בעיות בפילוסופיה של המוסר: אגואיזם ותומס הובס

בעיות בפילוסופיה של המוסר: אגואיזם ותומס הובס

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

הובס- עד היכן מגעת התחשבותו של האגואיסט בזולת?

פרטים אחדים על תומס הובס:

נולד ב-1,558 באנגליה ועסק בין היתר בתחום הפילוסופיה של המוסר. השקפתו הפילוסופית הייתה מטריאליסטית- השקפה לפיה אין דבר ביקום מלבד חומר. החיים הרוחניים הם רק תוצאה של תפקודים פיזיים.

על אילו שאלות מתכוון הובס להשיב?

בספרו "לוויתן", ניסה הובס לענות על השאלות הבאות:

א.      מדוע עדיף המצב שבו קיימת המדינה ממצב שבו אינה קיימת כלל?

ב.      מדוע דרישת המדינה מאזרחיה שיצייתו לחוקיה היא לגיטימית?

ניתן לראות את חיבורו גם כמסת מוסר העונה לשאלה- "לאן מוביל האגואיזם הנאור?"

הובס מנסה להוכיח כי דווקא משיקולים אגואיסטיים ימנעו בני אדם מלפגוע זה בזה:

מבנה הדיון:

הובס דוגל באינדיווידואליזם- האדם הוא ראשית כל יחיד, ורק באופן משני הוא איש חברה. המוסר הוא מוצר חברתי מלאכותי.

תורתו של הובס היא תורת "אמנה חברתית". הובס מסתכל על המדינה הקיימת, ומראה כיצד הוקמה בעזרת דימוי של היסטוריית בני האדם:

הובס מדמה את המצב הטבעי– טרום הקמת המדינה הראשונה.

במצב זה, טבע האדם האגואיסטי, הנחה את התנהגות בני האדם, וכל אחד נאלץ לגונן על עצמו ולפגוע בזולתו. להתנהגות זו קורא הובס "חוקים טבעיים".

הובס מתאר מערכת של שיקולים המובילים את בני האדם לכריתת אמנה (הקמת מדינה) המגנה על האינטרסים שלהם.

לצורך שמירת האינטרסים של כל אחד, על כל אחד לציית לחוקים המגבילים את חירותו האגואיסטית.

נקודת הראות האתית

נקודת הראות המדינית- לשונו של הובס

1. מהו טבעו של האדם היחיד?

1. מה טיבן של ההיפעלויות המניעות את האדם לפעולה?

2. מה קורה כאשר בני אדם אגואיסטים נתקלים זה בזה?

2. מה טיבו של המצב הטבעי?

3. כיצד מן הראוי שהאגואיסט ינהג בזולתו?

3.

– מה זכאי האדם לעשות במצב

  הטבעי?

– מהי זכות טבעית?

4.

– מה הוא שיקול הדעת שלפיו יקבל האגואיסט על עצמו להתחשב באחרים?

– מדוע מן הראוי שיקבל על עצמו הגבלות אלו?

– מהם החוקים הטבעיים המביאים את בני האדם לכרות אמנה?

– מה טיבה של האמנה?

5. מדוע מן הראוי שהאגואיסט יכבד את ההתחייבויות שנטל על עצמו לא לפגוע בזולתו?

– מה טיבו של המצב המדיני?

– מהו הריבון ומה כוחו?

טבע האדם מה הוא?

הובס מניח כי הפיסיולוגיה קובעת את הפסיכולוגיה. המניעים החשובים הם הרצון לצבור הנאות ולהימנע מכאב. היצר החזק ביותר הוא יצר הקיום.

כל תשוקות היחיד סובבות סביב עצמו.

הובס דוגל בסובייקטיביזם– כל מושאי האדם מבטאים למעשה את רצונותיו האישיים. (גם כאשר אנו מרחמים, אנו עושים זאת מתוך דימוי עצמנו באותו המצב).

בנוסף, הובס הוא רלטיביסט, מאחר והוא מתייחס לכל בן אדם כשונה- אין אמת מידה אחת נכונה.

הובס דוגל באגואיזם פסיכולוגי. הוא אינו מכחיש כי בני אדם מסוגלים למעשים למען הזולת, אך הם עושים זאת מתוך כוונה להיטיב עם עצמם.

מה קורה כאשר שני אדם אגואיסטים נתקלים זה בזה?

לאחר שעמד על טבעו הפסיכולוגי של האדם, מדמה הובס מצב בו שני בני אדם נפגשים. כל אחד ינסה להגן על האינטרסים שלו, ואף יהיה מוכן לפגוע באינטרסים של הזולת אם צריך. לשם כך, זקוק האדם לכוח. כוח הוא לא רק כוח פיסי, אלא גם כבוד, חכמה, ידע  ועוד. הובס רואה את מערכת היחסים בין בני האדם כמערכת יחסים של יחסי כוחות.

הובס מבין כי השאיפה לכוח רק תלך ותגבר באדם, שכן על מנת להגן על הכוח שצבר, יהא עליו לצבור כוח נוסף. בני האדם מבינים כי גם לאחרים יש כוח, ובמצב הטבעי הם נתונים תחת איום מתמיד לשלילת כוחם.

בני האדם מגיעים למצב מלחמה, והחיפוש אחר האושר הופך למאמלל עבור כולם.

כיצד מן הראוי שהאגואיסט ינהג כלפי זולתו?

על פי הובס, זכותו הטבעית של כל אדם  היא שמירה על חייו.

כיום, כאשר אנו חושבים על אדם הזכאי לדבר מה, מייד אנו חושבים על כך שחובת הזולת היא לא להפריע לו לממש את זכותו. במצב הטבעי של הובס אין חובה כזו, ולכל אחד יש רק את הזכות לשמור על חייו.

מה קורה כאשר בני אדם אגואיסטים ו"נאורים" באמת נתקלים זה בזה?

כאשר שני בני אדם אגואיסטים באמת נתקלים זה בזה, פורצת מלחמה, מאחר ואין הם נאורים דיים.

הובס חושב שבני האדם נאורים דיים על מנת לקבל עצמם חוקים שמכתיב להם השכל. חוקים אלו מכונים על ידי הובס "חוקים טבעיים".

הובס מדבר על שני חוקים טבעיים המוסקים על ידי השכל:

  • כל אדם חייב לרדוף שלום, אך כשאין ביכולתו להשיג שלום, כל אמצעי המלחמה כשרים.
  • על האדם להיות נכון לוותר על זכותו, כל עוד שאר בני האדם נכונים לוותר על זכותם, לשם שמירת השלום.

חישובי רווח והפסד:

החוק הטבעי השני מכין את הקרקע להיווצרות אמנה בין בני האדם.

נשאלת השאלה, מדוע שיכרתו בני האדם אמנה? הראשון שיניח את נשקו לוקח סיכון ששאר בני האדם לא יעשו כמוהו.

דילמה זו דומה מבחינה עקרונית לדילמת האסיר-

 

אני מניח את נשקי

אני לא מניח את נשקי

אתה מניח את נשקך

רווח חלקי לשנינו.

רווח מכסימלי שלי, הפסד שלך.

אתה לא מניח את נשקך

הפסד שלי, רווח מכסימלי שלך.

הפסד לשנינו.

טבלה זו מראה כי הדבר הרציונאלי ביותר לעשות, באין ידיעה מה יעשה האויב, הוא לשתף פעולה. מתוך הנחה כי גם האויב רציונאלי, יהיה לבני האדם אינטרס להניח את נשקם.

כך מוכיח הובס כי לבני האדם משתלם לכרות את האמנה, ולעבור למצב המדיני.

מתוך כריתת האמנה נובע החוק הטבעי השלישי-

הכורת אמנה חייב לקיימה.

מתוך כך משתמע כי אי כריתת האמנה הינה בחזקת אי צדק ומחזירה למצב הטבעי.

על מנת לשמור על קיום האמנה, יש לכונן משטר שיאכוף את קיומה.

מתוך כך משתמע כי למושג הצדק יש משמעות רק בין גבולות המדינה.

מדוע כדאי לקיים את האמנה?

משתלם לכרות את האמנה כיוון שכריתתה מובילה לפירוק שאר בני האדם מנשקם.

משתלם לקיים את האמנה כי בטווח הארוך, התועלת גדולה מן התועלת הזמנית שבהפרתה-

  1. מי שמפר את האמנה מניח כי האחרים טיפשים- הובס דוחה טענה זו.
  2. מי שמפר את האמנה מוצא מחסות הגנת האמנה ומופקר לחוקים הטבעיים.
  3. הפרת האמנה עשויה להחזיר את בני האדם למצב הטבעי.

כל זאת נכון כל עוד נתפסים. הובס לא מצליח להוכיח כי כולם נתפסים, ועל כן לא מצליח להוכיח את כדאיות קיום האמנה.

כיצד מן הראוי שתיראה חברה של אגואיסטים?

על פי הובס, כריתת האמנה כרוכה לא רק בויתור על הזכות הטבעית, אלא גם במינוי ריבון- גוף הדואג לכך שכל כורתי האמנה לא יפרו אותה.

לאמנה של הובס יש אופי כפול:

  1. הבטחה הדדית: כל אחד מכורתי האמנה מבטיח לכל שאר הכורתים לוותר על זכותו הטבעית ולמוסרה לריבון.
  2. ייפוי כוחו של הריבון: כל אחד מכורתי האמנה מייפה את כוחו של אדם אחד או של גוף להגן על בטחונו האישי מפגיעתם של שאר כורתי האמנה.

הובס טוען כי הריבון נחוץ מאחר וההתנהגות במצב המדיני סותרת את  ההיפעלויות (רגשות, תשוקות וכו') במצב הטבעי.

הובס דוגל במשטר יחיד, אך לא בפשיזם- הובס דוגל במשטר המגן על הפרט, ולוקח ממנו רק את הזכות הטבעית. בכל שאר תחומי החיים רשאי הפרט לעשות כרצונו.

חולשות התיאוריה של הובס:

  1. התיאוריה מבוססת על אגואיזם פסיכולוגי כאשר זה לא הוכח כנכון.
  2. אם מודים שהכשל הנטורליסטי הוא אכן כשל, הרי שהתיאוריה, בבססה את האגואיזם האתי על האגואיזם הפסיכולוגי, לוקה בכשל נטורליסטי.
  3. אם במצב הטבעי לא הייתה חובה להתחשב בזולת, מדוע במצב המדיני יש חובה כזו?
  4. הוסב נכשל בהוכחת כדאיות קיום האמנה לאחר שנכרתה.
  5. האם נכון לתת סמכות מוחלטת לריבון?
  6. ההתנהגות המוסרית על פי הובס נובעת מתוך חשש לענישה. התנהגות מוסרית אמיתית צריכה לנבוע מתוך הכרה פנימית בערכי מוסר.

אולי יעניין אותך גם:

אגואיזם אתי – יש דבר כזה?

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.