מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: גישות בפסיכולוגיה

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: גישות בפסיכולוגיה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה

הגישה ההתנהגותית (ביהביוריסטית):  אחד האנשים הראשונים שהזדהו עם גישה זו, היה ג'ון ווטסון (1878-1958). ווטסון האמין שאין צורך לבדוק בעיות נפשיות, אלא רק התנהגות פומבית (את מה שנראה כלפי חוץ). הוא חשב שמה שאדם מרגיש לא ניתן לבדיקה, ואפשר למדוד רק את מה שניתן לצפות בו. הגישה נראתה הגיונית מאוד בזמנו, מאחר ולא הייתה דרך לבדוק את מה שמעבר לגירויים ולתגובות. הביהביוריסטים האמינו שגירויים סביבתיים משפיעים על התנהגות האדם.

ב- 1912, התפתחה בגרמניה ע"י מקס וורטהיימר, גישה שנקראה "גשטאלט" (צורה, תבנית). הגישה עסקה בעיקר בתפיסה ובחושים וטענה שאנו מפרשים ומארגנים בתבניות את הדברים שאנו רואים. הגישה טענה כי השלם שונה מסכום חלקיו- החוויה התפיסתית הכללית של האדם שונה מכמה חלקים נפרדים.

הגישה הקוגניטיבית: בניגוד לביהביוריסטים, גישה זו דווקא התעניינה במה שקורה בתוך ראשו ונפשו של האדם. הגישה טענה כי אי אפשר להתעלם ממרכיבים אלו, ושלא ניתן ללמוד על אדם מבלי לדעת את הדברים האלה. הגישה עסקה בתהליכים מנטליים כמו: תפיסה, זיכרון, חשיבה, קבלת החלטות ופתרון בעיות, והשתמשה בתהליכים אלו על מנת להסביר דברים שקורים לאדם.

הגישה הפסיכואנליטית: התפתחה בוינה בסוף המאה ה- 19 ע"י זיגמונד פרויד.  גישה זו עוסקת בתיאורית האישיות ובשיטות טיפול. התרכזה ב"לא מודע". פרויד טען שלכל אדם יש דברים שהוא אינו מודע אליהם, אשר משפיעים באופן שוטף על התנהגותו. הוא טען שכל אדם נולד עם דחפים מולדים חזקים (החזקים שבהם הם הדחפים למין ולתוקפנות), ובמהלך חייו הוא לומד לרסן את הדחפים האלה. לכן, אם לאדם אין אפשרות לבטא את הדחף לתוקפנות, הוא יחפש דרכים מקובלות לשחרר את הדחף ולבטא אותו. בנוסף, פרויד טען שהאדם לעיתים מדחיק חוויות טראומתיות שקרו לו בעבר, וישנן מספר דרכים להגיע אליהן. למשל, באמצעות היפנוזה או באמצעות "אסוציאציות חופשיות"- בדרך זו גורמים למטופל להגיד את כל מה שהוא חושב בהקשר לאסוציאציה מסוימת. דרך נוספת היא באמצעות חלומות- פרויד טען שהחלומות הם תמצית הלא- מודע של האדם, ולכן ניתן לנתח ולפענח אותם. (לקריאה מורחבת ראו מבוא לפסיכואנליזה)

הגישה הסובייקטיביסטית: נקראת גם "הגישה ההומניסטית"- מתעניינת באדם כאינדיבידואל, כל אדם הוא מיוחד במינו, מבין את העולם בצורה שונה ומתנהג לפי איך שהוא מבין את העולם. הגישה האמינה שרק לאחר הבנת תפיסת עולמו של האדם, אפשר לדעת מה גורם להתנהגות שלו. ביצעו מחקרים איכותניים (בדיקת כל אדם לגופו) וחקרו את העולם של כל אדם בנפרד (לא באמצעות מחקרים סטטיסטיים או מדעיים).

הגישה הביולוגית: גישה זו ניסתה למצוא את הקשר בין התנהגויות של אדם לבין תהליכים כימיים שקורים בתוך הגוף. הגישה האמינה שרק כך ניתן לטפל בבעיות שונות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות