מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: מצבי תודעה

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: מצבי תודעה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

תודעה- מודעות של אדם לעצמו ולסביבתו. תודעה זה כל מה שאנחנו כרגע מודעים לו- זכרונות, מחשבות, תפיסות, רגשות ועוד. כשאדם יודע איפה הוא נמצא ומה קורה סביבה- הוא מודע.

שינוי במצב התודעה מתרחש כאשר אדם חווה (באופן סובייקטיבי) שינוי במצב התפקוד המנטלי הרגיל שלו. כאשר התודעה משתנה, אדם לא מודע למקום שבו הוא נמצא ולמה שקורה סביבו. ישנם שני סוגי גורמים לשינוי תודעה:

א)      גורמים טבעיים– שינה, חלימה בהקיץ, עילפון.

ב)      גורמים מלאכותיים– סמים, אלכוהול, מדיטציה, היפנוזה (ניתוק מהמציאות, חוסר מודעות לסביבה).

שינה:

מעגל השינה-ערות פועל במחזוריות של כ- 24 שעות, הנקראת "מקצב סירקדי". מקצב זה מתאים את התנהגות האדם (שינה/ ערות) לשינויים בסביבה (חושך/ אור). במהלך היממה מופרש מבלוטת האצטרובל מלטונין, במחזוריות קבועה. בשעות הערב המלטונין מופרש בכמות גדולה יותר וגורם לעייפות (החושך "מעודד" את הפרשתו- לכן קשה יותר לישון באור).

שלבי השינה:

  • שלב 1: מעבר מערות לשינה (תחילת ההירדמות), השינה לא עמוקה והאדם עדיין על סוף המודעות.
  • שלב 2: השינה נהיית עמוקה יותר, האדם כבר לא מגיב לסביבה החיצונית.
  • שלב 3: האטה בקצב הנשימה והדופק.
  • שלב 4: שינה עמוקה. בשלבים 3-4 קשה יותר להעיר אדם והפעילות המוחית נמוכה מאוד.
  • שנת REM: מאופיינת בתנועות עיניים מהירות, חלימה ורפיון שרירים. עפ"י ההשערות, אחת הסיבות לכך היא חלימה. כשמעירים אדם בשלב זה, הוא בד"כ יזכור מה הוא חלם, לעומת שאר השלבים, בהם האדם לא תמיד יזכור שחלם וגם אם כן, לא תמיד יזכור על מה הוא חלם. החלומות בשלב זה הם בד"כ לא רציונליים, בניגוד לחלומות בשלבים הקודמים. בשלב הזה המוח מאוד פעיל.

רצף שלבי השינה:

אצל אדם נורמלי (בשינה של כ- 8 שעות), השינה מתחילה משלב 1, ממשיכה עד שלב 4, ואז שוב חוזרת בהדרגה לשלב 1. רק לאחר מכן מגיעה שנת ה- REM. רצף זה קורה מספר פעמים בלילה. במחצית הראשונה של הלילה, השינה עמוקה יותר וקטעי ה- REM קצרים יותר. במחצית השנייה של הלילה השינה קלה יותר וקטעי ה- REM ארוכים יותר. אצל תינוקות, שנת ה- REM היא בערך 50% מהשינה ואצל קשישים כ- 15%-20%. אצל אדם נורמלי, שנת ה- REM מופיעה כל 90 דקות בערך. רוב החלומות הם בשלב זה. בנוסף, בשלב זה הגוף משותק לחלוטין, ולכן כל התזוזות שבמהלך הלילה קורות רק בשאר השלבים.

לשינה יש חשיבות רבה. במהלך השינה מופרש הורמון גדילה החיוני לתהליך הגדילה (במיוחד אצל ילדים), המערכת החיסונית מתחזקת והשרירים "נחים".

החלום עפ"י פרויד:

אחת הסברות לקיומם של חלומות היא, שהם נועדו לתרגל אותנו בהתנהגויות שאולי נצטרך לבצע בעתיד. פרויד שלל סברה זו, וטען שלחלומות יש מטרה שונה לגמרי. פרויד האמין שלכל אדם יש חלקים בנפש שהוא אינו מודע אליהם (רצונות, פחדים, משאלות וכו'). אחת הדרכים לדעת מה נמצא בלא-מודע, הוא החלום. פרויד טען ש"החלום הוא דרך המלך אל הלא מודע"- חלומות זו הדרך הקלה ביותר להגיע ולהבין את הלא-מודע שלנו. חלומות גם מבטאים משאלות לא מודעות (למשל, משיכה לאדם אסור)- האדם לא היה מרשה לעצמו להרגיש דברים אסורים או לא מקובלים, ובאמצעות החלומות ניתן להביא את המשאלות האלו לידי ביטוי. תפקיד אחר שיש לחלום, הוא גם "להסתיר" מאיתנו את הדברים שאנו חולמים, ו"לדאוג" שלא תמיד נזכור על מה חלמנו- "מלאכת החלום" מעוותת את התוכן הסמוי של החלום (התוכן הלא-מודע, המאיים והמפחיד), והופכת אותו לתוכן גלוי (דברים שלא נרגיש מאוימים בגללם במידה ונזכור אותם כשנתעורר). דבר זה נעשה באמצעות עיבוי והתקה- "הלבשת תחפושות" על הלא-מודע, על מנת שלא נהיה מוטרדים בגלל הדבר שחלמנו, למשל, ע"י השלכת תפקיד של אדם מפחיד עליו חלמנו, על אדם אחר- פחות מאיים. לקריאה נוספת אודות פרויד ופשר החלומות.

תיאוריות נוספות של חלימה:

  • יש הטוענים שלחלומות אין שום משמעות והחלום הוא בסה"כ תהליך שמאפשר למוח לסדר מידע בזיכרון (לקטלג מידע- לזכור מידע נחוץ ולשכוח את מה שלא נחוץ).
  • לחלום יש משמעות פסיכולוגית. העובדה שאנשים שונים חולמים על דברים שונים, מראה שכנראה יש בחלום עניין פסיכולוגי.
  • חלימה היא פעילות קוגניטיבית המבטאת נושאים שמעסיקים את האדם במהלך היום.
  • חלימה דומה לחשיבה בתנאים של היעדר גירויים חיצוניים (הזיות)- כשלא מתקבל קלט מבחוץ (חושי, רגשי וחזותי), הגוף מתחיל לבצע תהליך פרשנות משלו על מידע שכבר קיים בפנים.

הרגש הדומיננטי ביותר בחלומות הוא חרדה- רוב החלומות שלנו הם רעים.

הפרעות שינה:

הפרעות שינה מתחלקות ל- 3 קבוצות:

  1. אינסומניה- קושי בהירדמות ובשמירה על שינה.
  2. היפרסומניה- שינה מוגברת.
  3. ליקויים בשנת REM.

אינסומניה: בקבוצה זו ישנן מספר הפרעות:

א)      Sleep Apnea– גורם נפוץ לאינסומניה. בהפרעה זו החולם מפסיק לנשום פעמים רבות במהלך השינה. בכל פעם שהוא מתעורר, הוא מתחיל לנשום בשנית ואז חוזר לישון. הדבר מוביל לתחושה של שינה גרועה או ישנוניות במהלך היום. התופעה נפוצה בעיקר בקרב גברים, בקרב בעלי משקל עודף ובקרב זקנים. הדבר נגרם ע"י עוויתות של שרירי הנשימה או אובדן טונוס שרירי הנשימה או ע"י כשל של מערכת העצבים. הטיפול הוא באמצעות מסכת חמצן.

ב)      Nocturnal Myoclonus– עיוותים של הגוף, בד"כ של הרגליים, במהלך השינה. מרבית הסובלים מהפרעה זו מתלוננים על שינה גרועה וישנוניות במהלך היום, אך אינם מודעים לבעייתם האמיתית.

ג)        Restless Leg Syndrome– מתח גבוה מאוד או אי נוחות ברגליים, המונעים הירדמות. אנשים שסובלים מבעיה זו מודעים לבעייתם.

היפרסומניה:

Narcolepsy– נרקולפסיה, ההיפרסומניה הנפוצה ביותר. מתבטאת בהתקפי שינה חוזרים במהלך היום, הנמשכים בין 10 ל- 15 דקות. התקפים אלו עשויים לקרות בזמנים לא מתאימים (במהלך האוכל, במהלך שיחה וכו'). מטופלת ע"י סטימולנטים (מעוררים) הנלקחים ביום. נרקולפסיה מסווגת גם בהפרעה בשנת REM, מכיוון שהסובלים ממנה בד"כ נכנסים מיד לשנת REM.

ליקויים בשנת REM:

א)      Cataplexy– קטפלקסיה, איבוד חוזר ונשנה של טונוס השרירים במהלך היום, בד"כ מעורער ע"י חוויות רגשיות. במקרים קלים האדם צריך לשבת למס' שניות עד לחלוף ההתקף. במקרים קשים האדם נופל לרצפה ולמשך דקה או שתיים ונשאר בהכרה. התקף קטפלקסי קורה כאשר טונוס השרירים המלווה את שנת ה- REM קורה במהלך הערות.

ב)      Sleep Paralyze– קורה כאשר ישנה גלישה של שנת REM לתוך הערות. מתבטא בשיתוק של הגוף למשך שנייה או שתיים.

סמי שינה:

ישנם שני סוגי סמים המשפיעים על השינה:

  1. סמים היפנוטיים (מגבירי שינה): כדורי שינה, הנפוצים ביותר הם ואליום וליבריום, שפותחו במקור לטיפול בחרדה. בטווח הקצר הם גורמים לשינה, מפחיתים את משך הזמן שלוקח לאדם להירדם, מפחיתים את מספר ההתעוררויות בלילה ומאריכים את משך השינה. טיפול ממושך אינו מומלץ מהסיבות הבאות:

א)      פיתוח סבילות- הגוף מתרגל לכדורים ולכן יש צורך להגביר כל הזמן את המינון.

ב)      סמים ממכרים.

ג)        משבשים את דפוס השינה הנורמלי ע"י הארכת שלב 2 של השינה וקיצור שלב 4 ושנת REM.

ד)      לאחר הפסקת הנטילה, נגרמת אינסומניה.

  1. סמים אנטי-היפנוטיים (מפחיתי שינה): סמים מעוררים- קפאין, ניקוטין, קוקאין ואמפטמינים. מגבירים עוררות, הצורך בשינה יורד, התיאבון יורד. השפעתם נמשכת בין שעתיים ל- 4 שעות. שימוש מתמשך גורם להרעלה ולתופעות הדומות להתקפים פסיכוטיים. ישנן גם תרופות מרשם שמשמשות כסמים אנטי-היפנוטיים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות