בעיות בפילוסופיה של המוסר: תיאוריית הצדק של נוזיק

בעיות בפילוסופיה של המוסר: תיאוריית הצדק של נוזיק

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

נוזיק:

הביקורת של נוזיק על רולס:

נוזיק מסכים עם טענתו של רולס כי בתנאי שיתוף פעולה יש בסיס לדרוש חלוקה צודקת בשם הצדק, אך אומר כי בתנאים אלו, כל אחד ידרוש לפי תרומתו לקהילה. בין כה, טוען נוזיק, בחברה חופשית, החליפין נערכים בחופשיות ובאופן טבעי. לדעת נוזיק, אין צורך במחלק מרכזי.

הביקורת של נוזיק על אריסטו וכל דפוס חלוקה שמתמקד בתוצאה מבלי לשקול את התהליך:

נוזיק מכנה עקרונות צדק צורניים בשם "צדק דפוסי".

נוזיק מבסס את התנגדותו לצדק דפוסי על עקרון החירות, ועל הציווי השני של קאנט:

החירות משבשת דפוסים:

לטענת נוזיק, על מנת לשמור על דפוסי חלוקה, יש צורך בפיקוח מתמיד על בני האדם. יש לשמור עליהם שלא יעבירו דבר מה לאחר מרצונם החופשי, שכן כך יופר השוויון בין הנכסים העומדים לרשותו של כל אחד.

עקרונות חלוקה דפוסיים נוגדים את הציווי השני של קאנט:

נוזיק טוען כי כל עקרון של צדק דפוסי, המצביע על תוצאה, מסתמך במובלע על ההנחה כי חלוקה היא חלוקה מחדש, כלומר- לקיחה מאחד ומתן לשני.  ציוויו השני של קאנט לא בא לידי ביטוי מאחר ובלקיחה מאחד יש התייחסות אליו לא כאל תכלית, אלא כאל אובייקט המשמש להשגת מטרה.

נוזיק אף מתנגד למיסוי, כיוון שמיסוי מהווה לקיחה מן הפרט לטובת החברה. מאחר והפרט הוא ישות בפני עצמה, והחברה אינה כן, החברה אינה בגדר תכלית לעצמה ולכן אסור לקחת מפרט עבור החברה.

 

הצדק ההיסטורי של נוזיק:

נוזיק מציע חלוקה צורנית ואתה הוא מכנה צדק היסטורי. העיקרון העומד בבסיס הצדק ההיסטורי הוא זה:

"מכל אדם, אם ברצונו לתת, לכל אדם, אם רוצים לתת לו".

עקרון זה מכונה צדק היסטורי מאחר ולטענת נוזיק, ההיסטוריה העתידית תהיה צודקת אם תפעל על פי עקרון זה.

עקרון זה אינו מקבע את החלוקה, ומותיר מקום לתהליכים ולשינויים.

תיאוריות הצדק החלוקתי עומדות בד"כ על זכות הקבלה.

תיאורית הצדק ההיסטורי של נוזיק עומדת על זכות הנתינה-

לשום אדם אין זכות לקבל מאום. הזכות היחידה שיש לנו היא לתת.

עקרון זה מתאים לעקורן הצדק הטהור של רולס- הוא מבוסס על חלוקה בלבד, מבלי להתחשב בתוצאה.

ראה גם: הליברליזם של רוברט נוזיק

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות