלב זה עדיין לא חל היכר הגירוי, תגובות רגשיות אלה עלולות לעכב זיהוי סופי של הגירוי וכך נוצרת הגנה תפיסתית. הנחה זו סותרת את האפשרות שהתפיסה היא תהליך מידי ואחיד, מאחר שלפיה תהליך התפיסה מורכב מרמות אחדות של סיווג שכולן (מלבד הנמוכות ביותר) מושפעות ממוטיבציה.

הבדלים אישיים ותפיסה – בניגוד למוטיבציה ולמערך תפיסתי שהם מצבים הנתונים לשינוי, סגנון קוגניטיבי הוא נטייה עקבית להשתמש באסטרטגיה מסוימת של איסוף מידע גרייתי ועיבודו. לדגמה, ישנם אנשים הנוטים לבצע בד"כ הערכות חסר של גירויים שונים: גודל של אובייקטים, איכות של סרט קולנוע וכדומה. סגנון תפיסתי הוא אפוא נטייה מוכללת מעבר לשינויים הקשורים למשימה ולגירויים. הסגנונות הקוגניטיביים הידועים הם: תלות בשדה לעומת אי תלות בשדה – כדי לגלות צורה מסוימת חבויה יש להשתחרר מתלות בשדה. מיצוע לעומת חידוד –  מיצוע הוא סגנון קוגניטיבי שלפיו חווית התפיסה בסיום היחשפות לסדרת גירויים מאותו סוג משקפת את ממוצע הגירוי בממד מסוים, למשל, בעקבות היחשפות לסדרת צלילים בעצמות משתנות התחושה תהיה היחשפות לצליל שעצמתו היא העצמה  הממוצעת של הסדרה. חידוד הוא סגנון קוגניטיבי המושפע באופן עקבי מן הגירויים האחרונים בסדרה, למשל, אם בדוגמה הקודמת היו הצלילים האחרונים חזקים התחושה תשקף זאת גם אם הצלילים הראשונים בסדרה היו חלשים. תפיסה גלובאלית לעומת תפיסה לוקאלית –  תכונות לוקאליות הן האלמנטים המרכיבים את התבנית הגדולה. קיימת קדימות לתפיסה הגלובאלית, אולם ממצא זה נכון רק בתנאים מסוימים.

תכונות אישיות יכולות אף הן להשפיע על תהליכי התפיסה כגון אקסטרוורטיות ואינטרוורטיות –  אקסטרוורט מוגדר כאדם התלוי בסביבתו החיצונית וזקוק לכמויות גרייה רבות יותר לצורך תפקוד תקין. לעומתו האינטרוורט הוא אדם מופנם ממנו התלוי פחות בסביבתו החיצונית וזקוק לכמויות קטנות של גרייה לצורך תפקוד תקין. אינטרוורטים מבצעים טוב יותר מטלות תפיסה וחשיבה לאחר ארבע שעות של חסך חושי משום שהפחתת כמות הגרייה החיצונית פוגעת בהם פחות מאקסטרוורטים.

סודות המוטיבציה: מה גורם לנו לעבוד (ומה לא)? – מחקר

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.