בעיות בפילוסופיה של המוסר: על המצפון

בעיות בפילוסופיה של המוסר: על המצפון

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

אחת השאלות המעניינות במסגרת הפילוסופיה של המוסר היא שאלת המצפון ותפקידו.

בטלר:

יש באדם 4 כוחות:

  1. אהדה לזולת וחמלה.
  2. תשוקות.
  3. אינטרס אישי (או אהבה עצמית).
  4. מצפון.

השלשה הראשונים קיימים באדם מטבעו, המצפון הוא כח נוסף, שתפקידו לחרוץ משפט על שאר הגורמים ועל מעשי האדם בכלל. בלעדיו האדם היה פועל רק מהכוחות הללו, ללא הליך ביקורתי.

המצפון הוא "בית הדין של הנפש", ועליונותו על שאר הכוחות נובעת מהטעמים הבאים:

  1. המצפון הוא כושר שכלי, ומעשה שתחילתו במחשבה תמיד עדיף ממעשה המבטא יצר או רגש באופן בלתי אמצעי.
  2. בטלר שייך למסורת שמעמתת את המצפון מול הרגש והיצרים, ורואה באחרונים משהו שפל ורע. נצחון המצפון הוא נצחון על הרע (אפילו שבטלר כולל ביצר גם רגשות טבעיים חיוביים).
  3. עליונות המצפון משקפת את הטבע האמיתי של האדם.

את הדעה האחרונה מבסס בטלר על השקפה דתית, ששאלוהים נתן לאדם את המצפון כמדריך טוב, שיכול לעזור לעשות את הטוב. המצפון הוא הכח השכלי שתמיד צודק, ולכן יש להשמע לו.

לפי בטלר החובה להשמע למצפון היא חובה נוספת על החובה לעשות את מה שהוא אומר (בדומה לכפילות של חוק המדינה והמוסר.

הסיפור של הקלברי פין – יש לחלק בין מצפון חברתי, שמבוסס על המוסכמות החברתיות, לו אין סיבה לתת מעמד מרכזי, לבין מצפון ביקורתי, שמבוסס על עקרונות האדם עצמו, שהוא בעצמו שוקל ומגבש, הוא מצפון לו יש לתת את המעמד של מצפון.

קאנט והמצפון – לפי המונחים של קאנט, ניתן לאפיין את המצפון כחובה לשמה, חובה שמכריעה בין חובות לכאורה שונות. לפי זה ישנן שתי חובות – החובה המוסרית, והחובה המצפונית, לעשות את מה שאני חושב שנכון מבחינה מוסרית אחרי שיקול דעת עצמי. זה מוביל לפרדוקס המצפוניות, בו אם אני חולק על דעתו המוסרית של מישהו, אני חושב שאסור לו מוסרית לעשות את זה, אבל גם שהוא חייב מצפונית לעשות את דעתו שמנוגדת לדעתי.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות