תולדות המוסיקה המערבית: פרדריק שופן

תולדות המוסיקה המערבית: פרדריק שופן

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

פרדריק שופן  1810-1849

המוסיקה של שופן מהווה שילוב של רגישות למנגינה, יצר הרמוני הרפתקני, הבנה אינטואיטיבית וחדשנית בהבנת בניית היצירה, וטכניקת נגינה וירטואוזית. המוסיקה שלו מייצגת את מהות המוסיקה הרומנטית לפסנתר על תכונותיה האקספרסיביות והטכניות.

שופן קיבל חינוך לעילא ולעילא. בגיל שש כבר כתב שירה. מבחינה פסנתרנית כמעט ולא היה מה ללמד אותו. שיעוריו התמקדו בחשיפתו למוסיקה הקלאסית של האסכולה הוינאית ולמוסיקה של באך. המקוריות וכושר ההמצאה שלו לעולם לא הוגבלו ע"י ה"רשויות". ב-1817 סלונים תרבותיים נפתחים בפניו, הוא כבר כתב מוסיקה והשמיע אותה ומתקבל באהדה רבה. במסגרת לימודיו בקונסרבטוריון התמקד בהכרת הפוליפוניה, לימודי ההרמוניה וכתיבה קונטרפונקטית.

וב-1827 ביקר בברלין שם הוא ראה את מנדלסון באירוע חברתי אך חשש להיפגש עימו. אז גם נחשף לראשונה לביצועים של מוסיקה "רצינית" באמת.

במסעו לווינה התקבל בהתלהבות ע"י הקהל והביקורת. האופי הפולני של יצירותיו היווה מוקד משיכה לקהל שמצא במוסיקה זו אלמנטים אקזוטיים. מפגשיו עם ענקים וירטואוזיים כהומל ופאגניני עודדו אותו להמשיך ולטפח את סגנונו הפסנתרני הייחודי  מחד ואת הצבע הפולני מאידך.

שופן המעיט לנגן בקונצרטים. הראוותנות שבהופעה לא התאימה לאופיו. למרות מספר הקונצרטים המצומצם שנתן (כ-30) שמו כפסנתרן הלך לפניו.

את מרבית חייו הבוגרים בילה שופן בפריס. עם הקונצרט הראשון שלו שם זכה לתהילה ומעמדו כפסנתרן, מלחין ומאלתר התבסס במהרה. בעיקר נשבו הצרפתים בשפע רעיונותיו המקוריים והחידושים בנגינת הפסנתר. בפריס התיידד עם מאיירבר, בליני, הילר וברליוז.  במהרה היה למורה הנערץ והמבוקש ביותר לפסנתר ומהוראה התפרנס. משפחת רוטשילד העניקה לו את חסותה כך שטרדות כלכליות לא היו לו. ככל שהתפרסם יותר כמלחין כך הופיע פחות.

ב-1837 ביקר באנגליה יחד עם יצרן הפסנתרים קאמיל פלייל. באנגליה כבר הכירו את שופן ויצירותיו היו מודפסות תחת כותרות מלבלבות אותן תעב. כששב לפריס פגש בג'ורג' סאנד ונוצר ביניהם קשר ששינה את מהלך חייו.

ב-1838 סאנד ושופן היו לבני זוג. לה שני ילדים שחיו עמם. בניסיון לשפר את בריאותו הלקויה נסעו למיורקה  בה  מזג האוויר נוח יותר אך דווקא שם הם נקלעו לסופות. שופן נתקף בשחפת לראשונה. במהלך שהותו במיורקה השלים את הפרלודים  אופ. 28.

כששבו לפריס חי שופן חיים נוחים. למרות בריאותו הרופפת הסתובב בסלונים ותכופות נאלץ להיענות לבקשת המשפחות הפטרוניות לנגן באירועים חברתיים. דבר שעלה לו בכוחות. עיקר פרנסתו עדיין היה מהוראה. על יצירותיו קיבל מחירים יפים אך אלו לא היו רבות. עקב מחלתו נעשה רגיש, עצבני ונמנע מקשרים עם העולם המוסיקלי – תופעה שפורשה כהתנשאות וגאווה.

מריבות משפחתיות בין סאנד לילדיה  כאשר שופן בתווך גורמות לפירוד. עם פירוק הזוגיות (1847) חל השלב האחרון בחייו. בריאותו מתדרדרת והא מאבד עניין בהלחנה.

ב-1847 נותן את הקונצרט האחרון שלו בפריס. מהפכה שפרצה בצרפת שמה קץ לשלטונו של לואי פיליפ וגם לשיעורי הנגינה של שופן. הוא נאלץ להיענות להזמנת חברים עשירים ולעבור לאנגליה. בהגיעו לאנגליה מיד עורר תשומת לב. הוא הופיע בערבי תרבות ואף המלכה ויקטוריה שמעה אותו. שופן היה מעורב ביותר בחיי התרבות, חיים שהיו מתישים אדם חזק ובריא לא כל שכן אדם במצבו של שופן. געגועים לפריס החזירוהו לשם כשהוא מותש, חולה ולא מסוגל להלחין או ללמד. משפחת סטירלינג שתמכה בו באנגליה נלחצה לעזרתו גם עתה. ב-17.10.1849 נפטר. שופן נקבר רק ב-30.10 משום שבטקס הקבורה שהתקיים בקתדראלת מאדליין בוצע הרקוויאם של מוצרט – ביצוע שדרש זמן הכנה רב.

סימני הכר של המוסיקה של שופן:

 

  • מרקם של מנגינה וליווי כאשר כושר ההמצאה של אופני הליווי הוא בלתי מוגבל
  • מרקם כנ"ל כאשר בתוך הליווי מסתתר קול נוסף ונוצרת פוליפוניה
  • מרקם דו קולי ברור
  • פריסה על פני כל המקלדת
  • הרמוניה:
    • הרמוניות נועזות. השפעה מרחיקת לכתה-עד ווגנר.
    • דוחק את הכרומטיקה והמודולציות למחוזות שטרם הגיעו אליהם.
    • תכופות משתמש באקורד באופן מטושטש,
    • לעיתים הוא מחליק בין סולמות כך שעל אף שמבצע מודולציה נאותה האפקט הוא של קלידוסקופ ללא תחושה של טונליות מסוימת.
    • שימוש במודליות (מזורקה אופ. 68 מס' 3, אופ. 24 מס' 2)
    • שרשרות של דומיננטות בלתי פתורות
    • שימוש בקדנצות פלאגליות
    • לעיתים משאיר את הקדנצות כחידה לא פתורה (סוף סונטה בסי במול, מזורקה אופ. 24 מס 4, אופ 41 מס' 4, אופ. 17 מס' 4, אופ. 30 מס' 1,  פרלוד אופ. 28 מס' 11 ופרלוד בפה)
    • צורה:
      • א-ב-א בריקודים, נוקטורנים
      • עקרון הפרידה והשיבה – ככל שהחלק המתרחק קיצוני יותר מבחינת המודולציות והחומרים התמאטיים – כך גדלה חשיבות הרפריזה

ובהקשר לתהליך ההלחנה אצל שופן מדווח בן זמנו:

שמעתי את שופן מאלתר בביתה של ג'ורג' סאנד. זה נפלא לשמוע אותו מלחין בדרך זו. ההשראה שלו היא כה מושלמת שהוא מנגן ללא הססנות כאילו אין זה יכול להיות אחרת. אך כשזה מגיע לידי כתיבת היצירה, ותפיסת הרעיון המקורי לפרטיו, הוא מוציא ימים במתח עצבי ובכמעט בדיכאון נוראי.

יצירות שנלמדו: נוקטורן אופ. 27 מס' 1, מארש אבל מתוך סונטה מ' 2, מאזורקה בפה # מינור

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות