מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פישוט האובייקט ועקביות תפיסתית
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה
פישוט האובייקט (abstraction)
הפשטה: תהליך צמצומו של מידע הנקלט דרך החושים למערכת קטגוריות נוחה לשימוש. לא צריך כל כך הרבה מידע על מנת שנוכל לפתור בעיות
עקביות תפיסתית (constancy)
קביעות: יכולתו של המוח לשמר תפיסה של תכונות בסיסיות (צורה, גודל, צבע) גם כאשר הביטוי החושי של האובייקט משתנה. בכלליות, מה שאנחנו מקבלים זו תפיסה של מה האובייקט באמת יותר מאשר תפיסה המסתמכת רק על האינפורמציה הפיסיקלית שמגיעה אלינו מהסביבה. זה מאוד חשוב והכרחי אחרת לא היינו מסוגלים לזהות אובייקטים.
קביעות הבהירות והצבע: אורכי הגל המגיעים אל העין מושפעים ממקור האור (שמש לדוגמא), ומתכונת ההשתקפות (של הנייר לדוגמא)- הקובעת איך האובייקט מחזיר אורכי גל מסוימים. קביעות צבע- היכולת של מערכת הראייה לתפוס את תכונת ההשתקפות, מבלי להתחשב במקור האור. לדוגמא: נייר אדום יראה אדום גם באור שמש וגם באור מנורה. קביעות הבהירות- הבהירות הנתפסת של צבע משתנה מעט גם אם עוצמת מקור האור משתנה הרבה. לדוגמא: חולצה שחורה תראה שחורה גם ביום וגם בלילה.
קביעות הצורה: למרות שדמות האובייקט על הרטינה משתנה הצורה והגודל עקביות. הדלת תראה כדלת תמיד, גם מזוויות שונות ובמרחק שונה.
חוק אמרט- מבוסס על עקביות בגודל
ב-1881, אמרט הוכיח ששפיטת הגודל תלויה בגודל על הרטינה ובמרחק: גודל נתפס = גודל פרוקסימליX מרחק נתפס.
כשהמרחק גדל, העצם על הרטינה קטן אבל אם יש רמזי מרחק, המרחק המוערך גדל. לכן הגודל יישאר קבוע.
*חוק אמרט נכון עד גבול מסוים, כשהמרחק גדול מדי אנחנו לא מצליחים לעשות את התיקון – האובייקט נראה קטן יותר (לדוגמא: מטוס).
אשליות
העקביות התפיסתית הוביל למספר גדול של אשליות אופטיות, כאשר הרבה מהן נוצרות עקב השערות מוטעות של המערכת התפיסתית. ישנן גם אשליות שמופיעות בגלל מידע סותר- סתירה של מידע ויזואלי ושמיעתי.
אשליית הירח: הירח נראה גדול יותר באופק וקטן יותר שהוא בזנית (מעלינו) למרות שהגודל הפרוקסימלי זהה. הסיבה לכך היא שיש באופק, עד לירח, עצמים רבים שמהווים רמזי מרחק – מה שגורם לירח להראות רחוק יותר, לעומת זווית ישרה למעלה – אז הוא נתפס כקרוב יותר.
