פסיכולוגיה קוגניטיבית: האילוזיה האופקית-אנכית
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
האילוזיה האופקית-אנכית – הקו האנכי נראה ארוך יותר מהאופקי. שניים מההסברים לתופעה זו: השערת תנועת העין – כאשר העיניים עוקבות אחר הקווים הן מתאמצות בתנועותיהן האנכיות יותר מאשר בתנועותיהן המאוזנות. הבדלי מאמץ אלה מתורגמים להבדלים באורך הקווים. אך מסתבר שהאילוזיה מתקיימת גם כאשר שני הקווים הם מאוד קצרים ומוקרנים בהבזק מהיר ביותר, שבו העיניים לא הספיקו לנוע כלל. והשערת השדה החזותי – שדה הראייה הדו עיני נתפס כאליפסה, אשר רוחבה ארוך מגובהה, לכן המישור האופקי נתפס רחב יותר מאשר האנכי ועל כן קו אנכי שאורכו כקו אופקי, נתפס כארוך יותר ביחס למישור האנכי.
תיאורית קביעות הפרספקטיבה מנסה להסביר את אילוזיית מילר-לייר (קו עם חיצים כלפי חוץ נתפס כארוך יותר מאשר קו עם חצים כלפי פנים). עלפי התיאוריה תוספות מסוימות לקטעים כגון ראשי חץ, מספקות מידע כוזב על מרחק הקטעים מהצופה, לפיכך נכנס לפעולה מנגנון קביעות הגודל המפצה גופים רחוקים ומגדיל אותם. תיאוריה זו אך אינה יכולה להסביר את מלוא קשת התופעות הקיימות לגבי אילוזיה זו.
ההסברים הקוגניטיביים הקיימים תומכים בכך שתהליכי עיבוד הקלט החושי הנם תהליכים מורכבים ואינטגרטיביים, המנצלים מקורות מידע שונים ומושפעים מתהליכים של מלמעלה למטה. האילוזיות החזותיות מעידות כי מנגנוני התפיסה פועלים לפי מערכת עקרונות כלליים לפרוש העולם החיצוני. כאשר יוצג לפני המערכת גירוי חריג, המערכת עלולה להתבלבל ונקבל אשליה תפיסתית.
