תולדות המוסיקה המערבית: הרנסנס -המוזיקה הכלית ודה-פלסטרינה

תולדות המוסיקה המערבית: הרנסנס -המוזיקה הכלית ודה-פלסטרינה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

צמיחת המוסיקה הכלית

למרות שהמוסיקה של הרנסנס בין השנים 1450-1550 היא בעיקרה קולית הרי שבאותה עת החלה להתפתח גם מוסיקה כילית. גם בתקופות קודמות היו כלי נגינה אך מעמד הנגינה היה נחות, ורוב המוסיקה הכלית הייתה מאולתרת.  בתחילת המאה ה-16 למוסיקה הכלית היה קשר הדוק עם זו הקולית. תכופות כלי הנגינה הכפיל את הקול או ניגן במקום קולות משניים. כלים ליוו שירה. כמו כן חלק גדול מהמוסיקה הכלית היה עיבוד של מוסיקה קולית.

ג'ובאני פיירלואיג'י דה פלסטרינה (1524-1594) 

המלחין הבולט של המוסיקה הדתית בסוף הרנסנס היה ג'ובאני פיירלואיג'י דה פלסטרינה אשר נולד בסביבות 1524-5 בעיירה פלסטרינה. פלסטרינה שימש כנער מקהלה ומאוחר יותר כנגן העוגב ומוסיקאי הבית של כנסייה ברומא ומאז נשאר ופעל בעיר זו. בשנות חייו האחרונות היה פלסטרינה מפקח על ההוצאה החדשה של מוסיקת הקודש ודאג שתטוהר מכל מיני אלמנטים "ברבריים, חשוכים, או ריקניים".

האגדה מספרת שבעת התכנסות הועידה בטרנט, פלסטרינה כתב מיסה לכבוד האפיפיור מארצ'לוס. במיסה פוליפונית זו ניסה להוכיח שהפוליפוניה לא עומדת בניגוד לרוח הקדושה של הכנסייה ולא מפריעה להבנת הטכסט. מיסה זו, המכונה "מיסת פאפה מארצ'לי" גאלה את המוסיקה מצו האוסר על השימוש בפוליפוניה במוסיקה הדתית. רוב המוסיקה שכתב פלסטרינה הייתה דתית.

עד באך, פלסטרינה היה המלחין הידוע ביותר בשמו. כינויו היה "הנסיך של המוסיקה" ויצירותיו הוגדרו כ"שלמות המוחלטת של המוסיקה הכנסייתית." נהוג להכיר בו כמלחין שהיטיב, יותר מכל אחד אחר, להכיל את הפיכחון, החגיגיות והשמרנות של הקונטר רפורמציה במוסיקה פוליפונית זכה המנותקת מכל רמיזה חילונית.

פלסטרינה למד והכיר את המוסיקה הנדרלנדית והיא מהווה נקודת מוצא עבורו. הוא השתמש בטכניקות שכיחות:

  • ביצירות מוקדמות – קאנטוס פירמוס
  • מיסה הבנויה מקאנונים
  • כתיבה ל-4 קולות בלבד
  • חלק ניכר מהמיסות מבוסס על לחנים גרגוריאניים
  • בעיקר צעדי סקונדות, מיעוט צלילים חוזרים וקפיצות
  • הימנעות מכרומטיקה
  • הקווים בנויים כך שיוצרים אקורדים משולשים או סקסטאקורדים
  • בס נע בקפיצות ש קוורטה או קויטנה –קדנצות
  • כשהטכסט ארוך – המוסיקה יותר הומופונית משלושה טעמים:
  1. לשם קיצור משך היצירה
  2. להבטחת בהירות הטכסט
  3. להבאת ניגוד לקטעים הפוליפוניים

סגנונו של פלסטרינה היה הראשון בתולדות המוסיקה המערבית שנשמר ושימש כמודל חיקוי בדורות הבאים גם כאשר המלחינים כתבו מוסיקה בסגנונות שונים לחלוטין.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות