סיכומים לבגרות בתנ"ך: חוק וחברה במקרא

חוק וחברה במקרא – סיכומים לבגרות בתנ"ך

חוק –

1. דין, תקנה הנקבעת ע"י רשות עליונה והיא חובה על הכל.

2. מנהג שנתקבל ונעשה ברבות הימים חובה על הכל.

3. תופעה קבועה ובלתי משתנה בטבע, בחיים, בחברה וכו'.

חוקה – קונסטיטוציה, משטר המדינה, מערכת חוקי היסוד שלה.

משפט – דין, עניין הנידון ע"י שופט/ים.

כל חברה אנושית, החל בזוג חברים, כיתה, בית ספר, קיבוץ, עיר, מדינה ולבסוף מדינות העולם כולן, זקוקה לחוקים שיסדירו את היחסים בין אדם לחברו ובין האדם והשלטון. חברה שאין בה חוקים, "חוק הג'ונגל" שולט בה, והחזק "טורף" את החלש. החוקים של כל חברה משקפים את הנורמות הנהוגות באותה החברה. שינוי באורחות החיים יביא, קרוב לודאי, לשינוי החוקים. לדוגמא, במאה התשע-עשרה לא נמצא באף מדינה בעולם חוקי תעבורה ברכב מוטורי. ודוגמא אחרת: שלום בין מדינת ישראל, ארצות ערב והפלסטינאים יביא, קרוב לודאי, לשינוי בחוק השרות הצבאי, ויקל על נטל הגיוס. כל חברה, מהחברות השונות הנ"ל, מסמיכה מתוכה אנשים שיחוקקו את החוקים הנחוצים לקיום החברה, זאת מכיוון שאי אפשר להשאיר לכל אדם לקבוע בעצמו את חוקי החברה בה הוא חי.

פרשנות מסורתית: כל החוקים מקורם אלוהי והם ניתנו לבני-ישראל בסיני דרך משה וכך הם משלימים זה את זה.

פרשנות ביקורתית: קבצי החוקים השונים חוברו בתקופות שונות, בידי אנשים שונים ולכן ישנן השקפות שונות. כמו כן ניכרת השפעת עמים סובבים.

חוק אפודיקטי: חוק קצר, מוחלט וחד-משמעי (כמו: "לא תרצח"), קובע נורמה עקרונית ולרוב מוצג בפנייה בגוף שני שאין בה תנאי ותוצאה. לרוב לא מצוין עונש ונראה כי העונש על עברות אלו היה מוות.

חוק קזואיסטי: חוק מותנה, המתאר מקרה ודינו – מתואר המקרה ואז הדין ובהמשך ישנן הסתעפויות אפשריות. המבנה האופייני הוא פתיחה במילה כי ולאחריה תיאור המקרה ואז הדין, אם יש הסתעפויות הן נפתחות לרוב באם.

סיכום החוקים המקראיים:

מקור החוק הוא אלוהים שמקבל את מעמדו מתוקף המעשים שעשה בעבור העם: הראשון במעלה יציאת מצרים והשני נתינת א"י.
לחוקים אלו שתי מטרות עיקריות. הדתית – שמירה על מצוות וקיום חוקי ה' מבטיחים את המשך קיומו של עם ישראל ברווחה והמשך שהייתו בא"י. האזרחית-חברתית- החוקים האלו מבטיחים את קיומה של חברה מסודרת, עם מנהל תקין וסיוע הדדי.
חוקי התורה מקיפים את כל תחומי החיים