בעיות בפילוסופיה של המוסר: תיאוריית הצדק של רולס

בעיות בפילוסופיה של המוסר: תיאוריית הצדק של רולס

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

תיאורית הצדק של רולס:

התיאוריה של רולס היא תיאורית אמנה חברתית.

רולס מביא שני עקרונות צדק, אותם הוא מכנה "המבנה הבסיסי", לפיהם ניתן לכונן חוקה שלמה.

כדי לגלות את עקרונות המבנה הבסיסי, רולס מציע לערוך תרגיל:

כדי לדעת מהם העקרונות הצודקים באופן אובייקטיבי, יש לדמיין קבוצה של אנשים רציונאליים, המתכנסים יחד כדי להחליט על חוקי החברה בה הם יחיו. מצב זה מכונה אצל רולס "המצב המקורי".

כדי שהחלטותיהם יהיו צודקות כלפי כולם, אנשים אלו נמצאים מאחורי "צעיף בערות"- צעיף המעביר רק מידע כללי, ולא מידע אישי.

אלו תכונות האנשים אשר יאפשרו את הצלחת התרגיל לפי רולס:

תכונה א': רציונאליות צרופה: ההחלטות יתקבלו באופן רציונאלי בלבד:

        – לבני אדם רציונאליים תכניות חיים ארוכות טווח.

        – בני אדם רציונאליים רוצים בטובין ראשוניים.

        – בני אדם רציונאליים משתמשים בתיאורית קבלת ההחלטות:

* תיאורית קבלת ההחלטות:

כלל המקסימין- נקוט את הפעולה שתוצאתה הגרועה ביותר עדיפה מתוצאותיה הגרועות ביותר של כל אחת מן הפעולות החלופיות. (לעומת כלל המקסימקס,הטוען לנקיטת הפעולה שתביא לרווח הגבוה ביותר, כלל המקסימין מתאים למצב המקורי בו התנאים לא ידועים).

רולס מביא 3 נימוקים לבחירת המשתתפים במצב הטבעי בכלל המקסימין:

  • החלטתם נעשית בתנאי אי ודאות- אינם יודעים מי יהיו בעולם האמיתי.
  • משתתפי המצב מבקשים להבטיח לעצמם מינימום משביע רצון של טובין.
  • משתתפי המצב המקורי מבקשים להימנע מבחירה בחלופות הרות אסון.

רולס אינו מנמק מדוע משתתפי המצב מאופיינים בפסימיות יסודית.

תכונה ב': כל אחד מן המשתתפים מתעניין רק באינטרסים של עצמו.

תכונה ג': המשתתפים במצב המקורי הם בעלי מידע כללי בלבד- השכלתם מורכבת רק מידיעות כלליות, ואין הם יודעים מי יהיו בעולם האמיתי.

מצב זה יאפשר קבלת החלטות כבני אדם חופשיים ושווים, ומבטיח קבלת החלטות הוגנות.

אלו הם עקרונות ההחלטה במצב המקורי:

א.      אין לגזור עקרונות על פי מידתו של מישהו.

ב.      ההשקפה על טיבו של הטוב אסור שתהיה לה השפעה על עקרונות הצדק.

ג.       המשתתפים במצב המקורי הם בני חורין ושווים.

ד.      אין מוקם לחרטה על החלטות שנתקבלו במצב המקורי.

ה.     מגוון העקרונות החלופיים הוא מוגבל. (ניתן להציע אין סוף תיאוריות מוסר, אך כדי לשים סוף לויכוח על המשתתפים לבחור בתיאוריות מוסר קיימות).

כך מסביר רולס את הלכי המחשבה שיביאו לבחירה בשני עקרונות הצדק שלו.

  1. עקרונות הצדק צריכים להיות כלליים, ולהוות בסיס לשאר החוקים.
  2. על עקרונות הצדק להתאים לכלל המקסימין, ומתוך כך, עליהם להתאים למשטר בו גם לאזרח שמצבו הוא הגרוע ביותר, טוב יותר מאשר במשטר אחר.
  3. עקרונות הצדק אינם צריכים להיות שוויוניים- אם אי שוויון יעיל יותר משוויון, עליהם להיות מותאמים כך שגם מי שידו על התחתונה, יקבל יותר מאשר במצב של שוויון.
  4. עקרונות הצדק צריכים להקנות טובין ראשוניים.

שני העקרונות אליהם מגיע רולס הם אלו:

א. עיקרון החירות השווה והמיידית:

לכל אחד זכות שאינה בת ביטול, למכלול הולם של חירויות יסוד שוות, מכלול העולה בקנה אחד עם מכלול חירויות שוות לכולם.

ב. עקרון הפער:

ההסדרים בתחום הכלכלי חברתי יהיו לטובת אלה שמצבם הוא הגרוע ביותר, תוך שמירה על עקרון ההזדמנות השווה באיוש עמדות ומשרות:

אי שוויונות כלכליים וחברתיים צריכים לספק שני תנאים-

ראשית, עליהם להיות מוצמדים למשרות ולעמדות פתוחות לכל בתנאים של שוויון הזדמנויות הוגן.

שנית, עליהם להיות לטובתם המרבית של אלה מבני החברה שמצבם הוא הגרוע ביותר.

רולס טוען כי עקרון הצדק הראשון חשוב יותר מן השני. חירות תמיד חשובה יותר מטובין. רולס מונה מספר חירויות, ואומר כי שוויון החירויות צריך להיות כזה שלמרות המגבלות על החירויות, לכל אחד יהיו מרב החירויות האפשרי.

רולס מסתמך על עקרון האדם כתכלית של קאנט.

ביקורת על התיאוריה של רולס:

ביקורת התועלתנות:

–          עקרון החירות- התועלתן יטען כי לחירות עצמה אין ערך. עם זאת, התועלתן לא ידחה את עקרון החירות מאחר והיא מועילה לכלל.

–          מתן הזדמנות שווה- התועלתן יקבל ערך זה מאחר וחברה של שוויון הזדמנויות תאפשר למוכשר ביותר להתקבל לתפקיד אליו הוא מוכשר, וכך תגדל היעילות.

–          עקרון הפער- עקרון זה לא יתקבל על ידי התועלתן. התועלתן לא יסכים שהטובין יחולקו לפי נקודת הראות של השכבות העניות ביותר, אלא אם עקרון זה יוביל להגדלת הייצור והגדלת האושר הכללי. התועלתן יעדיף את גישת התועלתנות הממוצעת, הקוראת למשטר המעודד את הגדלת הייצור, והגבלת הגידול באוכלוסין.

הביקורת של ג'רלד כהן:

כהן טוען שעקרון הפער יחריף את אי השוויון בחברה- עקרון זה מציע למעשה לעשירים להתעשר למען העניים, ודבר זה לא יקרה לעולם.

הביקורת של נוזיק:

  1. המצב המקורי לא יכול להוביל לעקרונות צדק נכונים- לא ניתן להתייחס לטובין כאל מאגר חלוקה כללי, על עוד הוא תלוי בייצור אישי. עצם הרעיון לבנות את המצב המקורי באופן לא ריאלי הוא מופרך.
  2. נוזיק מבקר את החלוקה השוויונית בעזרת הטענות הבאות:

א.                 בני אדם זכאים לנתוניהם הטבעיים.

ב.                 אם בני אדם זכאים לדבר מה, הרי הם זכאים לכל הנובע ממנו.

ג.                  נכסיהם של בני האדם נובעים מנתוניהם הטבעיים.

ד.                 לכן בני אדם זכאים לנכסיהם.

ה.                אם בני אדם זכאים לדבר מה, על אותו דבר להימצא ברשותם.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות