מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פסיכולוגיה פיזיולוגית – נוירוטרנסמיטורים

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: פסיכולוגיה פיזיולוגית – נוירוטרנסמיטורים

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

הקשר בין נוירוטרנסמיטורים להתנהגות:

סוגים של נוירוטרנסמיטורים:

1. Acetycholine– אציטין חולין (ACh)-

דוגמה לנוירוטרנסמיטור שכיח במערכת העצבים המרכזית והוא הראשון שהתגלה. תפקידו העיקרי: מתיחת שרירים וכיווצם (בכל הגוף). בשונה ממרבית הנוירוטרסמיטורים, האציטין חולין מתפרק ע"י AChE. גז עצבים לדוגמה עוצר את פעולת ה- AChE.

2. דופאמין-

טרנסמיטור שתפקידיו העיקריים הם: פונקציות שקשורות לתנועה, למידה, עונג ותחושות טובות.

ישנן שתי הפרעות שאופייניות לדופאמין:

פרקינסון נובעת ממוות של נוירונים באזור מסוים במוח שתפקידם לייצר דופמין. אותם חולים שהביאו להם דופמין התוצאות היו פחות רעד, אך יחד עם זאת הם פיתחו הפרעה נפשית הנקראת מאניה. מאניה= הפרעה נפשית הכוללת תחושות גרנדיוזיות, חוסר צורך בשינה, דיבור מהיר ולא ברור, חוסר מודעות לתוצאות הרסניות של המעשים.

המאניה והדיכאון ופרקינסון הן מחלות שנמצאות על אותו רצף. כאשר הדופאמין נמצא ברמה אופטימאלית קיים איזון נפשי.

כאשר הדופאמין גבוה מדי ß מאניה   וכאשר דופאמין נמוך מדי ß דיכאון או פרקינסון.

בשונה מפרויד, לא מדובר על דחפים או על שלבים פסיכו סקסואליים- אלא שהמחלות הללו נובעות מחומר ביוכימי שמשתחרר אל תוך הסינפסה.

טיפול תרופתי:

כיום, התרופות למחלות נפשיות מסוג זה הן ספציפיות לטרנסמיטורים ולרצפטורים ספציפיים. לכל נוירוטרנסמיטור יש מספר סוגים של רצפטורים. (לדופאמין לדוגמה יש שני סוגי רצפטורים). כאשר יש בעיה בהומיאוסטזיס, צריך לתקן את כמות הנוירוטרנסמיטור: אם יש מחסור, צריך להשלים ואם יש עודף, צריך להוריד את הכמות.

ישנן שני סוגים של תרופות:

אגוניסטAgonist

אנטגוניסט- Antagonist

הסבר: תרופה המחקה את פעילות טרנסמיטור בסינפסה וברצפטור של הדנדריט בתא הבא.

(דומה לחומר הכימי ממנו עשוי הדופאמין)

תרופה החוסמת את הרצפטור בדנדריט בתא הבא, כך שהטרנסמיטור לא יוכל להפעיל פוטנציאל פעולה בתא הבא.

תרופה זאת ניתנת כאשר יש מחסור

תרופה זאת ניתנת כאשר יש עודף

תגביר סינפסה

תפסיק סינפסה

תרופה בעלת השפעה מגרה חיובית. נקשרת לקולטן ובכך מפעילה או מגבירה פעילות מסוימת בתוך התא.

דוגמה: אדרנלין.

תרופה החוסמת, נקשרת לקולטן מסוים ואינה מפעילה אותו. בכך מעכבת או מחלישה את השפעתם של החומרים שאמורים להיקשר לאותו קולטן.

דוגמה: סרטונין.

3. נוראפיניפרין (NE)- (=נוראדרנלין)

זהו סוג נוסף של נוירוטרנסמיטור שקשור לארבע פעולות הבסיסיות של בעל החיים: בריחה, לחימה, אכילה וזיווג (ארבעת ה- F ים: fleeing fighting feeding mating). הנוראפיניפרין נקרא גם נוראדרנלין. עודפים ממנו במצבים שאין בו צורך עלול לגרום ל PTSD (לקיחת תופעה ניטראלית ופיתוח פוביה ממנה) וגירויים, NE ופוביות. לדוגמה: פחד לנהיגה לאחר תאונת דרכים. כדורי הרגעה מסייעים בטיפול בפחדים, פסיכולוגיה יכולה לעזור במקרים ספציפיים ולאו דווקא לפתור את שורש הבעיה.

4. סרוטנין HT-5-

סוג נוסף של טרנסמיטור שמתעסק בוויסות של מצבי רוח, תיאבון-רעב ושינה. יש לו השפעה רבה על ההתנהגות. נתייחס לשלוש הפרעות עיקריות:

  1. סרוטונין ודיכאון– כיום, התרופות הנפוצות ביותר לדיכאון הן תרופות ממשפחת ה- SSRI תרופה שעוצרת את הריאפטק (להשאיר את הסרוטונין יותר זמן בסינפסה) של הסרוטנין בסינפסה רק בעבור רצפטורים ספציפיים. זוהי תרופה אגוניסטית- מעכבת את הריאפטק של הסרוטונין, החומר נשאר זמן רב יותר בסינפסה ומשפיע זמן רב יותר. כאשר אנחנו מפעילים את התרופה על רצפטור ספציפי של הסרוטונין ומצב הרוח משפתר. (פרוזק למשל)
  2. סרוטונין וסכיזופרניה– יכולות רבות הנפגעות בסכיזופרניה קשורות לסרוטונין: תפיסה קשב, ירידה במצב הרוח, תוקפנות, ירידה בדחף המיני, צורכים פחות שינה. אלו תפקודים שקשורים בפעולות של הסרוטונין. לכן שיערו שהסרוטונין קשור לסכיזופרניה, אכן נמצא כי הטיפול בתרופות מסוג SSRI  יעיל כטיפול עבור סכיזופרניה, זה עוזר לחולה בדברים הרגילים והתפקודיים, אבל לא מסייע במחשבות הרדיפה שיש לו. (קלוזפין היא דוגמה לתרופה שיעילה עבור סכיזופרניה, אך פועלת על רצפטורים ספציפיים של סרטונין ולא על כולם). תרופה לסכיזופרניה לא מרפאה היא רק עובדת על הסימפטומים החיוביים (ולא על הסימפטומים השליליים)
  3. סרוטונין ו- OCD (הפרעה אובססיבית- קומפולסיביות)– בשנות ה-80 לא חשבו שניתן לטפל במחלה באמצעות טיפול ביולוגי, עד שבשנת 1992 יצאה לשוק תרופה בשם סרוקסט (פרוקסטין באנגלית). היא חוסמת רצפטור ספציפי של סרוטונין ולוקח 3 חודשים עד שנראה שיפור. כמו בכל התרופות מקבוצת ה- SSRI כ-60% בלבד מגיבים לתרופה.

מחסור בסרוטונין ß דיכאון,  מחסור בסרוטונין ועודף דופאמין ß סכיזופרניה.

תרופות פסיכיאטריות

נבדקות תחילה על בעלי חיים ורק לאחר מכן על בני אדם. כדי להכניס חולדה לדיכאון ניתן להשתמש בשיטות התנהגותיות (כמו הכנסה ללחץ ע"י לקיחת גורים) או בשיטות גנטיות (סוגי חולדה שבאים לידי ביטוי תופעות של בעיות התנהגותיות מולדות).

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות