מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: התפתחות תפיסתית

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: התפתחות תפיסתית

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

התפתחות תפישתית:

גם הגנטיקה וגם הלמידה משפיעות על היכולות התפישתיות. השאלות כיום הן:

1. אילו יכולות הבחנה מצויות בקרב התינוקות (מולדות), וכיצד הן משתנות עם הגיל בנסיבות גידול רגילות?

2. כאשר מגדלים חיות בתנאי גירוי מבוקר (controlled stimulation), אילו השפעות נודעות לכך לגבי יכולת ההבחנה בשלבים מאוחרים יותר?

3. אילו השפעות נודעות לתנאים מבוקרים ביחס לתיאום תפישתי-מוטורי?

1. הבחנה אצל תינוקות: חקירת תהליכי תפיסה אצל תינוקות יכולה לענות על השאלה אילו יכולות תפישתיות הן מולדות. אלא שמספר יכולות מולדות יכולות להופיע רק לאחר התפתחות יכולות בסיסיות (כמו חדות ראייה). יכולות מולדות אחרות צריכות קבלת קלט מהסביבה במשך פרק זמן מסוים כדי להגיע לבשלות.

שיטות לחקירת תינוקות:

א) שיטת ההתבוננות המעדיפה- תינוקות נוטים להתבונן בעצמים מסוימים יותר מבאחרים. אם התינוק מתבונן בגירוי מסוים יותר מאשר בשני למרות שמקומותיהם הוחלפו, ניתן להסיק שהוא מבחין ביניהם.

ב) שיטת ההתרגלות- תינוקות משתעממים במהרה מעצמים חדשים. אם עצם חדש נתפש כזהה או דומה מאוד לראשון, התינוק לא יקדיש זמן רב להתבוננות בו.

תפישת צורות: כדי לתפוש עצם, צריך תחילה להבדיל חלק אחד שלו מהאחר (זוהי חדות הראייה). חדות זו מוערכת ע"י עריכת שינויים בקונטרסט של התבנית ובתדירות המרחבית שלה (מספר הפעמים שבהם התבנית חוזרת על עצמה באזור נתון). לגבי כל רמת ניגוד ישנה תמיד רמת תדירות מרחבית מסוימת המהווה את המקסימום שאתו יכולה המערכת הויזואלית להתמודד במגבלות הרגישות שלה. מנגד, יש תדירויות מרחביות נמוכות כל כך, עד שאינן ניתנות לתפישה משום שהן מתפרשות על פני שטח גדול מדי.

חדות ראייה בקרב תינוקות נחקרת בד"כ ע"י התבוננות מעדיפה, כאשר תבנית פסים מהווה גירוי אחד ושטח אפור אחיד- גירוי שני. רוחב הפסים מוקטן בהדרגה עד שהתינוק אינו מפגין העדפה אליהם על פני השטח האפור, ואז ניתן להניח שהוא אינו מבדיל את הפס מן הרקע. החדות משתפרת במהירות במהלך ששת חודשי החיים הראשונים, ואז לאט יותר עד שהיא מגיעה לבגרות בין גיל שנה לשנתיים. בגיל חודש, תינוקות מבדילים בין עצמים גדולים יחסית, אך אינם רואים פרטים קטנים.

תינוקות נוטים להתבונן בקווי מתאר, ומתעניינים יותר בצורות המזכירות תווי פנים אנושיים. בגיל 3 חודשים תינוקות מסוגלים לזהות את פני אמם, גם בתצלום.

תפישת עומק: מתחילה להופיע בגיל 3 חודשים, אך אינה מבוססת במלואה עד גיל חצי שנה. בגיל 4 חודשים תינוקות מתחילים לשלוח יד אל עצמים שנראים קרובים (הערכת מרחק באמצעות שונות בינוקולרית), ולאחר עוד חודש או חודשיים – לעצמים הנראית קרובים יותר על בסיס סימני עומק מונוקולריים.

התפתחות תפיסת עומק מונוקולרית מוכחת גם ע"י ניסויים ב"מצוק ויזואלי". כאשר התינוק מבוגר דיו כדי לזחול, תפישת העומק שלו כבר מפותחת.

תפישת קביעויות: מתחילות להתפתח בחודשים הראשונים לחיים.

2. גירוי מבוקר: חוקרים שינו באופן שיטתי את סוג ההתנסויות שחווה בע"ח צעיר, ואז בחנו את השפעות הניסיון שצבר הבע"ח על ביצועיו בתחום התפישה.

 

היעדר גירוי: כאשר נשללים מחיה גירויים ויזואליים מלידה, הליקוי שייגרם ביכולת התפישה הויזואלית שלה יגדל ביחס ישיר לאורכה של תקופת השלילה. ישנה תקופה קריטית (שלב התפתחותי שבמהלכו האורגניזם מוכן בצורה האופטימלית לרכישת יכולות מסוימות) עבור התפתחות יכולות ויזואליות. חסרון בגירויים במהלך תקופה זו יכול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת הויזואלית.

גירוי מוגבל: בעל החיים מקבל גירויים מוגבלים בסוגם. אצל חתול שגדל בסביבה של פסים אנכיים מתנוונים התאים בקורטקס ש"רואים" גירוי אנכי, והחתול אינו מבחין בו עוד.

אצל בני אדם, ניתן לחקור גירוי מוגבל שמתרחש בנסיבות טבעיות (עקב טיפול רפואי, למשל). גם אצל בני אדם יש תקופה קריטית בשלבים הראשונים של התפתחות המערכת הויזואלית, היא ארוכה משל החיות ועשויה להתארך עד גיל 8, אם כי השנתיים הראשונות הן המשמעותיות ביותר מבחינת פגיעה בהתפתחות המערכת.

סוגים מסוימים של גירויים חיוניים לאחזקתן והתפתחותן של יכולות תפישתיות הקיימות כבר בשעת הלידה, אך הלמידה משפיעה על התפישה (קל יותר לזהות עצם מוכר).

3. תפישה פעילה: הלמידה משחקת תפקיד מרכזי בתיאום בין תפישות לתגובות מוטוריות. כאשר נשללת מנבדק היכולת להגיב בצורה נורמלית לגירוי, התיאום התפישתי-מוטורי אינו מתפתח. תנועות יזומות חשובות להסתגלות.

אנו נולדים עם יכולות תפישתיות ניכרות, והתפתחותן הטבעית של חלק מאותן יכולות עשויה להצריך קבלת קלט נורמלי מהסביבה לאורך שנים, אך ישנן גם השפעות למידה ברורות על התפישה, הבולטות במיוחד בתחום התיאום בין התפישה להתנהגות המוטורית.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות