סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מודל התפשטות האקטיבציה של קולינס ולופטוס
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
מודל התפשטות האקטיבציה של קולינס ולופטוס
מודל התפשטות האקטיבציה – המודל מתאר את הזיכרון הסמנטי כרשת סבוכה של מושגים וקישורים בין המושגים השונים. המודל אינו בנוי עפ"י עיקרון של רשת היררכית ואינו דורש חיסכון קוגניטיבי ולכן מושג יכול להופיע בו פעמים אחדות ומושגים יכולים להיות קשורים דרך קישורים פשוטים או מסובכים (המרחק מכל שני מושגים אינו זהה). עפ"י הרעיון החשוב ביותר במודל, הפעלה של מושג הופכת את כל המושגים ברשת הסמנטית הקשורים אליו לנגישים יותר.
קולינס ולופטוס מונים 13 הנחות על המודל, להלן 4 מהם:
- כאשר מושג מעובד, האקטיבציה התפשטת לאורך כל המעברים. גודל האקטיבציה קטן כאשר מספר המעברים גדל.
- בזמן נתון אפשר לעבד רק מושג אחד בלבד. עם זאת, האקטיבציה מתפשטת בו בזמן במקביל בכל חלקי הרשת הרלוונטיים.
- רמת האקטיבציה דועכת כפונקציה של זמן.
- ככל שישנן יותר תכונות המשותפות לשני מושגים, כך ישנם יותר מעברים בין מושגים אלה.
הרעיון של דעיכת אינפורמציה כפונקציה של זמן מופיע גם במודל הסטנדרטי של הזיכרון הטוען כי מידע הזיכרון לטווח קצר דועך כפונקציה של זמן אלא אם כן הזוכר משנן את המידע.
נגישות היתר של המושגים הקשורים למושג המקורי נקראת בשם התפשטות האקטיבציה והיא תואמת את התהליך של חיפוש בזיכרון. לא מדובר רק בחיפוש מודע אלא בתהליך שבו המושגים הקשורים במושג הנתון הופכים נגישים יותר באופן אוטומטי. התופעה המדגימה באופן הברור ביותר את המודל הינה תופעת ההטרמה הסמנטית – מוגדרת כעיבוד מהיר ו/או מדויק במילה שנייה בסדרת מילים אם מילה זו הופיעה אחרי מילה הקשורה לה במשמעותה יותר מאשר אם המילה השנייה הופיע לאחר גירוי הטרמה שאינה קשורה לה במשמעותה. כלומר, הצגה של המילה המטרימה (אחות) מובילה לעיבוד מהיר יעיל יותר של מילת המטרה (רופא) . תופעה זו מוסברת ע"י התפשטות אקטיבציה ממילת ההטרמה אל עבר מילת המטרה בגלל הקרבה במשמעות בין שתיהן. התפשטות האקטיבציה גורמת לנגישות רבה יותר למילת המטרה, נגישות הבאה לידי ביטוי בעיבוד מהיר יותר של מילת המטרה.
האצה ודיכוי ברשת הסמנטית – מחקרים הראו כי נוסף על העובדה שהתפשטות האקטיבציה גורמת למילים שמשמעותן קשורה להיות נגישות יותר, כך היא גורמת למילים שמשמעותן רחוקה להיות פחות נגישות. כלומר, תהליך התפשטות האקטיבציה אינו גורם רק להעלאת הנגישות של מילים הקשורות במשמעותן הוא גם גורם להורדת נגישותן של מילים לא רלוונטיות. לפיכך בתופעת ההטרמה מתרחשים 2 תהליכים: האחד של התפשטות אקטיבציה המובילה להאצה של מילים קרובות במשמעותן והשני של דיכוי מילים הרחוקות במשמעותן. שני התהליכים מתרחשים כאשר אנו משווים בין הביצועים בתנאי הקשור שבו מילת ההטרמה קשורה במשמעותה למילת המטרה (אחות-רופא) לבין ביצועים בתנאי הלא קשור שבו מילת ההטרמה אינה קשורה במשמעותה למילת המטרה (לחם-רופא). עלות-תועלת – אפשר להציג רעיון זה במונחים של תועלת למילת המטרה, הקשורה במשמעותה למילה המטרימה לעומת עלות למילת המטרה, שאינה קשורה במשמעותה למילה המטרימה. ההוכחה לקביעה עולה בעקבות השוואת הביצועים בשני התנאים לתנאי הבסיס שבו מצד אחד הגירוי המטרים אינו קשור במשמעותו למילת המטרה ולכן אינו מוביל לתועלת ומצד שני הגירוי המטרים אינו בלתי קשור למילת המטרה ולכן אינו מוביל לעלות. נילי הציע להשתמש בגירוי הבנוי מסדרת איקסים (XXX) כתנאי בסיס כיוון שזו אינה מילה ולכן היא לא תוביל לאקטיבציה של מילים קשורות ברשת הסמנטית וגם לא לדיכוי. ואכן כאשר הוא הציג את האיקסים ואחריה מילת מטרה הוא גילה שהביצועים היו איטיים יותר מהתנאי הקשור ומהירים יותר מהתנאי הלא קשור. דפוס זה של נתונים אפשר לו לחשב את התועלת והעלות: האצה הנובעת ע"י אקטיבציה למילים קשורות אפשר לאמוד ע"י הפחתת זמן התגובה בתנאי הקשור מזמן התגובה בתנאי הבסיס (תועלת). האטה או דיכוי בעיבוד מילת המטרה בתנאי הלא קשור הנובע מהתפשטות אינהיביציה למילים קשורות והורדות הנגישות של מילים אלה אפשר לאמוד ע"י הפחתת זמני התגובה בתנאי הבסיס מזמני התגובה בתנאי הלא קשור (עלות).
מטלות המראות הטרמה סמנטית – ישנם מספר מטלות שאפשר לבחון באמצעותן את תופעת ההטרמה הסמנטית: מטלת ההחלטה הלקסיקנית (האם רצף האותיות הינה מילה תקנית?) – במטלה זו מוצגים לנבדק רצפים של אותיות ועליו לשפוט במהירות האפשרית אם הסדרות יוצרות מילה תקנית (לדוגמה כלב ולא דלב). הצגת הלא-מילים נועדה לשמור את יושרם של הנבדקים ורמת הביצועים של הלא מילים אינו רלוונטי. מטלת היישום (קרא את המילה בקול רם). – מציגים לפני הנבדק מילה ועליו לומר את השם בקול רם לתוך מיקרופון בו בזמן רושם המחשב את זמן התגובה האורך עד שהנבדק מתחיל לומר את שם המילה.
במטלה נוספת ביקשו מנבדקים לציין שם של פריט השייך לקטגוריה מסוימת מוגדרת כגון חיות. ההוראות ניתנו בשתי דרכים: חיות- ב , ב- חיות. נמצא כי זמן התגובה היה מהיר יותר כאשר שם הקטגוריה הופיע ראשון. ההסבר לכך הוא שהגירוי הראשון שימש כמטרים ולכן האקטיבציה של כל הרשתות הסמנטיות הקשורות לאות ב אינן יעילות ואינן יכולות להקל על שליפת שם של חיה.
בניגוד להטרמה בעקבות חזרה (זיכרון חבוי), תופעת ההטרמה הסמנטית מתקיימת רק אם מילת המטרה מופיעה מיד לאחר המילה המטרימה, ואם מילים נוספות אינן חוצצות ביניהן.
הערכה של מודל התפשטות האקטיבציה – קשה להפריך את מודל התפשטות האקטיבציה. מודל הרמז המורכב מנסה להציע תיאוריה שונה להטרמה סמנטית, תיאוריה הכופרת בתהליך האקטיבציה כאחראי להטרמה סמנטית. עפ"י המודל תופעת ההטרמה הסמנטית הנו פועל יוצא מהעובדה שהזיכרון נבחן בצורה יעילה ביותר – בעזרת רמז המורכב משתי מילים קשורות במקום רמז הבנוי ממילה בודדת בלבד.
התיאוריה של נילי – ישנם 3 תהליכים האחראים לתופעת ההטרמה הסמנטית: תהליכים אוטומטיים של התפשטות אקטיבציה, תהליכי ציפייה, תהליכים פוסט לקסיקליים. המודל התת גורמי של נילי הנו המודל היחיד המסוגל להתמודד בהצלחה עם מכלול התופעות הקשורות בהטרמה סמנטית.
