בעיות בפילוסופיה של המוסר: ניהיליזם אצל ניטשה

בעיות בפילוסופיה של המוסר: ניהיליזם אצל ניטשה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

בפילוסופיה של המוסר ניהליזם משמעו שלילת הכל.

ישנן כמה דרכים לפרש את המושג ניהליזם:

א.  האמונה בכך שאין כלום- הכחשת כל מציאות.

ב.  כינוי לתנועה מהפכנית ברוסיה של המאה ה-19, שהטיפה להרס המשטר והחברה וראתה בטרור וברצח פוליטי מכשיר עיקרי לשינוי.

ג.   שלילת ערכי המוסר הרווחים.

ד.  הכפירה בדת, במיוחד התכחשות לקיומו של אלוהים, וכתוצאה מכך שלילת כל המוסר המתבסס על הדת.

ה. ניהליזם אבדני- הטענה שחיי האדם נעדרי כל משמעות, וכל המציאות האנושית חסרת שחר. גישה כזו מעודדת התאבדות.

 

ניטשה:

ניטשה מדגיש את שלילת תלות המוסר בדת ואת שלילת הדת.

ניטשה מציין תופעה שהחלה בזמנו- תהליך החילון, אותה הוא מתאר כרצח אלוהים בידי בני האדם. ניטשה חוזה כי רצח אלוהים יביא להתמוטטות ערכי המוסר של הדת, שכן אם אין אלוהים, הרי שערכי המוסר הם פרי המצאת האדם. ניטשה חושש מהתמוטטות מוסרית זו, אם כי אינו מאמין באלוהים ואינו מצדד בעקרון לפיו "הכל מותר".

ניטשה טוען כי הערכים אליהם מצייתים בני האדם בתקופתו, אינם ערכים להם הם מצייתים מתוך היותם מוסריים, אלא מתוך הפיכתם למסורת. משום כך, קורא ניטשה לבחינת כל הערכים, ויצירת סולם ערכים חדש.

שיטת החקירה:

ניטשה תוקף את שיות החקירה הפילוסופית.

לדבריו, כל הפילוסופים עסקו בהוכחת עמדות מוסריות שונות, אך אף אחד מהם לא העמיד בסימן שאלה את עצם המוסריות.

הפילוסופים קיבלו כמובן מאיליו את החובה להיות מוסרי מבלי לתהות עליה, וכן ביססו את התיאוריות שלהם על סמך עקרונות שכבר היו מקובלים עליהם מפאת המסורת.

ניטשה מבקש לבנות את מדע המוסר, אותו הוא מכנה טיפולוגיה- מיון לטיפוסים:

לדעתו של ניטשה, על החוקר לאסוף תחילה נתונים ולמיינם לסוגים השונים שוני מהותי זה מזה. בנוסף, על הפילוסוף להתעניין ברקע ההיסטורי תרבותי של הנתונים.

ניטשה מכנה את מחקרו במוסר בשם "גניאולוגיה" מלשון אילן יוחסין. הבנת תופעה מוסרית כחלק מן התקופה תביא לחשיפת מהותה האמיתית, שכן בכל תקופה עשויים לנמקה באופן אחר, אך אותה התופעה תמשיך להשתמר.

ניטשה המליץ גם על חקירת תיאוריות מוסר בצמוד לאופיו של ההוגה אותה, ולתקופה בה הוא חי. כל תיאורית מוסר משקפת את הוגה ואת צרכי בני דורו, ולכן אין לראות בה תורת מוסר אוניברסלית.

מוסר אדונים ומוסר עבדים- הבחנה טיפולוגית:

ניטשה מבחין בין שני סוגי מוסר- מוסר אדונים ומוסר עבדים.

החלוקה לעבדים/ אדונים טבעית, ואינה ניתנת לשינוי, כמו חלוקת בעלי החיים למינים שונים.

מוסר אדונים

מוסר עבדים

מקורו ביוון הקלאסית.

מקורו בנצרות.

מוסר האדונים מקנה ערך לתכונות המאפשרות שגשוג אנושי.

זהו מוסר של חולשה, אין אונים והכחשה עצמית.

ערכי מוסר האדונים הם גאווה, אגואיזם, הסתכנות, תפיסה תחרותית ומשחקית של החיים.

ערכיו הם סגפנות, הסתפקות במועט, אלטרואיזם.

האדונים רואים עצמם כבעלי ערך ללא תלות בסביבתם.

ערכם של העבדים נקבע ביחס לערכם של האדונים. ביחס לאדונים, העבדים מבינים כי הם בזויים. מתוך הבנה זו יורדת הערכתם העצמית, וכדי לשקמה, מאמצים העבדים ערכים ההפוכים לאלו של האדונים.

האדונים מסוגלים למעשים אציליים כלפי אדונים אחרים, ולשאר רוחשים בוז.

העבדים הם בזויים, קטנוניים, שפלי רוח, חנפנים ושקרנים. הם מפתחים טינה כלפי האדונים ויוצרים לעצמם סביבה בה יוכלו לקיים את הערכים החלופיים שלהם- אלטרואיזם ועזרה לזולת.

האדונים מסוגלים לכבוש את יצרם.

האדונים נוקטים בהבחנה טוב- רע- הצמד טוב/רע מבטא תיאור מצב אובייקטיבי, לא שיפוט מוסרי.

האדונים רואים עצמם כטובים ואת העבדים כרעים ללא קשר לעבדים.

העבדים נוקטים בהבחנה טוב- רוע- הצמד טוב/רוע מבטא שיפוט מוסרי. העבדים רואים עצמם כטובים רק ביחס לאדונים אותם הם רואים כמרושעים. כלומר- העבדים אינם טובים בפני עצמם.

ניטשה משייך את שלטון סוגי המוסר לתקופות (חקירה גניאולוגית):

  1. התקופה הקדם מוסרית- בה שרר מוסר אדונים.
  2. התקופה המוסרית- בה שורר מוסר עבדים.
  3. מעבר למוסר- תקופת התגברות על המוסר- התקופה אותה מבקש ניטשה לחולל.

ניטשה מאשים את הנצרות ואת סוקרטס (שלא בחר בחיים כשהוצע לו לברוח מתאו) במעבר ממוסר אדונים למוסר עבדים.

ניטשה מביא שתי גרסאות למהפכה המוסרית:

לפי גרסה אחת, היהודים של בית שני סילפו את דתם בכך שקישרו בין היסטוריית עמם לבין האם. היהודים השפיעו על הנצרות וזו השתלטה.

לפי הגרסה השנייה, מוסר האדונים שלט, ויצר תרעומת בקרב העבדים. מקור התרעומת לא היה מוסר האדונים, אלא תשוקת העבדים לנקום באדונים. מאחר ולעבדים לא הייתה דרך לנקום באדונים, הם יצרו את מוסר העבדים שלהם, שהיווה את היפוכו של מוסר האדונים. עריכם בזויים כמו שפלות רוח קיבלו ערך חיובי רק מעצם היותם הפוכים למוסר האדונים.

התהליך עליו מצביע ניטשה הוא זה:

א.      מות האלוהים והתמוטטות תפיסת העולם המסורתית.

ב.      כך מתברר מוצאם המפוקפק של הערכים.

ג.       עתה בא שלב ההתכחשות לערכי המוסר והדת המקובלים.

ד.      בשלב הסופי משתלטים על התרבות חוסר תכלית, העדר משמעות וייאוש מוחלט מן החיים.

מעבר למוסר:

ניטשה מנסה להציע מערכת ערכים חדשה:

–          הערכים החדשים מתאימים רק ליחידי סגולה.

–          עניין הערכים החדשים אינו בשיפוט מוסרי של הזולת.

–          מדובר בבריאה עצמית, עיצוב עצמי.

–          המטרה היא עיצוב עצמי של האישיות, כאילו הייתה מעשה אומנות.

–          זו אינה כרוכה בהקרבה וכניעה, אלא בבריאה עצמית מתוך חירות וספונטאניות.

–          מתוך שביעות רצון עצמית.

–          תוך אמירת "הן" לעולם ולחיים, ובלי כל ניסיון לחרוג מן העולם ולחפש משהו מחוצה לו.

–          מדובר בחקיקה עצמית.

–          בזה שעל כל אדם להיות הוא עצמו.

–          וכל זאת, ברוח דיוניסית. (שילוב של הנאה וכיבוש היצר).

  • היה אתה עצמך: לא מדובר בדרישה לחזור למקורותינו, אלא בדרישה לפתח את עצמנו קדימה מן המקום אליו הגענו.
  • אמת המידה האסתטית: ניטשה ממליץ להתייחס לחיים בגישה אסתטית, ולהקנות חשיבות יתר לממד זה. ניטשה מצביע על כך שאנו נוטים לשבח אומן כאשר הוא מחדש ופורץ מוסכמות. כך, לדעתו של ניטשה, גם על האדם לנהוג בעצבו את עצמו.

אדם עליון ואדם אחרון:

לאחר מות האלוהים ניצבת בפני האדם אפשרות בחירה- האם להיות האדם העליון, או להיות האדם האחרון.

האדם האחרון- חייו חיי עדר נוחים במסגרת מוסכמות חברתיות.

האדם העליון- אדם המגשים את עצמו על פי הערכים עליהם ממליץ ניטשה.

ניטשה קראו עוד על פרדריך ניטשה מתוך סדרת הפילוסופים הגדולים

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות