בעיות בפילוסופיה של המוסר: מושג הצדק של ג'ון רולס

בעיות בפילוסופיה של המוסר: מושג הצדק של ג'ון רולס

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

ישנן כמה הבחנות בין סוגי צדק במסגרת הפילוסופיה של המוסר, ביניהן בין צדק חלוקתי לצדק מתקן. יחידה זו תעסוק בצדק חלוקתי.

אריסטו קבע עקרון צדק צורני:

לכל אדם לפי הזכות המצויה בידו.

בנוסחה זו קיימים שני משתנים- בסיסי החלוקה, ומושאי החלוקה. חלוקה זו מתעלמת מנהלי החלוקה.

עם זאת, במרוצת הזמן, ניסו הוגי דעות שונים לצקת תכנים לעקרון הצדק החלוקתי של אריסטו:

–          לכל אדם לפי צרכיו.

–          לכל אדם לפי ערכו המוסרי.

–          לכל אדם לפי הישגיו או הצטיינותו.

–          לכל אדם לפי תרומתו לחברה.

–          לכל אדם לפי המאמץ שלו.

–          לכל אדם כמו לכל אדם אחר.

רולס ונוזיק על צדק צורני:

רולס ונוזיק חלקו על עקרון הצדק הצורני של אריסטו, וניסו לקבוע עקרונות צדק צורניים אחרים, כל אחד בדרכו הוא.

רולס:

אלו הן הנחות היסוד העומדות במרכז תורתו של רולס:

  1. חברה היא התאגדות של בני אדם העומדת ברשות עצמה.
  2. חברה היא התאגדות של בני אדם הנוהגת (לרוב) על פי כללים מחייבים משותפים.
  3. חברה היא קבוצת בני אדם הפועלים יחד, במסגרת של שיתוף פעולה להשגת יעדים משותפים.
  4. מטרות שיתוף הפעולה בין בני החברה היא התועלת ההדדית של כל בני החברה.
  5. כל אחד מבני החברה שואף לחלק גדול יותר מן הטובין הנוצרים במסגרת שיתוף הפעולה.
  6. לפיכך, נוצרים בחברה ניגודי אינטרסים.
  7. לפיכך, דרוש הסכם חלוקה.
  8. תפקיד עקרונות הצדק החלוקתי לקבוע את החלוקה הראויה.

אם כן, רולס טוען כי בתנאי שיתוף פעולה, יש בסיס לדרוש חלוקה שווה בשם הצדק.

מטענותיו של רולס משתמע כי ישנו מאגר של טובין, וכי יש צורך במחלק מרכזי.

רולס מנסה לבחון את היחסים בין נהלי החלוקה, לבין תוצאות החלוקה, ומבדיל בין שלשה סוגי חלוקות:

  1. צדק נוהלי מושלם.
  2. צדק נוהלי לא מושלם.
  3. צדק נוהלי טהור.

צדק נוהלי מושלם:

מתקיים כאשר מתמלאים התנאים הבאים:

א.      קיימת מטרה מוגדרת לחלוטין, יש מצב סופי אליו שואפים בחלוקה, ומצב זה מוכר כצודק בלי תלות בנהלים של עריכת החלוקה.

ב.      קיימים נהלים אפקטיביים לחלוטין להשגת המצב הסופי.

לדוגמא- חלוקת עוגה- ניתן לתת למישהו לחלק ולהביא לחלוקה שווה ע"י הגדרה שהוא לוקח אחרון, ואז הוא לא ירצה שתשאר לו החתיכה הקטנה.

 

צדק נוהלי לא מושלם:

מתקיים כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

א.      יש מצב סופי מוגדר אליו שואפים במעשה החלוקה, והוא מאופיין כצודק ללא תלות בנהלי עריכת החלוקה.

ב.      הנהלים הזמינים מובילים לרב לחלוקה צודקת, אף אינם מבטיחים זאת.

לדוגמא- מערכת המשפט- לרב מביאה למאסר האשמים, אך עשויה לטעות.

צדק נוהלי לא מושלם:

מתקיים בתנאים הבאים:

א.      אין שום אמת מידה הקובעת מהי תוצאה צודקת של חלוקה, בלי תלות בהליכי החלוקה עצמם.

ב.      קיימים נהלים צודקים והם הערובה היחידה שהחלוקה, לא משנה מה תהיה תוצאתה, תהיה צודקת.

לדוגמא- הגרלה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות