מונחים בתולדות המוסיקה המערבית: קנטטה

מונחים בתולדות המוסיקה המערבית: קנטטה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

                                                       קנטטה

 

השימוש הקדום ביותר במונח קנטטה מתייחס לכל יצירה שהיא מושרת (cantare  באיטלקית פירושו לשיר). זאת בניגוד ליצירות שהן מנוגנות כגון טוקטה או סונטה.

הגדרה מאוחרת וספציפית יותר:

יצירה קולית מורכבת מתקופת הבארוק ובה רצף של רצ'יטטיבים (קטעי שירה לא מלודיים כי אם יותר מדוקלמים עם ליווי אקורדי מינימלי של צ'מבלו או תזמורת), אריות, אנסמבלים וקטעי מקהלה. קנטטה יכול להיות בעלת תכנים דתיים או חילוניים. תכנה יכול להיות לירי, דרמטי או אלגורי אך בדרך כלל תהייה מושרת ומנוגנת בלבד ללא העמדה בימתית.  הקנטטה יכולה להיות אינטימית ולמספר זעיר של זמרים, או גדולה שבביצועה משתתפים תזמורת, מקהלה וסולנים. כאלה קנטטות חוברו בד"כ לשם חגיגה או ציון אירוע יוצא דופן.

                                                       קנטטות איטלקיות

התפתחו בתחילת המאה  ה-18 ומאופיינות ע"י שירת סולו בליווי בסו קונטינואו. מאוחר יותר החלו לחבר טכסטים בעלי משמעות עלילתית, להחליף בין רצ'יטטבים לאריות וכך התקרבה באופייה לאופרה. בסוף המאה ה-17 הוחדרה לקנטטה האריה ד-קאפו שהייתה עד אז לסממן אופראי מובהק. בקנטטה האיטלקית אין למצוא שירת מקהלה. צורה זו של קנטטה נדדה גם מחוץ לאיטליה לצרפת.

קנטטות לותרניות

הקנטטות הלותרניות התפתחו מהמוטט הלותרני שנכתב למקהלה. לעיתים השתמשו גם בסולנים ובתזמורת. מנגינות של כורלים שולבו בקנטטה לעיתים מזומנות בם כקנטוס פירמוס. בהשפעת איטליה צורפו לקנטטה גם אריות ורצ'יטטבים. התזמורת תכופות מלווה או מספקת קטעי קישור.

כיום מבוצעות בעיקר הקנטטות של י.ס. באך. רוב הקנטטות של באך הן בעלות טכסטים דתיים בגרמנית ובוצעו במסגרת הפולחן הלותרני בכנסייה בה עבד. בקנטטות טיפוסיות של באך נמצא מספר סולנים, מקהלה ותזמורת קטנה. הכורל הלותרני משובץ תכופות ובאופנים שונים בקנטטות שלו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות