סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: זיכרון

סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: זיכרון

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים

מהו הזיכרון?

זיכרון הוא תהליך של קידוד מידע, ארגונו ואחסונו במאגר מתאים, בדרך המאפשרת את שליפתו מאוחר יותר בתוך המאגר.

קידוד – תהליכים המשפיעים על האופן שבו מידע נכנס לתוך המאגר כגון: שינון של מילים, כוונת הזוכר בזמן הלמידה וכדומה.

הזיכרון בנוי מתת מערכות המעבדות סוגים שונים של מידע:

  1. זיכרון אפיזודי (ידע אישי) – קשור באפיזודות שאנו מעורבים בהם בזמן ובמקום מסוימים. למידע האפיזודי מרכיב אישי, שכן הוא שייך אך ורק לנו ולחוויות שחווינו בזמן ובמקום מסוימים.  כגון: אנו זוכרים את החומר למבחן שלמדנו לקראתו, רשימת קניות למכולת, דרך לעבודה.
  2. סמנטי/גנרי (כללי) – ידע כללי כגון פריז היא בירת צרפת. מידע זה אינו אישי והוא משותף לכל אדם. השוני בין האנשים הוא בכמויות מידע שונות.
  3. פרוצדוראלי (מיומנויות) – כגון קריאה וכתיבה, רכיבה וכדומה. סוד מידע זה כולל תהליכי פעולה או תהליכי תפיסה (קריאה), אין בו אלמנט אישי, הוא שונה מהסמנטי בכך שלא ניתן ללמוד אותו באופן מילולי אלא יש צורך בהתנסויות רבות עד שהמיומנות נרכשת.
  4. וזיכרון לטווח קצר – סוגי הזיכרונות האחרים הם ארוכי טווח ואילו הזיכרון לטווח קצר נשמר לכמה שניות ואם לא נבצע תהליכי עיבוד נוספים יעלם הזיכרון מזיכרוננו.

אמנזיה –  לחולה אין יכולת ללמוד מידע חדש (כנראה אפיזודי)

נמוניסט – העדר יכולת לשכוח. לשכחה תפקיד חשוב בסינון מידע פחות רלוונטי מתוך מאגרי המידע הקיימים.

גישות לחקר הזיכרון:

  1. הגישה הפסיכואנליטית – מבחינה בין סוגי זיכרון המשקפים את ההבדל בין מידע הפעיל ברגע מסוים (הזיכרון המודע) בין מידע נגיש, אשר ברגע נתון אינו פעיל אך ניתן לשליפה (קדם מודע) ובין מידע קיים אך לא נגיש (הלא מודע)  שזהו מידע שנחשפנו אליו אך אינו ניתן לשליפה וכולל בד"כ תכנים מעוררי חרדה. פרויד טען כי מידע אינו אובד בזיכרון אך ישנם מנגנוני הדחקה הגורמים לשכחה סלקטיבית. מנסה לאתר את תפקידם של אזורים שלמים במוח.
  2. הגישה הביולוגית – דנה במנגנונים הביולוגיים האחראים על תהליך הלמידה, החל ברמה הגנטית, דרך רמת הנוירון והפעילות החשמלית בו וכלה בשינויים כליים יותר המתרחשים במוח בכללותו. הגישה הביולוגית חוקרת יחידות קטנות במוח. כיום ידוע שרישום הזיכרון נעשה באחת מ-2 דרכים: ראשונה – פעילות חשמלית לפרקי זמן קצרים האופיינית למערכת העצבים. שנייה – שינויים כימיים המתרחשים בסינפסות שבין הנוירונים במוח.
  3. הגישה הקוגניטיבית – מבנה הזיכרון והתהליכים המעורבים בו. מושתתת על שיטות מחקר ברורות. מטרתה לתאר את מאגרי הזיכרון השונים, את היחסים בינהם ואת האופן שבו מידע מעובד, נשמר ונשלף מתוכם.

ההבדל בין הגישה הביולוגית והקוגניטיבית: הביולוגית מבחינה בין צורות קידוד שונות של מידע (קידוד לטווח קצר (חשמלי) קידוד לטווח ארוך (ביולוגי). הגישה הקוגניטיבית עוסקת בהשפעה של הזיכרון על ההתנהגות. מעוניינת בהבנה פונקציונאלית של הזיכרון ואינה תלויה בהכרח במדיום שבו מתרחשים התהליכים ברמת המוח.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות