אמצעים אמנותיים של שירת ימי הביניים

משוררי שירת ימי הביניים בספרד עשו שימוש באמצעים אמנותיים-ספרותיים וכן דרכי ייצוב ייחודים בכדי ליצור את היופי המיוחד של שיריהם. להלן סיכום לבגרות בספרות בנושא של האמצעים האומנותיים בשירת ימי הביניים.

אמצעים צורניים (טכניים) בשירת ימי הביניים:

בית\טור – השיר במסגרת מוסכמות הכתיבה של השירה העברית בימי הביניים היה בנוי משורות שכל אחד בפני עצמה נחשבה ל"בתים" או "טורים".  כל בית או טור בשיר השייך אל שירת ימי הביניים היה מורכב משתיים עד ארבע צלעות או צלעיות. צלע או צלעית שהן למעשה אבריו של הטור או הבית. כל צלעית במסגרת של שירת ימי הביניים הייתה מחולק למה שנקרא "דלת", היא חלקו הראשון של הטור, וכן "סוגר", הוא חלקו השני של הטור ובין הדלת והסוגר מפרידה צזורה או הפסק המחלקת את הטור לחלקיו. סימונה של צזורה הוא "/". לעיתים הייתה חריזה בין הדלת והסוגר אך במרבית המקרים החריזה הייתה מתעצבת בין הסוגרים של טורים שונים, לרוב לפי חרוז מבריח. חרוז מבריח או חרוז קבוע הוא חרוז החוזר בסוף הטור לכל אורך השיר. ישנם כמה סוגי חריזה בשיר של שירת ימי הביניים. חרוז עובר הוא החרוז הפשוט ביותר המורכב מעיצור ותנועה בלבד שדומים זה לזה. חרוז ראוי הוא חרוז מורכב יותר שבו שתי תנועות ולפחות עיצור אחד דומים זה לזה. חרוז משובח או חרוז מפואר הוא חרוז בו שלושה עיצורים ושלוש תנועות דומים.

אמצעים אומנותיים-תוכניים בשירת ימי הביניים.

"תפארת הפתיחה" – פתיחת השיר במסגרת שירת ימי הביניים הייתה חשובה מאוד ועל כן נהגו משוררי ימי הביניים לפתוח את דבריהם בפתיחה מפוארת שכללה את ציון נושאו של השיר ולעיתים גם מעין סיכום שלו, חריזה פנימית בין הדלת והסוגר וכן קישוט מילולי מתוחכם. צידה השני של "תפארת הפתיחה" הוא כמובן "תפארת הסיום" או "תפארת החתימה". "תפארת הסיום" או "תפארת החתימה" הוא טור הסוגר את השיר ומסכם אותו. בדומה אל תפארת הפתיחה, על פי רוב תכיל תפארת הסיום אלמנט קישוטי בולט וססגוני אך אין הכרח שתהיה חריזה בין הדלת והסוגר.

"קישוטי השיר": קישוטי השיר הם אלמנטים לשוניים המפגינים מיומנות גבוהה ושליטה בשפה והם חלק ניכר מהעושר של שירת ימי הביניים. קישוטי השיר נבנים בשתי דרכים: הצימוד וכן השיבוץ.

הצימוד הוא למעשה סוג של מה שהיו אנו ניטה לכנות בתור "משחק לשון" והוא נוצר על ידי שימוש במילים שצלילן דומה אך משמעותן שונה. ישנם סוגי צימודים רבים ובהם ניתן למנות (צימוד שלם, צימוד מורכב, צימוד שונה כתיב או צימוד שונה תנועה, צימוד שונה אות, צימוד הפוך, צימוד מוכפל, צימוד בשיכול-אותיות ועוד.

השיבוץ הוא מה שיקרה בשפה של היום "רפרנס", אלוזיה או הרמז. הכוונה היא כי השיבוץ הוא יסוד מילולי בשיר המתייחס אל טקסט אחר ומשאיל ממנו יחידות לשוניות ו\או משמעות. בשירת ימי הביניים נעשה על פי רוב שימוש בשיבוצים מהתנ"ך והמקורות היהודיים.

אמצעי בולט אחרון בו עשו שימשו משוררי שירת ימי הביניים בשיריהם הוא הניגוד. הניגוד יכול להתבטא בכמה דרכים כאשר העיקרון המשותף לכולם הוא יצירת יחס של ניגוד בין שתי יחידות לשוניות הסותרות זו את זו ("יבשה וים").

חזור אל: סיכומים לבגרות בספרות

סיכומים לבגרות בספרות – פרק שירה

שירת ימי הביניים

עוד דברים מעניינים: