סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מבנה הזיכרון הסמנטי – מודל מערך התכונות של סמית
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
מודל מערך התכונות של סמית – אינו מניח כי מושג מוגדר בעזרת מיקומו בתוך רשת סמנטית. המודל מניח כי כל מושג מוגדר בעזרת רשימה של תכונות, המוסברות באופן שבו התכונות המוגדרות ביותר מופיעות בראשית הרשימה. עפ"י מודל זה הזיכרון הסמנטי הוא ספרייה של רשימות תכונות, תכונות אלו הן תכונות בסיסיות של כל אלמנט ואלמנט בזיכרון הסמנטי ואינן מיוצגות כנקודות ברשת היררכית. עפ"י מודל זה שייכות לקטגוריה היא עניין של מידה לפיכך אפשר לקבל תפיסה הרואה בקנרי כשייכת לקטגוריה של ציפורים יותר מאשר תרנגול. עדות אמפירית לרעיון זה שלפיו שייכות לקטגוריה אינה על בסיס של הכול או לא כלום לקוחה משיפוטים של נבדקים שנתבקשו לדרג את מידת הטיפוסיות של פריטים הלקוחים מקטגוריות שונות. החוקרים מצאו כי קנרי נחשבה לציפור יותר טיפוסית מאשר ברווז ותרנגול, שיפוטים אלו תומכים ברעיון שנבדקים השתמשו בתכונות מאפיינות ולא רק מגדירות. תכונה מגדירה היא תכונה חיונית (כלומר והכרחית) למושג, מבין כל התכונות החיוניות ככל שתכונה ייחודית יותר למושג כך היא נחשבת כתכונה מגדירה יותר. לדוגמה, התכונות בעל כנפיים ובעל נוצות הן חיוניות וגם ייחודיות להגדרת המושג ציפור ולכן נחשבות כתכונות מגדירות ביותר. עם זאת מכיוון שהתכונות אינן ייחודיות לאף לא ציפור ספציפית אחת הן יסווגו כמגדירות ברמה נמוכה עבור ציפור ספציפית. כל תכונה יכולה להיות גם מגדירה וגם מאפיינת, הממצא כי תרנגול ונחליאלי נשפטים באופן שונה תומך ברעיון שלפיו המידה שבה תכונות הן מאפיינות משפיעה על שיפוטי הנבדקים שכן אילו היו השפוטים מבוססים אך ורק על תכנות מגדירות הרי שקנרי ותרנגול היו נשפטים כטיפוסיים במידה שווה לקטגורית ציפורים. עפ"י המודל התכונות בכל רשימה מסודרות עפ"י סדר עדיפות הנקבע עפ"י המידה שבה כל תכונה מגדירה את המשמעות. ככל שתכונה מיטיבה להגדיר את המשמעות כך תמוקם גבוה יותר ברשימת התכונות (ברשימת התכונות של נחליאלי בעל כנפיים ימוקם גבוה יותר מאשר שר יפה). החלטות מתבצעות בשני שלבים (תהליך השליפה): שלב עיבוד הוליסטי– בשלב הראשון משווים בין התכונות בשתי הרשימות בצורה הוליסטית (כללית ללא הפרדה בין תכונות מגדירות ומאפיינות), אם התכונות בשתי הרשימות מאוד דומות או מאוד שונות אפשר לבצע החלטה חיובית או שלילית בהתאם. עיבוד אנליטי– אם מידת הדמיון אינה רבה אך גם אינה מועטה (כגון "בת יענה היא ציפור" – בתהליך השוואת התכונות ישנן תכונות משותפות אך גם תכונות שאינן משותפות למשל היא אינה יודעת לעוף) במקרה זה יש לבצע שלב שני אנליטי שבו מושוות רק התכונות המגדירות. אם נמצאה תואמות של התכונות ניתנת תשובה חיובית ואם לא תשובה שלילית. שלב ההשוואה השני איטי יותר מקודמו ומצריך השוואה פרטנית רק של תכונות מגדירות בתהליך עיבוד אנליטי המצריך תאימות מלאה של התכונות המגדירות ע"מ לספק תשובה חיובית.
מודל מערך התכונות יכול להסביר את כל הממצאים שהוסברו בעזרת מודל המדרג ובנוסף הוא מסביר גם את המהירות הרבה יותר שבה אפשר לאמת את הטענה שלפיה "קרפיון אינו ציפור" מאשר אימות הטענה "קרפיון הנו בעל חיים" וכן דפוסי זמן תגובה מהירים שנמצאו בעבור שיפוטים שליליים נוספים. ביקורת שנמתחה כנגד מודל זה – להרבה מושגים כגון "משחק" אין תכונות מגדירות כלל.