סיכומים לבגרות בפסיכולוגיה: למידה על פי הגישה ההתנהגותית

סיכומים לבגרות בפסיכולוגיה: למידה על פי הגישה ההתנהגותית

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים לבגרות בפסיכולוגיה 

גישה התנהגותית – בהביוריסטית:

  1. התניה קלאסית – פבלוב.
  2. התניה אופרנטית – סקינר.

התניה: יצירת קשר אסוציאטיבי בין שני גירויים או שני אירועים כאשר גירוי/אירוע אחד מהווה תנאי/סימן לבואו של האירוע/ הגירוי האחר.

התניה קלאסית:

הניסוי של פבלוב-

פבלוב חקר את רפלקס הריור אשר מתרחש כאשר שמים בפיו של הכלב מזון. פבלוב בנה מתקן מיוחד שבו נקשר הכלב ברצועות. כאשר הכלב רייר, נאסף בריר במיכל וכמותו נמדדה במדויק.

מהלך הניסוי:

פעמון                       ריור. השמעת צליל פעמון לא גרמה לריור.

(השמעת צליל הפעמון לא גרמה לריור)

לפני הלמידה–  מזון(גב"מ)                             ריור (תב"מ)

(מזון מעורר את תגובת הריור באופן אוטומטי)

בזמן הלמידה- פעמון(ג"מ) + מזון (גב"מ)                           ריור(תב"מ)

(יצירת קשר אסוציאטיבי בין הפעמון למזון) הכלב למד שהפעמון הוא סימן /תנאי לבואו של המזון, לאחר שנוצר במוחו קשר אסוציאטיבי בין הפעמון למזון.

אחרי הלמידה-  פעמון(ג"מ)                          ריור (ת"מ)

(צליל הפעמון מעורר את תגובת הריור)

הגירויים והתגובות בהתניה קלאסית

תאוריית ההתניה הקלאסית מבססת את הלמידה על רפלקסים.

  • רפלקס– תגובה ספציפית מהירה ואוטומטית לגירוי ספציפי.אשר מגנה על האורגניזם.
  • גירוי בלתי מותנה– גירוי שמעורר תמיד, ללא כל תנאי, את התגובה הבלתי מותנית, הרפלקסיבית.
  • תגובה בלתי מותנית– תגובה רפלקסיבית – אוטומטית המתרחשת תמיד לנוכח הגירוי הבלתי מותנה.
  • גירוי מותנה– גירוי ניטרלי, שבהתחלה לא עורר תגובה מותנית ורק לאחר שהופיע לפני הגירוי הבלתי מותנה והתקשר אליו באופן אסוציאטיבי הוא עורר את התגובה המותנית.
  • תגובה מותנית– תגובה נלמדת לגירוי המותנה.היא מותנית בקשר האסוציאטיבי, שנוצר כתוצאה מהצמדת הגירוי המותנה לגירוי הבלתי מותנה.
  • התניה קלאסית – תהליך למידה, שבו גירוי ניטרלי מעורר תגובה רפלקסיבית שלפני הלמידה לא התעוררה בגללו. הגירוי הניטרלי מעורר תגובה זו מפני שהוא הופיע לפני גירוי בלתי מותנה, המעורר באופן אוטומטי את התגובה הרפלקסיבית.

התנאי ללמידה בהתניה קלאסית– יצירת קשר אסוציאטיבי בין הגירוי המותנה לגירוי הבלתי מותנה.

השינוי ההתנהגותי שחל כתוצאה מהתניה קלאסית האורגניזם לומד להגיב בתגובה ישנה רפלקסיבית מולדת לגירוי ניטרלי חדש .

דעיכה (הכחדה) מתן גירוי מותנה לבדו ללא הגירוי הבלתי מותנה אחריו מספר פעמים, גורם להכחדת התגובה המותנית. זאת משום שהקשר האסוציאטיבי בין הגירוי המותנה לגירוי הבלתי מותנה ניתק.(צלצול פעמון ללא מזון אחריו).

החלמה ספונטנית– מה יקרה אם לאחר שהכלב הפסיק לרייר לפעמון, לאחר שהלמידה דעכה, נניח לכלב לנוח לתקופה מסוימת,ולאחר מכן נשוב ונשמיע לו שוב את צליל הפעמון.

החלמה ספונטנית-הופעת התגובה המותנית שהוכחדה (ריור לפעמון) לאחר שהוצג שוב הגירוי המותנה,אם כי בעוצמה נמוכה יותר.זאת משום שהקשר האסוציאטיבי בין הגירוי המותנה ( הפעמון) לגירוי הבלתי מותנה ( המזון)לא נמחק מזיכרונו של האורגניזם(הכלב). הלמידה הקודמת לא נעלמה היא שבה והופיע.(השמעת הפעמון לאחר תקופת דעיכה+ מנוחה, עוררה את תגובת הריור אם כי בעוצמה נמוכה יותר)   .

הכללה  והבחנה:

הכללה– האורגניזם מגיב באותה תגובה גם לגירויים הדומים לגירוי המותנה המקורי( ריור לפעמונים אחרים שצליליהם דומים).

הבחנה- תגובה רק לגירוי המותנה המקורי ולא לגירויים אחרים הדומים לו.בלמידת הבחנה שני שלבים:

  • תהליך של התניה לגירוי אחד )רק הפעמון המקורי)
  • תהליך של הכחדת התגובה לגירויים אחרים הדומים לגירוי המותנה המקורי .

כדי ללמד את הכלב להבחין, ניתן לכלב מזון רק לאחר צליל הפעמון המקורי, ולא ניתן לו מזון לאחר השמעת צליל אחר.

למידת פחדים והתניית נגד

פוביה– פחדים בלתי רציונאליים מדברים שאינם מזיקים., או פחדים מדברים ללא כל יחס לסכנה הממשית הטמונה בהם.

מחקר: מקרה אלברט הקטן

 חוקרים היתנו את אלברט תינוק בן 9 חודשים לפחד מחולדה לבנה .

שלב א'–  אלברט לא פחד מהחולדה אלא שיחק עימה.

שלב ב'–  החוקרים ידעו שתינוקות מפחדים מרעש חזק הגורם להם באון רפלקסיבי לבכות.הם הציגו את החולדה בפני אלברט, ומיד השמיעו רעש חזק ולא נעים.

תוצאות:

  1. אלברט בכה והראה סימני פחד מהרעש.
  2. לאחר שבוע ימים שבהם הוצגה החולדה בצירוף רעש חזק, הוא התחיל לבכות מיד בראותו את החולדה , גם ללא הופעת הרעש.
  3. אלברט פחד גם מבעלי פרווה אחרים (הכללה)

למידת פחדים- הצגת גירוי ניטרלי ( חולדה)לפני גירוי מפחיד בלתי מותנה(רעש חזק)גרמה לפחד מפני הגירוי הניטרלי(חולדה), ובתהליך של הכללה לפחד גם מגירויים אחרים שדומים לגירוי המותנה.

דרך טיפול בפוביות:

  1. הכחדה (ראה הגדרה)
  2. התניית נגד

התניית נגד-

ההנחה היא שהפוביות נלמדות כמו כל התנהגות אחרת, בדרך של התניה. ולכן מטפלים בהן גם באמצעות התניה. כלומר יוצרים קשר אסוציאטיבי בין גירוי מותנה בלתי נעים (חולדה) לבין גירוי נעים(מוסיקה נעימה, סוכריה) שמשמש גירוי בלתי מותנה. כך תילמד תגובה חדשה לגירוי שיצר קודם פחד.

גירוי מפחיד                               תחושה לא נעימה.

גירוי נעים(גב"מ)                         תחושה נעימה.

גירוי מפחיד(ג"מ) +גירוי נעים(גב"מ)                    תחושה נעימה (תב"מ)

גירוי מפחיד(ג"מ)                              תחושה נעימה (ת"מ)

ביקורת על התיאוריה-

התיאוריה מסבירה רק טווח קצר של התנהגויות אנוש התנהגויות פשוטות של יצירת אסוציאציות בין גירויים.

התניה אופרנטית –סקינר

הניסוי של סקינר:

סקינר בנה תיבה המורכבת ממנורה, מגש מזון ודוושה שכאשר לוחצים עליה, משתחררת טבלית מזון לתוך המגש.

בשלב א: מוכנסת לתיבה חולדה רעבה. היא המקרה מסתובבת בתיבה ולוחצת על הדוושה,בשלב זה אין היא מקבלת מזון בעקבות הלחיצה. הנסיין רושם את תדירות הלחיצות של החולדה על הדוושה ביחידת זמן נתונה.

בשלב ב: בכל פעם  שהחולדה לוחצת על הדוושה משתחררת טבלית מזון למגש. הנסיין רושם את תדירות הלחיצות על הדוושה ביחידת זמן נתונה.

תוצאות: סקינר מצא שבשלב השני גדלה בהדרגה תדירות הלחיצות של החולדה על הדוושה, עד שהחולדה הפסיקה ללחוץ על הדוושה מכיוון שכבר הייתה שבעה.

מסקנה:בשלב השני למדה החולדה לקשר בין פעולת הלחיצה על הדוושה לבין קבלת המזון.

עוד דברים מעניינים: