מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: סמים ותרופות

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: סמים ותרופות

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

הקדמה:

בכל זמן נתון כשליש מהסטודנטים צורכים סמים קלים. בני האדם נהנים ממגוון רב של מאכלים ומשקאות. עפ"י ההגדרה, סם הוא כל חומר שאינו אוכל או משקה המשפיע על גופנו או על מוחנו. לא מדובר רק על חומרים שאינם חוקיים אנטיביוטיקה ורטלין לדוגמה גם נחשבים לסמים.

לרוב הסמים והתרופות יש השפעות מאוד קצרות טווח על ההתנהגות או התחושות שלנו. עם זאת, יש מספר תרופות וחומרים שיש להם השפעות ארוכות טווח.

שימוש בסמים:

Substance Abuse- הסתמכות על תרופה באופן שיטתי וכרוני, באופן שעלול לפגוע במשפחה, ביחסים חברתיים, בעבודה וכיוצא בזה. כלומר, השימוש לרעה בחומר לאו דווקא מעיד על התמכרות.

תלות בסמים:

מצב שבו החיים מרוכזים סביב הסם, לעיתים תוך התפתחות תלות גופנית.

Tolerance- הצורך בכמויות הולכות וגוברות של אותו הסם על מנת לקבל את האפקט הנדרש.

Withdrawal- תסמינים או סימפטומים לא נעימים שמתרחשים כאשר אדם מפסיק לקחת את הסם. זה יכול לכלול חרדה, כיווץ שרירים, הזעות, בחילות ועד להזיות ולתחושות רדיפה. (גם מסמים קלים לכאורה).

סוגי סמים:

סמים מדכאים– דוגמאות: אלכוהול, אופיום. שימוש באלכוהול– ההגדרה למכור לאלכוהול: שתייה של לפחות 5 משקאות ב-5 הזדמנויות שונות כל חודש. מבחינה ביוכימית לה גורם האלכוהול, הוא מגביר הפרשה של דופאמין. זה החומר שנותן לנו תחושות של עונג, תחושות טובות ונעימות. תחילה, האלכוהול מדכא את האזורים במוח שקשורים לשיפוט ולאינהיביציה (שליטה בדחפים). זה נמצא באונות הפרונטאליות. ההרגשה היא של יותר ביטחון עצמי, שמחה, חברותיות.. עם זאת, ככל שהכמות אלכוהול בדם עולה, המשתמש חווה קשיים מוטוריים וזמני תגובה איטיים יותר. השפעת האלכוהול מפסיקה רק כאשר הכבד מסיים לפרק את האלכוהול למים ופחמן דו-חמצני. הדברים הבאים לא מזרזים את התהליך: שתיית קפה שחור, שתיית מים קרים, מקלחת קרה וכו'. התלות הגופנית באלכוהול מתפתחת כמעט מבלי לשים לב. דבר נוסף שאופייני לגמילה מאלכוהול (נדיר) נקרא Delirium tremens מדובר על הזיות ותחושות של רדיפה- כאילו האדם שמולי בא להרע לי.

סכנות האלכוהול:

כ-30 מליון ילדים בארה"ב הם ילדים להורים אלכוהוליסטים. ההתעללות וההזנחה כתוצאה מהריכוז באלכוהול פוגע בטובת הילד. אצל ילדים כאלו נצפו אחוזים גבוהים יותר של חרדה, דיכאון, ADD ושימוש בחומרים מסוכנים. סכנה נוספת של האלכוהול היא שחמת הכבד, נזק ללב ופגיעה במערכת החיסונית של הגוף. כמו כן ישנה סכנה לתסמונת קורצקוף (תסמונת אמנסטית). יש תופעה נוראית של תינוקות שנולדים לאימהות ששתו אלכוהול בזמן ההיריון. הם נולדים במשקל פחות מהממוצע, הם סובלים מעיוותים חיצוניים ואף פיגור שכלי ברמה בינונית.

 

אופיאטים:

סמים שהם תוצרי פרח הפרג. בשנת 1804 הופק לראשונה המורפיום כתרופה לשיכוך כאבים. השימוש בו מאוד ממכר, ולכן השימוש בו הוגבל למקרים חריגים. בשנת 1898 הופק לראשונה ההרואין והוצע מהחוק בשנת 1917 כיוון שהוא ממכר ביותר. האופיאטים מוכנסים לגוף ע"י עישון, הסנפה, או הזרקה. כיום יש שימוש רפואי במורפיום ובקודאין (צורה מעודנת יותר של משכך כאבים). בעיקר משתמשים במורפיום במקרים קיצוניים חשוכי מרפא.

תופעות הגמילה מהאופיאטים קשות ביותר ולעיתים מסכנות חיים: בתחילה חרדה, הזעה, התנשפות, ולאחר מכן כאבים, חום, הקאות, שלשולים, לחץ דם גבוה ואובדן משקל עד 5 ק"ג עקב אובדן נוזלים. בנוסף לכך, ישנה התדרדרות לפשיעה על מנת להשיג את הסם.

דבר נוסף בשימוש באופיאטים הוא הצורך להעלות את הכמות באופן שיטתי כדי להימנע מתופעת גמילה ("קריז").

כתוצאה משימוש במזרקים מלוכלכים עלולות להתפתח מחלות כמו: איידס, הפאטיטיס, ומחלות עור.

סמים ממריצים– דוגמא: קוקאין, רטאלין

הקוקאין הופך לראשונה מצמח הקוקה בשנת 1865 אך נמצא בשימוש לפני אלפי שנים. השימוש נעשה ע"י עישון, הזרקה או הרחה. הקוקאין מעניק תחושה חזקה של "Rush" חזק ביותר. זה הופך אנשים לדברנים ולבעלי אנרגיה. הוא גורם לעוררות, דופק מהיר, לחץ דם גבוה ונשימה מהירה. אחד מתופעות הלווי היא ירידה בתיאבון. הוא מונע ריאפקט של דופאמין ומגביר פעילות של סרטונין. לעיתים יש תחושה של דאון לאחר שפגה השפעת הסם. זה קורה כי הסרטונין שהופק…

הסכנות בקוקאין: פיתוח תלות ו- tolerance (שימוש בכמות הולכת וגדלה). ירידת מכירים ופיתוח סוגים חזקים יותר של קוקאין (כמו קראק) גורמים להתמכרויות רבות יותר.

הסכנות הרפואיות המלוות שימוש בקוקאין: מנת יתר שעלולה לגרום למוות, בעיות בלב עקב השינויים הרבים בדופק, שבץ מוחי עקב השינויים בלחץ הדם ובמעבר הדם דרך נימים במוח (היווצרות של קרישי דם). סכנה נוספת היא הפלה או הולדת ילדים "מכורים".

קנביס– קטגוריה משל עצמו..

הקנביס הוא שם כולל לסמים שהחומר הפעיל בהם הוא THC. השימוש גורם לאפקט מדכא, ממריץ והלוצינוגנים יחד. בכמויות נמוכות: השימוש בו יכול לגרום לשמחה, רוגע, שקט/דברנות, עיניים אדומות, דופק מהיר, תיאבון מוגבר. בכמויות גבוהות: הלוצינציות, בלבול, תחושות רדיפה ואימפולסיביות.

עובדה מעניינת היא שהקנביס לא משפיע על ילדים מתחת לגיל ההתבגרות.

האם קנביס מסוכן?

מצד אחד, אין התמכרות פיזיולוגית גופנית לקנביס. מצד שני, יש סכנות רפואיות המתלוות לשימוש: עישון ג'וינט אחד שווה ערך להכנסת חומרים מסוכנים שווי ערך ל-10 סיגריות. (גם נרגילה מקביל לעישון ג'וינט בעניינן העשן לריאות ללא פילטר).

הסכנות בשימוש בקנביס: מבחינת אופן העישון- בעיות בקנה הנשימה, בגרון ובריאות. כמו-כן ישנן סכנות של ברונכיטיס, סרטן ריאות, ירידה בספירת זרע וירידה באונות בקרב גברים.

למרות שאין התמכרות פיסיולוגית, ישנם קשיים פסיכולוגים המתלווים לשימוש: תחושות פאניקה, חרדות, קושי בשחזור זיכרונות שקודדו בסמוך לשימוש בסם. סכנה נוספת שהיא ארוכת טווח יותר זה הפרעות בזיכרון והפרעות קוגניטיביות. לאורך זמן נראית ירידה ביכולת הריכוז ובזיכרון.

השימוש הרפואי בקנביס: ישנו שימוש נרחב ביותר. לחומרים אלו יש יכולות רפואיות מוכחות:

  1. "מנצ'ס"- רצון עז לאכול ולשתות. עוזר בטיפול בנערות אנורקטיות או בירידות בתיאבון.
  2. שימוש בקנביס מפחית במידה ניכרת את הבחילות וההקאות שקשורות לטיפול כימוטרפי. בדומה לכך, במקרים של גלרקומה (מצב שבו יש לחץ בעין עד אובדן ראיה), השימוש בקנביס מסייע להפחתת הלחץ כי הוא מרחיב את הורידים.
  3. נמצא שהקנביס מפחית את הטיקים של מחלת טורט (מחלה נוירוטית).
  4. יכול להקל על הרעד הפרקינסוני ועל הכאבים המלווים.

סמי הזיה– הלוצינציות (LSD, פטריות הזיה)

השימוש בחומרים כדי לשנות את המציאות ו"לשמוע" דברים שלא קיימים קיים עוד משחר ההיסטוריה. היתרון בסמי ההזיה הוא שאין אליו התמכרות. הוא משפיע לפרק זמן מסוים ולאחר מכן מפסיק לפעול. אלו סמים שהיו נפוצים בעיקר בתקופת ההיפים באמריקה.

הבעיה בסמים האלו שזה לא תמיד עובר. ההשפעה של הכדור יכולה להתחיל מחדש פתאום, פרק זמן מסוים אחרי שהוא נלקח ללא התרעה. ישנו אובדן של בוחן מציאות שהוא בולט יותר בסמי ההזיה.

 

  • הפרעה פוסט-טראומטית– הפרעה שאדם חווה לאחר טראומה קשה שהוא חווה (אונס, שריפה, מלחמה).  לאחר מלחמת ויאטנם, הפרעה זו נכנסה לתוך ה- DSM (ספר המחלות הגדול של ארה"ב).

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות