מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: אמוציות

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: אמוציות

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה 

שמחה – העדר בעיות, אור פנימי וסיפוק, לא תלויה בתנאי חיים אובייקטיביים.

פחד מוטיבציה להימנע מנזק.

כעס התחושה שחוסר המזל שלי נמצא בשליטתו של מישהו אחר.

צער ויגוןאבדן בלתי הפיך ובלתי נשלט. מוטיבציה לשנות משהו בחיים.

גועלתגובה לדברים דוחים מטיבם, להתרחק מדברים שעלולים להזיק.

מיון רגשות – כאשר מוסיפים את מימד העוצמה מתקבל גליל.

אמוציה, להבדיל ממצבי רוח,  היא קצרת טווח, מכוונת לאובייקט או לאירוע מסוים. לאמוציה יש 6 מרכיבים:

J     הערכה קוגניטיבית – כיצד אדם מעריך את המשמעות האישית של הנסיבות העכשוויות.

J     חוויה סובייקטיבית – המצב הרגשי או התחושה שצובעת את החוויה הפרטית.

J     נטיות מחשבה תגובה – גורמות לאדם לחשוב או לנהוג בדרכים מסוימות.

J     שינויים גופניים פנימים – תגובות פיזיולוגיות.

J     הבעות פנים – כיווצי שרירים שמעצבים איברים בפנים לכדי תבניות ייחודיות.

J     תגובה לרגש – הדרך בה מווסתים או מתמודדים עם הרגשות.

תגובה גופנית לאמוציה:

עוררות פיזיולוגית היא אחד הקובעים של עצמת החוויה הרגשית. (בפחד – שערות סומרות, קצב לב מוגבר). כאשר הדפוס בעצמה חזקה, הפחד חזק. המערכת הסימפטטית, חלק ממערכת העצבים האוטונומית, מופעלת בעת עוררות רגשית.

התאורייה של ג'יימס ולאנגה – המקור לחוויה הרגשית היא תפיסת המצב הגופני שמעורר האירוע. כל אמוציה מעוררת דפוס שונה של תגובות פיזיולוגיות.

גירוי > עוררות פיזיולוגית ספציפית לרגש > חוויה סובייקטיבית של הרגש.

קאנון התנגד לכך וטען: איבריים פנימיים הם מבנים יחסית לא רגישים ולא מעוצבבים. שינויים פנימיים מתרחשים מעט מידי. כאשר גורמים לשינויים גופניים בצורה מלאכותית לא נוצרת חוויה אותנטית של רגש. דפוס העירור הפיזיולוגי אינו שונה במידה מספקת בין רגשות.

קאנון טען כי האמוציה מתעוררת במקביל לתגובה הפיזיולוגית.

הערכה קוגניטיבית:

התאורייה של שכטר וזינגר – יש פרשנות למצב ולעוררות שלנו. הערכה של סיטואציות מובילה לחוויה הסובייקטיבית של הרגש, לעוררות פיזיולוגית ולרכיבים נוספים. לא חייבת להיות מודעת.

גירוי> עוררות פיסיולוגית כללית> הערכה קוגניטיבית של העוררות> חוויה סובייקטיבי של הרגש

המרכיב הקוגניטיבי גורם לעוצמת רגש שונה – בהתאם לידע, ציפיות, ניסיון (top down). פרשנות מסוימת או ממדי הערכה.

ייחוס מוטעה של עוררות – עוררות ממושכת מיוחסת בטעות לנסיבות שקרו אח"כ ולגרום להעצמת התגובה הרגשית לנסיבות אלו (הגשר).

פרשנות מסוימת מובילה לאמוציה – כעס > פגיעה משפילה בי, חרדה> סיכוי לאיום קיומי.

מימדי הערכה – התרחש ולא התרחש מול רצוי ולא רצוי – ניתן לתפעל מימד אחד  וע"י כך לשנות את הרגש. דוג' –ניסוי – נטייה לפרש מצבים כנגרמים ע"י עצמם או ע"י מישהו אחר. הייתה הטיה של אמוציות.

ההערכה לא חייבת להיות מודעת – אנשים הגיבו לגירוי ממנו פוחדים (תמונת נחש) ע"י הזעה, גם כשההערכה הייתה לא מודעת. מבוסס על דברים אבולוציוניים. אם צריך תגובה מיידית.

המסלול הארוך- מהעיניים לתלמוס, לקורטקס הוויזואלי ומשם לאמיגדלה שמייצרת הזעה.

מסלול קצרחיבור ישיר בין התלמוס לאמיגדלה ותומך בתגובות לא מודעות, המידע הוא מטושטש וחלקי.

חוויה סובייקטיבית:

לסמן על הרלוונטיות של המצב ולסייע בתהליכי תכנון וקבלת החלטות. רגש שלילי כמו פחד, עצב רומז שיש לשנות את המצב.

נטיות תגובה ומחשבה:

רגשות שלילים מעוררים תגובות שבמשך האבולוציה הוכיחו את עצמן כמחלצות מהמצב הלא רצוי. רגשות חיוביים מעוררים בניית מאגרים אישיים כמו בריאות אופטימיות ותמיכה חברתית. גם עצב הוא חיובי כי הוא מעורר תמיכה חברתית. (לשמר את הלהקה).

שינויים גופניים:

מתווכים ע"י ההיפותלמוס והאמיגדלה. רגשות שליליים מפעילים את מערכת העצבים הפריפריאלית הסימפטטית. מצבים של כעס וחרדה, צריך משאבים לטווח קצר. עלייה בלחץ דם ובקרישת הדם, הרחבת אישונים, הגברת זעה ועוד. לא כדאי להיות חרד לאורך זמן כי זה מכלה את המשאבים. ההיפותלמוס – מפריש הורמונים, שלוקח להם הרבה זמן להתפוגג.

רגשות נעימים מעוררים תגובות של התאוששות מהעוררות שיצרו רגשות שלילים. משפר גיוס של משאבים.

תרומה של תחושות גוף פנימיות לתחושה האמוציונאלית – ככל שאדם פגוע יותר גבוהה בחוט השדרה יש פחות חוויה רגשית. חלק מהחוויה הוא התגובות. הפגיעה בגב היא פגיעה בסנסורי ועובר פחות מידע, האדם חש פחות מהחוויה. אנשים שיכלו לזהות את קצב הלב חוו עוצמות רגשיות גדולות יותר.

מחקר שניסה לתת תמיכה לתיאוריה של ג'יימס ולנגה – להחזיק הבעה רגשית ומדדו את השינוי בקצב הלב ובטמפרטורת העור. ניתן לראות עלייה בקצב הלב בפחד וכעס אולם ההבחנות הן גסות ולא מאפשרות לאשש את התאורייה של ג'יימס ולנגה.

פוליגרף – מודד תגובות של נשימה, קצב לב והתנגדות חשמלית (הזעה). אם מישהו משקר ועובר את המבחן- האמין בשקר, יש להם הפרעת אישיות או לא חשו רגשות אשמה.

 

הבעות פנים:

6 הבעות פנים אוניברסאליות, שאינן תלויות בגזע או בתרבות: שמחה, עצב, הפתעה, פחד, כעס, גועל. מופיעות גם אצל תינוקות, כנראה מולדות. קוד אבולוציוני של הפנים השולט בדרך בה מציגים רגשות, על פיו אנו מפרשים רגשות אצל אחרים. יש אמוציות הנלמדות מהתרבות או באופן תורשתי.

רגשות משמשים לתקשורת – ניסוי של אימא, תינוק וצוק ויזואלי. פרצופים כועסים מושכים מהר יותר את הקשב שלנו. אנשים עם פוביה חברתית מזהים מהר יותר פרצופים כועסים.

היפותזת המשוב מהפנים – הבעת פנים גורמת לשינוי הרגש, מחזירות פידבק למוח, יכול לגרום או להעצים את החוויה הרגשית.

צד שמאל – נשלט ע"י המיספרה ימין – מביע חזק יותר רגשות. פגיעות ימניות גורמות קושי בזיהוי רגשות.

וויסות רגשות בקרה כוללת תחזוקת רגש – לשמר חיוביים ולהפחית שליליים. כולל מנגנוני הגנה של פרויד.  מיון של אסטרטגיות וויסות – האם רוצים להתנתק מהרגש או להתחבר אליו ואם המאפיין הוא קוגניטיבי או התנהגותי. הקורטקס הפרה פרונטאלי מעורב בוויסות הרגש. דוג'- פיינס גייג'.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות