מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פסיכולוגיה חברתית – קונפורמיות

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פסיכולוגיה חברתית – קונפורמיות

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

הגדרה: קונפורמיות היא הנטייה לשנות את התפיסה, הדעה ההתנהגות או הערכים בדרך שתהיה עקבית לנורמות הקבוצתיות.

3 מעגלים שבהם משפיעה החברה על היחיד:

קונפורמיות– יכולת של קבוצה להשפיע על אנשים להיענות לנורמות של הקבוצה, ללא שימוש בכוח.

ציות– צווים מחייבים של הקבוצה על היחיד.

מתי תתבצע היענות– מתי האדם יומר כן ומתי לא.

חוקר בשם אש הזמין נבדק לניסוי. כשהוא נכנס, הוצגו בפניו 6 'נבדקים נוספים' (בפועל הם היו משתפי פעולה). החוקר צייר על הלוח שלושה קווים ושאל איזה מהם מקביל לקו נוסף ורביעי שצויר בצד. כשנשאלו שאר האנשים וכולם אומרים תשובה שיהא לא הגיונית וכולם עונים אחד אחרי השני עד אליו אומרים אותה תשובה. כששאלו את הנבדק: 37% אמרו את אותה תשובה שנאמרה ע"י הקבוצה. לאחר מכן שאלו את כל הנבדקים אם הם באמת חושבים ככה הם אמרו שלא, הם פשוט הרגישו שמשהו לא בסדר, שכולם אמרו את אותו דבר והם גם אמרו.

הניסוי הזה נבדק בכמה גרסאות. פיין את אל ערכו ניסוי דומה בו הם השתמשו בקלטות של מערכת בחירות. הם חילקו לשלוש קבוצות והראו את העימות:

הנבדק בקבוצה הראשונה נכנס לקבוצה שבמכוון עודדה את בוש, הנבדק בקבוצה השנייה נכנס לקבוצה שבמכוון עודדה את קלינטון, הקבוצה השלישית הייתה קבוצת ביקורת שבה לא עודדו באופן מיוחד אף אחד מהמועמדים. כל נבדק התבקש להעריך במספרים בין 1-100 עד כמה כל מועמד ראוי להיות נשיא ארה"ב. הלחץ הקבוצתי השפיע על הערכה הפנימית של המועמד. ההבדלים בממוצע הערכה של המועמדים היו הבדלים של 45 נקודות בין קבוצת הביקורת לקבוצה המעודדת.

אם שמים אחד אל מול השני את שני הניסויים ניתן להבחין בשני סוגים של קונפורמיות:

  1. קונפורמיות ציבורית: עוסקת בשינוי מלאכותי של ההתנהגות מבלי שינוי האמונה הפנימית. כמו בניסוי הראשון שבו אין שינוי אמיתי, הנבדקים אמרו אח"כ שהם לא באמת חשבו כפי שענו.
  2. קונפורמיות אישית: שינוי העמדה או האמונה נובע מכך שהאדם מקבל באופן אישי את עמדת האחר. כמו בניסוי השני שבו היה שינוי אמיתי פנימי של העמדה.

את ההבדל בין הסוגים בחנו ע"י מחקר שעסק בתמונות לזיהוי פלילי- אדם נתבקש לזהות אדם מתוך מסדר זיהוי לאחר שהוא הביט על תמונה שלו.

בניסוי זה היו שני משתנים בלתי תלויים: זמן החשיפה לתמונה ורמת המוטיבציה (אם תזהה נכון תקבל 20$). כמו בניסוי של אש, כל הקבוצה (משתפת הפעולה) מצביעה על האדם הלא נכון. ואז נשאל הנבדק מיהו האדם שראית בתמונה? האחוזים בטבלה מציינים את מידת הקונפורמיות שהנבדק הפגין:

חשיפה של עשר שניות לתמונה

חשיפה של שנייה אחת לתמונה

35%

35%

חוסר מוטיבציה

16%

51%

מוטיבציה

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שאדם פועל למטרות רווח. העובדה היא שכאשר יש לו מספיק מידע, הוא יעמוד על שלו הרבה יותר יחסית לתנאי הבסיס. כאשר אין מידע, והנבדק יודע הרבה פחות מהי התשובה הנכונה, הוא ילך עם הקבוצה. בתנאי של המוטיבציה ניתן להבחין בוודאות שמדובר בקונפורמיות אישית. כלומר, לא הגיוני שכדי לרצות קבוצה האדם ירצה רווח אישי ברמה כזאת (נבדקו גם מקרים בהם הוצע 100$). הרווח הוא זה שהשפיע על החלטת האדם.

מה משפיע על קונפורמיות?

א.      גודל הקבוצה. ישנו ממצא מאוד מעניין שרמת הקונפורמיות לא השתנתה כתגובה לשינוי בגודל הקבוצה. כשהקבוצה הייתה גדולה מדי, התעורר חשד שמשהו לא בסדר בניסוי. זה כנראה אחת הסיבות למה גודל קבוצה משפיע עד לנקודה מסוימת.

ב.      הבנת הנורמות הקיימות: עד כמה הנבדק ער לנורמות הקיימות? כאשר המקום שאנחנו נמצאים בו מעורר את הנורמה, אנחנו נתנהג לפיה. (האם תזרוק על הרצפה נייר בפארק? ובחיריה- כנראה שכן). גם משתפי פעולה יכולים לעורר את הנורמה.

ג.       כופרים: מספיק שיהיה כופר אחד בתוך הקבוצה, כדי שכל מערכת התמיכה והקונפורמיות יתפרקו. נמצא כי הקונפורמיות יורדת ב- 85%.

ד.      גיל: בגיל ההתבגרות למשל, ילדים 'יעשו מה שכולם עושים'. הקונפורמיות נמצאה כעולה באופן הדרגתי עד גיל 15 ויורדת מעט עד גיל 18. הקונפורמיות באה לידי ביטוי בכל סוגי ההתנהגויות גם סוציאליות וגם אנטי-סוציאליות.

ה.      המגדר: אין הבדלים בין גברים לנשים, אבל יש הבדלים במטלה שניתנת: אישה שתיכנס לקבוצה של נשים שידברו על סוגי מסקרה וכולם יגידו שהמסקרה הכי טובה היא של לוראל. האישה הנבדקת מעדיפה את קשארל. סביר שחלק מהנשים יעמדו על שלהן. לעומת זאת, אם גבר יכנס לאותה קבוצה, כנראה יטה לכיוון הקונפורמיות. רק בגלל שהוא חושב שהוא לא מבין בזה. כאשר המטלה היא סטריאוטיפית לכיוון ג'נדר מסוים נראה השפעה על הקונפורמיות.

ו.        התרבות: בחברות מסורתיות, הנטייה היא להסכים יותר ולא לבוא למצב של ויכוח. בחברות קולקטיבי סטיות ששמות דגש על הכלל לעומת הפרט נמצא יותר קונפורמיות מאשר בחברות אינדיבידואליסטיות.

8 ציטוטים על (נון)קונפורמיות

ג'ון סטיוארט מיל על סכנות הקונפורמיות ולמה חשוב להיות אינדיבידואל

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות