מונחים בתולדות המוסיקה המערבית: אינוונציה

מונחים בתולדות המוסיקה המערבית: אינוונציה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

אינונציה

 

אינוונציה – המצאה, גילוי, מוצר מקורי של הדמיון.

אצל מלחינים גרמניים במאות ה-17-18 מתייחס המונח לתורת הנאום שבה האינוונציה – ההמצאה – היא השלה הראשון בשלבי היצירה. זהו כנראה גם השימוש אצל י.ס. באך.

לבאך יש שני סטים של 15 אינוונציות בשניים ובשלושה קולות. שניהם מופיעים בספר שכתב לבנו וילהלם פרידריך באך ב-1723. במקור קרא לסט הראשון PRAEAMBULUM, ולשני FANTASIA, אך היצירות בשניהם מתאימות לרעיון האינוונציה. השער לספרי האינוונציות בהוצאה הראשונה מתאר אותן כ"יצירות שמראות שיטות לא רק להגעה לרעיונות טובים ומקורים כי אם גם לפיתוחם המספק".

אין אינוונציות טיפוסיות. לא בכולן משתמש המלחין בטכניקת החיקויים וברבות מהן משתמש בהיפוכים קונטרפונקטיים. האינוונציות מופיעות בסדר הסומלי העולה הבא: דו מז'ור, דו מינור, רה מז'ור, רה מינור, מי במול מז'ור, מי מז'ור, פה מז'ור, פה מינור, סול מז'ור, סול מינור, לה מז'ור, לה מינור, סי במול מז'ור, סי מינור.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות