מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פסיכופתולוגיה

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פסיכופתולוגיה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

הפסיכופתולוגיה עוסקת בתחום ההפרעות הנפשיות. הפרעה נפשית\מצוקה נפשית- במשך שנים חיפשו קריטריונים שיגדירו הפרעה נפשית. פרויד הגדיר זאת כקונפליקט לא פתור בין האיד לאגו חלש ותיאורטיקנים אחרים הסבירו באופן קצת שונה.

עד היום אין לנו הגדרה ברורה מהי התנהגות פתולוגית או אב-נורמאלית. הסיבה לכך כנראה נעוצה בעובדה שעד היום אף אחד לא הגדיר מהו נורמאלי? במסגרת המאמצים להגדיר קריטריונים נכתבו

ארבעת ה- D :

  1. Distress מצוקה-ההנחה היא שאדם שסובל מהפרעה נפשית, יחווה חוסר נוחות גדול עם ההפרעה הזאת שתגרור מצוקה כלשהי.
  2. Deviance סטייה מהנורמה– התנהגות שהיא אב-נורמאלית בהכרח תהווה סטייה מהנורמה.
  3. Dysfunction חוסר תפקוד– ישפיע על הסביבה הקרובה של האדם.
  4. Danger סכנה– ההנחה היא שהאדם שנמצא בהתקף או סובל מהפרעה עלול להוות סכנה לעצמו או לאחרים.

ארבעת הקריטריונים האלו לא תמיד רלוונטיים לכלל ההפרעות. למשל הקריטריון של המצוקה לא בהכרח רלוונטי לפדופילים אולי הם לא חשים במצוקה לנוכח מעשיהם. גם הקריטריון של חוסר תפקוד בעייתי כי יש אנשים רבים שחווים את התופעה בתקופה מסוימת בחייהם.

כלומר, גם הקריטריונים האלו לא לגמרי מגדירים באופן כוללני וברור הפרעה נפשית.

מיון של הפרעות נפשיות- ספר ה DSM:

נעשה ע"י הספר הגדול של כל המחלות הנפשיות. הוא מאגד בתוכו את כל הרישום של ההפרעות הנפשיות ואת כל הקריטריונים שאדם צריך כדי להיות מקוטלג כחולה במחלה מסוימת.

הספר יוצא בכל כ-7 שנים ובכל פעם מתרחשים בו שינויים.

"הפרעות נוירוטיות" שהופיעו לפני שנות ה-70 הוצא לחלוטין ובמקומו נכתב "הפרעות חרדה" זאת בשל קבלת תיאוריות נוספות ולא רק את התיאוריות הפסיכואנליטיקאיות. ככל שהתרבות החלה לקבל את ההומוסקסואליות לתוכה והפסיקה להתייחס אליה כהפרעה נפשית- התופעה הפסיקה להיות מוגדרת כהפרעה נפשית.

הציר הראשון כולל את כל ההפרעות הנפשיות המוכרות: סכיזופרניה, אגרופוביה…

הציר השני כולל את כל הפרעות האישיות: הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית…

הצירים האחרים פחות רלוונטיים ומתעסקים בדברים יותר פיסיולוגיים.

זה נחשב לספר הכי נפוץ של הפסיכולוגיים שהם משתמשים בו על מנת לאבחן. ספר נוסף שעוזר לאבחן הפרעות נפשיות ונמצא בשימוש בעיקר בתחום הפסיכיאטריה הינו: ICD-10.

תפקידו הקליניקאי של הפסיכולוג הוא לדעת לאבחן את מצבו של החולה בצורה הטובה ביותר. זוהי משימה לא פשוטה כאשר מדובר במקרים פרטיים ולא פשוטים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות