תולדות המוסיקה המערבית: הרנסנס

תולדות המוסיקה המערבית: הרנסנס

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

הרנסנס 1450-1600

השם "רנסנס" שאול מתולדות האמנות. באמנות הרנסנס התגלו יצירות עתיקות והחלה "תחיית התרבות היוונית והרומית". במוסיקה אין תגליות אך היו ניסיונות לשחזר את סוד קסמה וכוחה של המוסיקה כפי שתוארה בתיאוריות של היוונים. ניסיונות אלה הביאו בסופו של דבר להולדתה של האופרה.

"תחיית רוח האדם" מקפלת בחובה הרחבת תחומי הידע גם לנושאים חילוניים. יש רצון מודע להשתמש בידע למען האדם בעולם הזה וגם בעולם הבא. זוהי הרוח ההומניסטית שמאפיינת את הרנסנס. אמנים וסופרים משתמשים בנושאים חילוניים ודתיים ושואפים שיצירתם תובן ותביא חדווה לבני האדם כמו גם לאלוהים.

בני האדם חשו "כמתעוררים משינה בת 1,000 שנים" (ארסמוס). כל דור בתקופה זו חשב שהוא הטוב מכל קודמיו. תהליך ה"תחיה" החל עוד בימי לנדיני, ג'וטו, בוקצ'ו ופטרארקה. התנועה החלה באיטליה והתפשטה ברחבי אירופה. בעיצומו של הרנסנס פעלו האמנים מיכאל אנג'לו, לאונרדו, בוטיצ'לי, רפאל, צ'ליני, ומקיאוולי.

התפתחות מדינית

ב-1453 התורכים כובשים את המעוז האחרון של התרבות הרומית – קונסטנטינופול. משכילים ביזאנטיים בורחים למערב אירופה, לאיטליה, ומביאים עמם את תרבות יוון ושפתה. כך נוצרת הזדמנות ללמוד תרבות זו. בתקופה זו מומצא הדפוס ומתגלית אמריקה. חל פיצול בכנסיה והחלה להתפתח הכנסייה הרפורמית בהנהגת מרטין לותר (1517).

מבחינה תולדות המוסיקה המערבית הרנסנס מסמן פריחה. המוסיקה נעשית אוטונומית יותר, המלחינים יכולים לכתוב יצירות משביעות רצון מבחינה אסתטית וגם משמשות לאירועים חברתיים. סוף סוף משתמשים בכל צלילי הסולם הכרומטי, בכל מנעד הקולות ובכלי נגינה שונים. המוסיקה הקולית משתחררת מהצורות הספרותיות והטכסטים מטפלים במגוון רחב של נושאים שאיכותם גבוהה. בו בעת מתחילה להתפתח מוסיקה כלית עצמאית.

ב-1473 מומצא דפוס התווים. החלו להדפיס תפקידים של מוסיקה לאנסמבלים לשימוש פרטי בבתים. מלחינים החלו לכתוב פרטיטורות. מתבססים סטנדרטים מקצועיים ועמם תעשיית ספרי העזר והלימוד.

 

הסגנון

        ·             את הסגנון המוסיקלי בתקופת הרנסנס ניתן לפרק למרכיבים הבאים:

        ·             4 קולות שווים, בגוון דומה. ניתן למצוא גם סגנון קנטילנה

        ·             חלוקה שווה של תפקידים

        ·             קונטרפונקט חיקויי

        ·             לשני הקולות החיצוניים תפקיד בקביעת מרקם טונלי

        ·             תכופות – סופרן הוא הקול הדומיננטי

        ·             אידיאל – א קפלה

        ·             שכיחות של סקסטאקורדים

        ·             השפה עדיין טונאלית אך הבס מתעצב כבסיס הרמוני ויש יותר ויותר תנועת V-I המנבאת את הקדנצות

        ·             חוקי המוסיקה פיקטה מעוצבים ונפוצים

        ·             קצב – שתי נטיות: 1. מוסיקה נעה בחופשיות במרקם קונטרפונקטי. סגנון אלתורי חופשי. סגנון זה נפוץ ביצירות ללאוטה ומקלדת. 2. סגנון רתמי בעל תבניות קשיחות ובמרקם הומופוני

        ·             קשר בין מוסיקה לטכסט – מסתמנת שאיפה להבנת המילים והבעתן באמצעות הצלילים

        ·             התפתחות מוסיקה כלית ללא מילים

        ·             אין מקום למוסיקה איזוריתמית או להסתרת לחנים, הכול צריך להיות בהיר, ברור ושקול

על המוסיקה להיות בהירה, ברורה ושקולה.

עד אמצע המאה ה-16 לערך – הסגנון אוניברסאלי. מוכתב ע"י מלחינים מצרפת וארצות השפלה. עם התקדמות המאה ה-16 מתפתחים סגנונות מלאומים שונים. סגנונות אלה נעשים בולטים ומבשרים את הבארוק. בתחילת המאה ה-15 התפתח דפוס התווים. המוסיקה נעשית נגישה יותר. הדפוס משקף את הפופולאריות של ז'אנר (סוגה) מסוים, ואין זה מפליא שהז'אנרים המצליחים ביותר הם אילו של השירים הפופולאריים והפרושים באופן יחסי וכמובן בשפת המקום ובסגנון המתאים לכל עם.

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות