מונחים בפסיכולוגיה: התניה קלאסית
הגדרה:
התניה קלאסית – אבי ההתניה הקלאסית היה פבלוב. את תופעת ההתניה הקלאסית גילה במקרה בעקבות מחקריו על מערכת העיכול. הוא ראה בה בסיס להסבר כלל ההתנהגות, פשוטה ומורכבת. נקודת המוצא של פבלוב בחקר ההתניה הקלאסית הייתה הרפלקסים. לפיו הרפלקסים הינם אבן יסוד של ההתנהגות, הם תגובות לא רצוניות ולא נלמדות על גירוי מסוים. תגובה זו אמנם אינה מושפעת מתהליכים הכרתיים אבל בד"כ אפשר לומר עליה שהיא באה להגן על האורגניזם או לסייע לו להסתגל לסביבתו. בכל רפלקס יש שני מרכיבים: (א) גירוי חיצוני מסוים. (ב) תגובה מסוימת. הגירוי החיצוני המסוים מעורר אוטומטית את התגובה המסוימת, לכן קרא פבלוב לגירוי זה גירוי לא מותנה ולתגובה שהוא מעורר תגובה לא מותנית. הם אינם מותנים משום שפעולתם אינה מותנית בלמידה או בניסיון קודמים, אלא קיימת באורגניזם מטבע ברייתו. כלומר, בניסוי של פבלוב, ריח המזון הוא גירוי לא מותנה, והפרשת הרוק של הכלב בתגובה לריח היא תגובה לא מותנית. לעומת זאת, צלצול פעמון הוא גירוי נטרלי ככל שמדובר בהפרשת רוק אצל כלבים, אך פבלוב הראה שאפשר להביא את הכלב לידי כל שיגיב בהפרשת רוק גם על צלצול פעמון. הפרשת הרוק הבאה כתגובה לצלצול היא תגובה מותנית והצלצול הוא גירוי מותנה. הם מותנים משום שפעולתם אינה טבועה בכלב מלידה, אלא תלויה בתנאי מסוים. התנאי הוא שבסמוך לצלצול הפעמון – הגירוי המותנה, אשר במקורו לא מעורר כל תגובה, אבל אחרי שהופיע בשכיחות מספקת סמוך לגירוי הלא מותנה – נותנים לכלב אוכל, מתחיל לעורר תגובה מותנית. ההתניה הקלאסית מסבירה רבות מהתנהגויותינו בחיי היום יום. היא ממלאת תפקיד חשוב בעיצוב רגשותינו.
חזרה אל: רשימת מושגים בפסיכולוגיה