מבוא לפסיכולוגיה : אינטליגנציה

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: אינטליגנציה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה 

אינטליגנציה:

גלטון – המצאת מקדם המתאם, ניבוי אינטליגנציה. מחקר על חוקרים בריטיים והמונים.

בינה – בניית מבחנים הבודקים יכולת הצלחה בלימודים. שימוש במטלות כגון הסקת מסקנות ואנלוגיה. מושג מנת משכלIQ. הציע את רעיון הגיל המנטאלי: ילד חכם – הגיל המנטאלי גבוה מהגיל הכרונולוגי.

טרמן מסטנפורד עשה למבחן זה סטנדרטיזציה ופיתח נורמות גיל – הפך לציוני. היחס בין הגיל המנטאלי לגיל הכרונולוגי> כפול 100. IQ=MA/CA*100<.

ווקסלר – פיתח מבחן המבוסס פחות על שפה ומותאם יותר למבוגרים. ההנחה היא שאינטליגנציה היא יכולת כללית להסקה על חוקיות ולהסתגלות, יכולת הפרט להבין את העולם הסובב אותו ולהתמודד, יכולת להפיק תועלת מניסיון ולהסתגל למצבים חדשים. את הציון משווים לנורמות בני הגיל (הממוצע 100, ס"ט 15, 2 ציוני תקן מעל – מחונן, 2 מתחת – מפגר). Wais-R למבוגרים, Wisc-R לגילאי 6-16, wippsi לגילאי 2-6.

12 תתי מבחנים – 6 שייכים למערכת מילולית ו-6 למערכת ביצועית. מסודרים לסירוגין. חלק מוגבלים בזמן, מתן בונוס על ביצוע מהיר. שאלות מהקל אל הקשה – בכל תת מבחן לאחר מס' תשובות לא נכונות מפסיקים. מטרה – מבחן סטנדרטי, תנאים שווים לכל הנבדקים. מבחנים מילוליים – ידע כללי (סקרנות, אינטלקטואליות), חשבון (ידע מתמטי, ריכוז), הבנה. מבחנים ביצועיים – השלמת תמונות (הבחנה בין עיקר לטפל, קשב, קשר למציאות), סידור תמונות (סתגלתנות חברתית, הבנה בינאישית), סידור קוביות.

מבחנים השלכתיים בודק סגנון התנהגותי או אישיות. שימוש בגירויים חזותיים עמומים (רורשך) וגירויים מילוליים והנבדק צריך להגיב. הגירוי הוא כמו רקע שהאדם משליך את הפנימיות שלו. מניחים את עקרון ההשלכה והאדם צריך להשתמש ב Top Down. תוצאת התגובה לחומר של מבחן ההשלכה היא מיזוג של התפיסתי והדמיוני – השפעה הדדית בין השניים.

יתרונות: 1) הנבדק אינו יודע מה המבחן בודק, ניתן להשיג מידע בצורה לא ישירה. 2) אינו מאיים כמו מבחן אינטליגנציה, תורם לביטחון הנבדק ויוצר סביבה נעימה. 3) ניתן לחדור לרובד העמוק והלא מודע באישיות הנבדק ולעמוד על הכוחות הפועלים בנפשו.

חסרונות: 1) הנורמות של מבחני ההשלכה לא מספקות או לא קיימות, בעיה בשיפוט ובניקוד. 2)בעיית מהימנות- המהימנות בין שופטים יחסית נמוכה. 3) בעיית תוקף – התוצאות אינן תואמות מספיק את התוצאות המתקבלות בראיון קליני.

מבחן רייבן?

חישוב המתאמים בין תתי המבחנים מראה כי – כל המתאמים חיוביים – כל 2 מבחנים שבודקים תפקידים קוגניטיביים יהיו בעלי מתאם חיובי, סיבתיות בין המבחנים.

ספירמן – מכנה משותף שעומד בבסיס המבחנים הוא g (General) אינטליגנציה כללית של האדם. המבחנים בוקים גם יכולת ספציפית שמאפיינת את המבחן הנדון. ניתוח גורמים – חישוב המכנה המשותף בין המבחנים, כמה מהשונות במבחן מבטא G.

טורס'טון – השתמש גם בניתוח גורמים אך טען כי אין G כללי, האינטליגנציה מורכבת מכמה גורמים בלתי תלויים, יכולות כלליות. תאוריית גורמים קבוצתיים –  GV – ורבלי (משפיע על אוצר מילים ומילוי הוראות), PS – מהירות תפיסתית (השוואת מספרים וצורות). יש גם השפעות חלשות בכיוונים צולבים.

קאטל והורן –

  • אינטליגנציה פלואידית GF היכולת להתמודד עם מצבים חדשים ובלתי מוכרים, למצוא דרכי פיתרון חדשות, יישום כללים חדשים כמו ברייבן.
  • אינטליגנציה קריסטלית GC ידע ומיומנות שנרכשו בעבר.

קריסטלית עולה במהלך החיים ופלואידית יורדת מגיל 35-40.

תיאוריות היררכיות: G > GC ו- GF > GC> GV ו- PS. תמיד יש חפיפה.

אקרמן – תיאוריות קוגניטיביות על אינטליגנציה: שלבים ברכישת מיומנות:

  1. שלב דקלרטיבי – שלב ההבנה מה עליו לבצע ולזכור את השלבים הרלוונטיים לביצוע המטרה. מתבסס על ידע דקלרטיבי והבנה. אנשים עם היכולת הכללית G יותר גבוהה יצליחו בשלב זה יותר.
  2. פרוצדורליזציה – למידה ושיפור  הפרוצדורה, ביצוע המיומנות אך לא היטב. אנשים עם מהירות תפיסתית טובה יותר, יבצעו מהר יותר, התייעלות המיומנות.
  3. ידע פרוצדוראלי – שלב המיומנות. הידע הדקלרטיבי הופך לידע פרוצדוראלי. "אם [תנאי] אז [תוצאה]". זיהוי התנאי גורם לביצוע הפעולה באופן אוטומטי, בלי לחשוב. מתאפיין ביכולות פסיכומוטוריות – זיהוי מהיר של התנאי וביצוע מיידי של הפעולה, מאפיין אדם מיומן.

ניתן לראות כי G קריטי לתפקודים מורכבים אך טייס קרב זקוק ליכולות פסיכומוטוריות גבוהות ומהירות תפיסתית גבוהה.

דנקן – הסיבה למתאמים בין המבחנים (GF) שצריך לזכור את המטרה ההתנהגותית – יש מעורבות של זיכרון העבודה, של הקורטקס הפרה-פרונטאלי.  השוואת פעילות המוח של האנשים במטלות דומות מבחינת התוכן, רק שאחד דורש יותר G מהשני. נמדדו ההפרש בפעילות האזורית- האזור הפרה-פרונטאלי פעיל יותר במשימות שדורשות G.

פרדוקס במחקר על הבחנה בין תורשה לסביבה – IQ עולה ב-5 נקודות לכל 10 שנים, ואין שינוי בגנטיקה. דיקנס ופלין – אומדני תורשה מוטעים, מניחים אי-תלות בין תורשה וסביבה, התורשה נותנת יתרון התחלתי קל ויתרון זה גורם לבחירת סביבות שיתמכו ויעודדו אותו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות