ישנה בחיק ילדות – ר' יהודה הלוי – ניתוח וסיכום

יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תִּשְׁכְּבִי!/ דְעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְעוֹרֶת נִנְעֲרוּ!

הֲלָעַד יְמֵי השַׁחֲרוּת? קוּמִי צְאִי,/ רְאִי מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ,

וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן כַּצִפֳּרִים/ אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה יִתְנַעֲרוּ.

דְאִי כַדְרוֹר לִמְצֹא דְרוֹר מִמַעֲלֵךְ/ וּמִתוֹלְדוֹת יָמִים כְּיַמִים יִסְעֲרוּ.

היי אחרי מלכך מרדפת, בסוד/ נשמות אשר אל טוב ה' נהרו!

הפיוט "ישנה בחיק ילדות" של ר' יהודה הלוי הוא שיר קודש המסווג לסוגה של "רשות לנשמת". רשות לנשמת היא פתיחה לתפילת שחרית בשבתות וחגים המבטאת בקשת רשות של האדם להתקרב בנשמתו אל ה'. בשיר "ישנה בחיק ילדות" יהודה הלוי פונה למעשה אל נשמתו שלו ומפציר בה להתנתק מהבלי העולם ולהתמסר אל האלוהים.

בשיר "ישנה בחיק ילדות" ר' יהודה הלוי פונה ישירות אל נשמתו בטון מצווה המתאפיין בריבוי סימני הקריאה והטון הנחרץ ופעלי הציווי של השיר. יהודה הלוי כמו שואל את נפשו עד מתי היא תתיר לעצמה להישאר נפשו של ילד, כאשר השימוש במילה "שוכבת" מרמז על עולל במיטתו על כל חוסר האונים הכרוך בכך. במילים אחרות, יהודה הלוי מפציר בנפשו להפסיק להיות "ישנה בחיק ילדות" ולהתבגר. הטור הראשון ממשיך בצימוד המרהיב "נעורים כנעורת ננערו" הקושר בין תקופת הילדות לנעורת הפשתן המתעופף ברוח ונגוז.

בפתח הבית השני של "ישנה בחיק ילדות" ממשיך יהודה הלוי באותו קו ומקשה על נפשו בשאלה הרטורית "הלעד ימי השחרות?" (שחרות=תחילת חייו של האדם, נעורים) ומיד מצווה עליה לקום ולצאת מכיוון שברור כי ימי השחרות לא באמת יכולים להימשך לעד. הדימוי של "מלאכי שיבה" מרמז על זקנה (שיבה=שיער לבן) המבקשת להקנות לאדם מוסר וקריאתה להתבגר היא בעצמה קריאה מוסרית.

בפתח הבית השלישי של "ישנה בחיק ילדות" חוזר ר' יהודה הלוי לשורש הפועל נ.ע.ר ומפציר בנפשו, שכמעשה הציפורים המתנערות מן הטל כדי שיכולו לעוף, כך נפשו צריכה להתנער מכבלי הזמן ומרסיסי הלילה המרמזים לשינה ומתקשרים עם פתיחת השיר. כלומר, יהודה הלוי מבקש מנפשו להשתחרר מכבלי הזמן, מכל החולף והמשתנה, ולהתמסר אל הנצחי והבלתי משתנה וכמעשה ציפורים להמריא אל על.

מוטיב הציפורים נמשך בבית הרביעי של "ישנה בחיק ילדות" בו נוקט ר' יהודה הלוי בצימוד (משחק מילים) המקשר בין דרור כציפור שאליה אמורה נפשו להידמות לבין דרור כמושג מופשט שמשמעו חירות מעולה (עול – משא כבד, כאן אולי במשמעות של חטא). כמו כן אנחנו מוצאים המשך לנושא הזמן בבית הרביעי דרך צימוד עם הרצון להשתחרר מימים במובן של יום שהם סוערים כימים במובן של ים.

בבית החמישי של "ישנה בחיק ילדות" מסכם ר' יהודה הלוי בפנייה אל נפשו בבקשה ממנה לבקש את אלוהיה ("מלכך") ולשכון עם ("בסוד") אותן נשמות הנוהרות (=זוהרות\זורמות) אל טובו של האלוהים.

השיר "ישנה בחיק ילדות" של ר' יהודה הלוי עושה שימוש בטכניקה של חרוז מבריח (ננערו- שחרו – יתנערו – יסערו- נהרו) ויש לשים לב כי במשפט הפתיחה אין חריזה בין הדלת והסוגר כמקובל במסורת של שירת ימי הביניים. כמו כן יש לשים לב כי "ישנה בחיק ילדות" בנוי בצורה של אקרוסטיכון כאשר האותיות הראשונות של כל משפט יוצרות את המילה "י.ה.ו.ד.ה"

נהוג לראות בשיר "ישנה בחיק ילדות" שיר נחרץ שבו כמו דורש יהודה הלוי מנפשו להענות לצו הדתי ולהתמסר אל האלוהים תוך זניחת החיים הארציים הפחותים. אולם ייתכן וניתן לזהות כעין אירוניה במילות השיר, איזו הגזמה בציווי ובנחרצות שכמו פועלת נגד עצמה ואומרת את ההיפך, אך זוהי רק השערה פרטית ולא מומלץ לכתוב אותה במבחנים אלא אם כן ניתן לנמקה היטב.

ראו גם: אמצעים אומנותיים ב-"ישנה בחיק ילדות"

חזור אל: סיכומים לבגרות בספרות

סיכומים לבגרות בספרות – פרק שירה

שירת ימי הביניים

סיכומים נוספים של שירי רבי יהודה הלוי:

לבי במזרח

יחידה שחרי

יפה נוף

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות