סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: קוד אקוסטי של מידע -הגדרה-הגדרה

סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: קוד אקוסטי של מידע

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים

  1. קוד אקוסטי של מידע – הבדלים בסיסיים איכותיים בין הזיכרון לטווח קצר והזיכרון לטווח ארוך. המידע בזיכרון לטווח קצר מקודד בקוד אקוסטי (צלילי) והמידע בזיכרון לטווח ארוך מקודד בקוד הקשור במשמעותן של המילים (סמנטי). מחקר: קונרד – הציג לנבדקים סדרות של 6 אותיות לזכירה מיידית ע"ג שקופיות למשך 0.20 שניות. לקבוצת נבדקים אחרת השמיע דרך אוזניות כשהיה רעש רקע. ממצאים: גם בהצגה חזותית וגם בהשמעה היו טעויות רבות בזכירה, סוג הטעויות היה דומה בשני המצבים הטעויות היו באותיות שהיו דומות בצליל אך לא בצורה. כך הסיק קונרד כי העיבוד נעשה על בסיס אקוסטי ולא סמנטי. בדלי – השמיע לקבוצה אחת חמש מילים דומות בצליל ולקבוצה אחרת 5 מילים דומות במשמעות. תוצאות: עדיפות רבה לזכירת החומר השונה מבחינה אקוסטית. ממצא נוסף של בדלי הוא אפקט הדמיון הפונולוגי – עפ"י אפקט זה היזכרות מיידית בסדרת פריטים נפגעת עם הפריטים דומים מבחינה פונולוגית (צלילן של המילים דומה). לפי הנחה זו לפריטים הדומים בצלילם יהיו קודים דומים וההיזכרות תהיה קשה יותר  משום שהיא תדרוש הבחנה בין עקבות זיכרון דומים יותר. ביקורת : הביקורת מציגה מחקרים המוכיחים כי אפשר לראות גם השפעה סמנטית על הזיכרון לטווח קצר והשפעה אקוסטית על הזיכרון לטווח ארוך וההפרדה אינה כה חדה. פיביו סבר כי אופן הצגת החומר ומערך הניסוי בהם הסיבה לקבל ממצאים אלו (הצגה עוקבת סדרתית של הגירויים, בגבולות הקיבולת של הזיכרון לטווח קצר).  פיביו מצא שכשאר משתמשים בהצגה בו בזמן של הגירויים בכמות החורגת מקיבולת הזיכרון לטווח קצר או במטלות היכר במקום היזכרות חופשית גוברת השפעתו של התוכן הסמנטי של הזכירה כלומר, במצבי עומס של הגירויים תתגלה עדיפות של העיבוד הסמנטי בזיכרון לטווח קצר. המסקנה של פיביו שהקוד האקוסטי הינו דומיננטי בזיכרון לטווח קצר אך אינו היחידי. שולמן הניח כי ברוב המטלות של זיכרון לטווח קצר הנבדקים אינם עוסקים בעיבוד סמנטי מסיבות שונות אך אין זה אומר שאין ביכולתם לעשות זאת. ניסוי שערך שולמן: הציג לנבדקים רשימה של מילים ומיד לאחר מכן הציג להם רשימת מילים שנייה וביקש מהם לענות אם המילה הופיעה, התחרזה או הייתה נרדפת לאחת המילים מהרשימה הראשונה. שולמן מצא כי טיב הזכירה לא הושפע מרמת הניתוח שנדרשה לצורך התשובה וניכרה הצלחה גם בזכירה בתשובות שדרשו עיבוד סמנטי של המילים.  הוכחה נוספת היא היכולת לזהות קולות שהיא כמובן אקוסטית ואפשרית בעזרת מידע האגור בזיכרון לטווח ארוך 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות