סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: הגישה התהליכית לקשב

סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: הגישה התהליכית לקשב

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים

הגישה התהליכית לקשב – מדמה את הקשב למשאב מנטאלי, מעין אנרגיה שמקורה בעוררות. ככל שאנו מעוררים יותר יש לנו כמות גדולה יותר של משאבי קשב פנויים. קיימת כמות מוגבלת של משאבי קשב אותם אנו מחלקים למשימות בהתאם למדיניות חלוקת המשאבים הקוגניטיביים הנקבעת ע"ס נטיות קבועות, כוונות רגעיות ודרישות המשימה. תיאוריה זו שמה דגש על הגמישות בהקצאת הקשב למשימות. כך, אדם שאינו מיומן בנהיגה יקצה למשימה זו מידה רבה יותר של קשב מאדם שמיומן בנהיגה. מידת הקשב הנדרש נקבעת לפי פרמטרים של האדם והמשימה: קושי המשימה, מיומנות האדם, מידת רצונו לבצעה. עפ"י מודלים של משאבים קשביים, הקשב מוגבל ע"י המשאבים המנטאליים הפנויים. הגישה האמפירית לגישה זו מושגת באמצעות פרדיגמת המטלה הכפולה המראה כי נבדקים מסוגלים לפצל את משאבי הקשב שלהם בין שתי מטלות, בהתאם להוראות הניתנות. מבקשים מהנבדק להפנות את קשבו למטלה המוגדרת כמטלה ראשית, אך להשתדל גם להפנות קשב למטלה המוגדרת כמשנית. בניסויים שעורכים לפי טכניקה זו נמצא כי: ניתן להקצות את משאבי הקשב באופן גמיש לשתי המשימות בהתאם לדרישות שונות של אחוזי חלוקה, ככל שהקושי במשימה הראשית עולה, איכות הביצוע במשימה המשנית יורד.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות