מונחים בפסיכולוגיה: תאוריית הייחוס – הגדרה

מונחים בפסיכולוגיה:  תאוריית הייחוס

הגדרה: 

תאורית הייחוס – אבי הזרם של תיאורית הייחוס היה היידר.הנחת היסוד הייתה שהאדם הינו מעין מדען נאיבי, המנבה להקיש על כוונות, נטיות, עמדות ותכונות של עצמו או של אחרים מתוך התבוננות בהתנהגות ובנסיבות התרחשותה. על פי תאוריה זאת הפרט כחוקר נאיבי של סביבתו החברתית מפעיל את חוק ההשתנות המשותפת על פי שלושה קריטריונים- המובחנות, האם האפקט מתרחש בנסיבות מסוימת בלבד ואינו מתרחש בסיבות אחרות. העקביות, האם האפקט מתרחש תמיד או בזמנים ספציפיים בלבד. ההסכמה הכללית, האם אותו אפקט מתרחש באותם תנאים גם אצל אנשים אחרים או אצל האדם המסוים בלבד.  על פי תאורית הייחוס הביטחון שלנו בסיבה האחראית כביכול להתרחשות פוחת ככל שגדל מספר הסיבות האפשריות להתרחשות זאת. עיקרון זה נקרא עיקרון הניכוי. כאשר יש שתי סיבות הקשורות בהתנהגות אחת מתפרשת כמעודדת את ההתנהגות והשניה מתפרשת כמעכבת אותה, אז כאשר ההתנהגות נבדקת, ייתנן משקל יתר לסיבה המעודדת זהו עקרון ההגברה.

חזרה אל: רשימת מושגים בפסיכולוגיה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות