מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: התפתחות חברתית וקוגניטיבית מוקדמת

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: התפתחות חברתית וקוגניטיבית מוקדמת

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

התנהגות חברתית מוקדמת:

א)      מחקר הקופים- נעשה ע"י הארלו והארלו (1969). לקחו קבוצה של קופים קטנים ונתנו להם לבחור בין שני סוגי בובות: בובת קופה מפרווה, ללא מאפיינים מיוחדים, ובובת קופה מחוטי תיל שהחזיקה בקבוק חלב. החוקרים רצו לראות מה יעדיפו הקופים הקטנים. הקופים העדיפו את בובת הפרווה ובילו בחיקה יותר זמן. רק כשהיו רעבים, היו הולכים לבובת התיל, אבל לא נשארו שם לזמן רב. מהמחקר ניתן להסיק כי לתינוקות חשוב יותר להרגיש ביטחון, חום ואהבה.

ב)      תיאורית ההתקשרות (Bowlby)- התקשרות= נטייה של תינוק לחפש קירבה לאדם מסוים ולהרגיש בטוח יותר בנוכחותו. זהו מנגנון בלתי מודע, בעל מטרה הישרדותית (השגת ביטחון). חוסר יכולת ליצור התקשרות בטוחה בתחילת החיים קשור לחוסר יכולת לפתח מערכות יחסים אישיות קרובות בבגרות.

  • דפוסי התקשרות: נחקרו באמצעות "המצב הזר". המחקר נעשה על ילדים ואימם. שמו בכל חדר ילד קטן ואם. הילד שיחק והאם ישבה בצד. בשלב מסוים האם עזבה את החדר ובמקומה נכנסה אישה זרה. לאחר מכן האישה הזרה עזבה את החדר ובמקומה שוב נכנסה האם. רצו לבדוק כיצד יגיב הילד כשאמו תיכנס שוב לחדר.

א)      התקשרות בטוחה- זהו המצב המוגדר כאשר הילד שמח לראות את אמו חוזרת לחדר. דפוס זה קשור להתנהגות רגשית וחברתית בהמשך החיים.

ב)      התקשרות לא בטוחה (נמנעת)- זהו המצב המוגדר כאשר הילד לא הראה התייחסות לחזרתה של האם לחדר.

ג)        התקשרות לא בטוחה (אמביוולנטית)- מקרים שבהם הילד הראה שמחה, מצד אחד, כשאמו חזרה לחדר, אבל מצד שני כעס עליה (ניגש אליה והרביץ לה). מקרה זה מתרחש בד"כ כאשר ההורים לא מתייחסים לילד באופן עקבי.

התפתחות קוגניטיבית (פיאז'ה): תיאוריה זו מחולת ל- 4 שלבים:

  1. השלב הסנסורי-מוטורי: גילאי 0-2. בתקופה זו היכרותו של התינוק עם העולם הוא באמצעים סנסוריים ומוטוריים. התינוק עסוק בחשיפת הקשר בין פעולותיו לתוצאותיהן. באופן זה, הילד מפתח תפיסה של עצמו כנפרד מן העולם החיצוני, כלומר, הוא מבחין בין עצמו לבין אובייקטים אחרים. ההישג המשמעותי של שלב זה הוא קביעות אובייקט- ההבנה שאובייקט ממשיך להתקיים גם כשהוא אינו גלוי לחושים (כשהוא מוסתר).
  2. השלב הקדם-אופרציונלי: גילאי 2-7. בשלב זה מתחילים להשתמש בשפה ולייצג עצמים בדימוי ובמילים. למרות שיש יכולת הסמלה, עדיין אין ארגון של הסמלים. הילד עדיין לא רכש הבנה של חוקים מסוימים או אופרציות. בשלב זה הילד מסווג עצמים לפי מאפיין יחיד, לדומא: מקבץ יחד את כל הקוביות האדומות מבלי להתחשב בצורתן. בשלב הזה עדיין אין רכישה של יכולת שימור, כלומר, ההבנה כי כמות של חומר נשארת קבועה גם כאשר צורתו משתנה. אחת הסיבות לכך שילדים מתחת לגיל 7 מתקשים במושגי שימור, היא בגלל שהחשיבה שלהם עדיין נשלטת ע"י רשמים ויזואליים, והשינוי במראה של אובייקט משפיע על הילד יותר מתכונות אחרות של האובייקט.
  3. שלב האופרציות הקונקרטיות: גילאי 7-11. בשלב זה הילד יכול לחשוב בהיגיון על עצמים ואירועים והוא משיג את יכולת השימור (שימור מספר בגיל 6, שימור נפח בגיל 7 ושימור משקל בגיל 9). בתקופה זו הילד מסווג עצמים לפי מספר מאפיינים והוא מסוגל ליצור ייצוג מחשבתי של סדרת פעולות.
  4. שלב האופרציות הפורמאליות: גילאי 11 ומעלה. בשלב זה הילד יכול לחשוב בהיגיון על הנחות מופשטות ולבחון השערות באופן שיטתי. הילד מתעניין בהיפותטי, בעתיד ובבעיות אידיאולוגיות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות