סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: תיאורית גילוי האותות
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
תיאורית גילוי האותות
תיאורית גילוי האותות, תופסת את בעיית גירוי (איתור) האותות כמצב של קבלת החלטה. תגובתו של מפעיל הרדאר מושפעת הן ממידת רגישות המערכת החושית שלו והן מתהליכי קבלת ההחלטות שלו. תיאורית גילוי האותות רואה באדם יצור אקטיבי שאינו נשלט רק ע"י המערכת החושית-תפיסתית אלא נוטל חלק פעיל בהחלטה עפ"י שיקולים שונים. גורמים רבים משפיעים על קבלת ההחלטות: מצב גופני, מידת המוטיבציה, עמדותיו כלפי הניסוי, נטיותיו להגיב וכדומה (גורמי הניעה והיסטוריית הלמידה של הנבדק).
במצב של גילוי אותות יש ארבעה סוגי מצבים: פגיעות(רעש+אות – כן), החטאות (רעש+אות – לא), אזעקות שווא (רעש בלבד – כן) ודחיות נכונות (רעש בלבד-לא).
התפלגות הפעילות העצבית – ניתן להבחין בין השפעת רגישות התפיסה של הנבדק לבין השפעת גורמים חוץ חושיים ע"ס פרופורצית התגובות בכל תא. המערכת החושית של הנבדק יוצרת רעש חושי גם כאשר אין גירוי וזאת בעקבות תהליכים פיזיולוגיים. תנודות אלו בעצמת הרעש מתפלגות כעקומה נורמאלית וכאשר נוסף גם אות גדלה עצמת הפעילות העצבית והעקומה מוזזת ימינה. היחס בין עצמת האות לעצמת הרעש משפיע על ההסתברות שהנבדק יגיב תגובה נכונה עפ"י המצב או ישגה. ככל שממוצע ההתפלגות של רעש+אות גבוה יותר מממוצע התפלגות הרעש העצבי, כך גדלה יותר רגישותו של הנבדק לאות (גדל שיעור הפגיעות והדחיות הנכונות).
רגישות וקריטריון להחלטה – הנבדק קובע בתהליך פנימי רמה מסוימת של פעילות עצבית כקריטריון להחלטה, שמעליו הוא מגיב כן ומתחתיו הוא מגיב לא.
קריטריון זה הוא דינאמי והנבדק משנה אותו בהתאם לתנאי הניסוי, לציפיותיו והופעת אות ולסוג התגמולים על תגובה נכונה או שגויה. הגורם השני אשר משפיע על דפוס התנהגות ומבטא את היחס שבין העצמה הפיזיקלית של האות לעצמה הפיזיקלית של הרעש נקרא בשם רמת הרגישות (מייצג את ההפרש בין ממוצע עקומת התפלגות הרעש בלבד לבין ממוצע עקומת התפלגות הרעש והאות).
עקומת אפיוני הקולט – ROC מאפשרת למפות את התנהגות הנבדק בתנאי רגישות שונים וברמות קריטריון שונות.
