סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מטה זיכרון -הגדרה

סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מטה זיכרון

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים

תופעות של מטה זיכרון

המונח מטה זיכרון נוגע לידע שיש לאדם אודות הזיכרון שלו עצמו. למשל הידיעה שיש לאדם לגבי הימצאות של ידע מסוים בזיכרון. מפתיעה העובדה שאנו יודעים מהר מאוד שאין אנו יודעים דבר מה באותה מהירות ועיתים אף יותר מאשר במקרים שבהם אנו יודעים דבר מה.

ישנם 2 מודלים המנסים להסביר את תחושת הידע הדומה לתופעת "על קצה הלשון":

    1. עפ"י המודל הדו שלבי – נערך חיפוש בזיכרון בשני שלבים: בשלב הראשון נעשה חיפוש שטחי עפ"י מימדים בולטים, אם החיפוש השטחי אינו מעלה דבר מוסקת המסקנה כי לא קיימים עקבות זיכרון ומכאן שהידע אינו קיים. אם נמצאים עקבות זיכרון מוסקת המסקנה שלפיה הידע נמצא. ואולם במקרים רבים אין בעקבות הזיכרון שנמצאו כדי לאפשר שליפה מלאה ומושלמת של הידע ולאפשר תגובה מילולית. לפי המודל הדו שלבי חושת קיום הידע מתבססת על עקבת זיכרון קיימת. לפיכך חושת הידע מנבאת בהסתברות גבוהה שתהיה הצלחת שליפה לאחר החיפוש המעמיק. המודל דו שלבי אינו יכול להסביר תופעה שבא אנו חושבים שאנו יודעים דבר מה אך מגלים מאחור יותר כי טעינו.
  1. מודל הנגישות של קוריאט –  עפ"י מודל זה אפשר להסביר גם את האפשרות כי תחושת ידע אמנם תייצג ידע שגוי. כמה עקרונות מהמודל:
  • תחושת הידע משקפת את הכמות של כל עקבות הזיכרון העולים בעקבות ניסיונות השליפה (בין אם הם נכונים או שגויים) ואת המהירות שבה נשלפים עקבות זיכרון אלה. כמות עקבות הזיכרון ומהירות העלאתן משמשות כאומדן לנגישות עקבות הזיכרון. נכונות עקבות הזיכרון אינה מהווה גורם המשפיע על תחושת הידע.
  • בהתעורר תחושת ידע יש מוטיבציה להשקיע מאמץ בשלב חיפוש מעמיק נוסף בזיכרון, אך התהליך אינו בהכרח דו שלבי. מדובר בתהליך רציף ובכל נקודה שלו תתאפשר שליפה מלאה.
  • ככל שמספר עקבות הזיכרון השגויים רב יותר, כך גדול הסיכוי שהידע שיישלף בסופו של דבר יהיה שגוי. קוריאט מוסיף אלמנט חדש שלא נכלל במודלים הקודמים –  קלות השליפה הראשונית של עקבות זיכרון רלוונטיים.
  • ככל שהשליפה קלה יותר, כך תהיה תחושת הידע חזקה יותר.
  • ככל שהשליפה קלה יותר כך גדל הסיכוי שלפיו הידע שיישלף יהיה נכון. טענה זו מתבססת על ההנחה כי קל לשלוף עקבות זיכרון נכונים אם הם קיימים יותר מאשר עקבות זיכרון שגויים.
  • במהלך השליפה יכולים לעלות גם עקבות הקשורים לידע באופן עקיף (למשל זיכרון שבו כבר נשאלתי שאלה זו וידעתי לענות עליה, או זיכרון שבו כבר קראתי את הנושא). גם עקבו זיכרון כאלה יכולים להגביר את תחושת הידע. ברור, כי גם הם יכולים להיות שגויים. עפ"י תפיסתו של קוריאט, תחושת הידע הנה תוצר נלווה של תהליך השליפה ותוצאותיו מבחינת כמות האלמנטים הנשלפים וכמות שליפתם.

המודל מתחיל בכך שהזוכר מנסה להעלות עקבות זיכרון. ככל שעקבות הזיכרון יותר נגישות כך יש לאדם תחושה רבה יותר כי הוא יודע (תחושת הידיעה). אפשר לחלק את עקבות הזיכרון שעלו ל-2 קבוצות: כאלה הכוללות מידע נכון וכאלה הכוללות מידע שגוי. שני סוגי המידע גם יחד תורמים לתחושת הידיעה. עם זאת, רק מידע נכון מסוגל להוביל לזיהוי הפריט מן הזיכרון, ואילו מידע שגוי אינו יכול להוביל לזיהוי הפריט. לפיכך, צפוי כי יימצא מתאם חיובי בין מידע חלקי נכון וזיהוי נכון. מתאם שלילי בין מידע שגוי וזיהוי, ומתאם חלש בין תחושת הידיעה וזיהוי נכון.

כיום מתרבות העדויות האמפיריות המצביעות כי תחושת הידיעה נסמכת לא רק על נגישות אלא גם על אינטראקציה בין נגישות ומוכרות.

8 שיטות מוכחות לשיפור הזיכרון

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות