בעיות בפילוסופיה של המוסר: אגואיזם ואלטרואיזם

בעיות בפילוסופיה של המוסר: אגואיזם ואלטרואיזם

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

אגואיזם ואלטרואיזם- הבחנות ראשוניות:

מעשה אגואיסטי- כל מעשה שאדם עושה למען טובתו העצמית.

אגואיסט- דואג תמיד רק לעצמו.

מעשה אלטרואיסטי- כל מעשה שאדם עושה לטובת הזולת.

אלטרואיסט- דואג תמיד רק לזולת.

בפילוסופיה של המוסר, הגבול בין אגואיזם לאלטרואיזם הוא דק, מאחר ומעשה אגואיסטי עשוי לקדם את טובת הזולת, ומעשה אלטרואיסטי עשוי לנבוע ממניע אגואיסטי.

אגואיסט פילוסופי מצדיק את עמדתו באופן מוסרי.

אי מוסריות:

על מנת לזהות אדם מוסרי יש להבין תחילה מיהו אדם לא מוסרי.

הדיאלוג גורגיאס בין סוקרטס, הטוען כי רע יותר להשיב עוול מלסבול עוול, לבין קליקלס, הטוען אחרת מלמד על פשר אי המוסריות:

קליקלס מבחין בין שתי תפיסות מוסריות- המוסר הטבעי בו הוא דוגל, לבין המוסר הנוהג (מוסר החוק) בו דוגל סוקרטס. רב בני האדם נוהגים לפי המוסר הנוהג.

לפי קליקלס, המוסר הנוהג מורכב ממוסכמות חברתיות שבני אדם בעלי אופי של עבדים מנהיגים מפני בעלי אופי של אדונים. העיקרון השולט במוסר זה הוא עקרון השוויון, אך כיון שהוא המצאת בני אדם, אין סיבה לקדשו.

המוסר הטבעי, עליו ממליץ קליקלס, מטיף לשימוש בכוח לשם שליטה בבני אדם אחרים, בהתאם לחוק הטבע.

הצדקתו של קליקלס ל"מוסר" זה:

  1. חוק הטבע- זה טבעו של האדם.
  2. יחסים בינ"ל- שאיפתה הטבעית של כל מדינה היא לכבוש כמה שיותר מדינות אחרות. יחסים בינ"ל מבטאים את טבע האדם האמיתי.

קליקלס מתאר את האגואיסט כשואף לרודנות, על מנת שיוכל לספק את מאווייו.

ניתן להבחין בין אגואיסט "סתם" לבין אגואיסט נאור- כזה המבין כי לעיתים יהא עליו לכבוש את יצרו לצורך השגת מטרה מספקת רחוקה יותר.

קליקלס טוען כי כדאי להיות אגואיסט על מנת להיות מאושר, משמע- לספק את התאוות והצרכים.

קליקלס טוען כי מוסרי להיות מאושר, ובכך הופך את אי המוסריות שלו למוסריות.

גבולות האהבה העצמית:

ג'סי קלין, פילוסוף בן המאה ה-20, מציג את דמות האגואיסט הנאור:

–          מבין שטובתו תלויה בהתנהגות הזולת ועל כן מוכן לפעמים להיות בלתי אנוכי כלפיו.

–          מודע לכך שטובת יקירו תסב לו אושר ולכן יפעל לשם כך.

האגואיסט הנאור לא ימנע מפעילות אלטרואיסטית ולכן קשה לזהותו מבלי לחדור אל מניעיו הפנימיים.

קושי שעולה מתיאור האגואיסט הנאור כרוך במוכנותו להודות כי אושר הזולת עשוי להסב לו נחת רוח.

אם כך, מתבטל הסיכוי של כל מעשה להיות אלטרואיסטי.

על מנת להגדיר מעשה אלטרואיסטי מנקודת מבט אלטרואיסטית, יש להגדירו כמעשה לטובת הזולת שאינו מסב כל אושר למבצעו. על מעשים אלו ימליץ האלטרואיסט.

האגואיסט ימליץ על מעשה לטובת הזולת, רק אם בנוסף לאושר הזולת, המעשה מסב אושר גם למבצעו.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות