פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: קונפורמיות

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: קונפורמיות

קונפורמיות – שינוי בהתנהגות או באמונה או בכיוון של הקבוצה כתוצאה מהכוח של הקבוצה. ראינו את הניסויים של אש בהם הראו לאנשים גובה של קו ועליהם האיה לומר איזה גבוה או יותר או נמוך להם. תוצאות הניסויים היו שאנשים שינו את דעתם כתוצאה מהדעות של שאר הקבוצה. קונפורמיות נוצרת מקונפליקט בין מה שהפרט חושב או עושה לבין מה שהקבוצה לוחצת עליו לעשות. הלחץ יכול להיות אמיתי או מדומיין, ייתכן שילדים בגיל 10 חושבים שאם הם לא יעשנו "יוקיעו" אותם מהחברה. השינוי מגיע כתוצאה מהכוח של הקבוצה והכוח יכול להיות מסוגים שונים (כפייה/תגמול/מומחיות וכדומה). ייתכן שבמקרה של כוח כפייה בשלב הראשון תהיה רק היענות אבל אחר כך ייהפך בתהליך של דיסוננס קוגניטיבי יהפוך להיות מופנם.

מדוע או מתי אנשים מתנהגים בקונפורמיות?

ישנם 2 מצבים עיקריים: האחד הוא שאנו לא יודעים איך עלינו להתנהג. אנו לא יודעים מה מתאים, מה נכון, אנו לא בוטחים בשיפוט העצמי שלנו ולכן פונים לאחרים. אנו מאמצים התנהגות של אחרים, זוהי מוטיבציה של מידע (אחד מבסיסי הכוח הוא המידע). כמו להיות בארץ זרה ולא לדעת איך מתנהגים, נסתכל על אנשים מסביב , נראה אם איך מתנהגים ונתנהג כמוהם. סוג אחר של מצב הוא מצב בו כן יודעים איך להתנהג, כן יודעים מה נכון, אנשים בניסוי של אש ידעו מה קצר יותר, מה ארוך יותר ומה שווה. ההשפעה היא נורמטיבית, השפעה של נורמות חברתיות. הפרט משנה את דעתו או התנהגותו, הוא עובר תהליך של קונפורמיות כיוון שהוא רוצה להתאים את עצמו, את התנהגותו להתנהגות הקבוצה כי לקבוצה יש כוח להעניש ולתגמל. אחד העונשים הכי משמעותיים של קבוצה הוא להידחות, העונש הכי מרתיע הוא להידחות על – ידי הקבוצה. אם ילד ישמע שעישון לא טוב אבל הרבה מחבריו יעשו זאת, הוא ירצה להיות שייך ולכן הוא יעשן. הלחץ יכול להיות אמיתי או לא בהכרח להיות קיים, להיות מדומיין. שני הסוגים האלו של נסיבות מביאים להתנהגויות שונות. תחת הנסיבות של לחץ נורמטיבי אנו נראה שאנשים משנים את דעתם באופן פומבי אך ללא שינוי פרטי (קלמן קרא לזה התרצות). אנשים בניסוי של אש ששאלו אותם באופן פרטי מה האורך של הקווים הם ענו נכון. אנשים מתנהגים בצורה קונפורמית באופן חיצוני בלבד. כאשר הלחץ הוא מידעי התגובה היא הפנמה. בשני המקרים התזוזה בכיוון של הקבוצה נובע מהרצון לעשות את הדבר הנכון בעיני הכלל. בניסוי של אש אנשים ידעו מה הדבר הנכון אבל רצו לעשות מה שנכון בשביל הקבוצה. במקרה הראשון אין קונפליקט, לא יודעים מה נכון, במקרה השני יודעים מה נכון אבל כל הקבוצה אומרת דבר אחר והולכים בכיוון של הקבוצה. במקרה של קונפורמיות מידעית המידע הוא הכוח, במקרה של קונפורמיות נורמטיבית המוטיבציה היא רצון להיות חלק מהקבוצה. הפרדיגמה הראשונה היא של מוסטפה שריף (שנות ה-30, ארה"ב). הוא לא חקר קונפורמיות הוא רצה לבדוק איך קבוצות מפתחות נורמות במצב לא ברור והוא חקר את זה אוטוקינטיות (תנועה עצמית). הוא חשף נבדקים לנקודת אור בחדר חשוך והוא שאל אותם כמה נקודת האור רחוקה מהם. הוא בעצם ביקש מהם הערכה עד כמה הנקודה רחוקה מהם. הנקודה הייתה קבועה אך כשיש נקודת אור בחדר חשוך נדמה לאנשים שזה זז. שריף עשה את הניסוי כך שהוא חשף משתתף לאור, ביקש ממנו הערכה כמה זה רחוק ממנו, ואז הכניס עוד 2 משתתפים שגם הם נתנו שיפוט ולאחר מיכן הוא ביקש לדעת מה השיפוט של האנשים אחרי שהם שמעו דעות של אחרים. הממצא שלו היה שבסך הכול אנשים יתקרבו אחד לשני בשיפוטים שלהם במיוחד לאורך זמן, הם הושפעו זה מזה. מה שמעניין במחקר של שריף הוא שהאנשים לא יודעים שהנקודה זזה והם השתמשו באחרים כ"עוגן". זה לא מתנגש בתפיסות שלנו ולכן זה מתאים לקונפורמיות מידעית (האדם חושב שהמידע של אחרים יותר טוב). לאחר מעשה הניסוי הזה פורש כמתאם קונפורמיות מידעית. זוהי צורת חקירה אחת, מצב לא ברור. לעומת זאת, הפרדיגמה השנייה הינה קונפורמיות נורמטיבית. אש חשב שהתוצאות של שריף לא מביעות קונפורמיות, לא היה קונפליקט בין הדעה של הפרט לדעה של הקבוצה. הוא הלך לכיוון אחר שהצמיח את ההגדרה של קונפורמיות נורמטיבית. אש רצה להנגיד את הניגוד שלו מהניגוד של שריף. אם בניסוי של שריף השיפוט היה עמום, הוא יצר מצב שהשיפוט ברור. הוא לקח קווים בגדלים שונים והשיפוט היה באיזה מידה הקווים זהים בגובה ובגודל. הוא רצה לראות שיש הסכמה בגודל הקווים. לאחר מכן הוא יצר מצב שכולם משתפי פעולה חוץ מנבדק אחד, כולם נשאלו על גודל הקווים והנבדק שמע 4 דעות של אנשים קודמים  לפני שהוא עונה. בחלק מהמקרים משתפי הפעולה אמרו דברים לא נכונים. היו 18 ניסיונות, ב- 12 מתוך הסדרות נתנו משתפי הפעולה דיווחים לא נכונים. התוצאות היו שאנשים היו קונפורמיים רק בשליש מהפעמים (בממוצע) אמרו משהו לא נכון שברור להם שהוא לא נכון. ב-2/3 מהפעמים אנשים עמדו על דעתם.  1/4 מהאנשים באופן עקבי אמרו תמיד את התשובה הנכונה, נשארו עם האמת שלהם. הניסוי של אש היה רק תחילת הדרך, אחריו באו ניסויים רבים.

מה משפיע על קונפורמיות נורמטיבית? (גורמי מצב ומאפיינים פנימיים)

מאפייני מצב– קודי השיפוט הוא הדבר הראשון שמשפיע על הקונפורמיות, כמה השיפוט הוא קשה. בתוך הפרדיגמה של אש ניתן היה לשאול כמה השיפוט הוא מורכב, אש הלך לשיפוט קיצוני לכיוון הקל. ככל השיפוט יותר מורכב הקבוצה נהפכת למקור מידע (זה הופך להיות מידעי). גורם מצבי נוסף שמשפיע הוא החד משמעותיות של הקבוצה, האם כולם אומרים את אותו הדבר או שיש דעות שונות בתוך הקבוצה. אם הקבוצה אחידה תהיה יותר קונפורמיות. מספיק שיש יוצא דופן אחד תישבר אחידות הדעים ותהיה יותר קונפורמיות כיוון שזה אומר שאין דרך אחת לראות את המציאות. דבר שלישי שמשפיע על מידת הקונפורמיות היא גודל הקבוצה. אש שינה את גודל הקבוצה, בניסוי המקורי היו 6 אנשים בקבוצה. אש מצא שהקונפורמיות עלתה עד ה- 3 אנשים ולאחר מכן התייצבה. למשל, ניסוי שנעשה בתור לאוטובוס, באיזה גודל של קבוצה ייווצר תור, גילו כי יש צורך ב- 8 אנשים כדי שייווצר תור. זה תלוי נסיבות, בהקשר. גודל קבוצה משנה אך הוא תלוי מטלה. מידת הקשר בין האנשים בקבוצה קשור אף הוא. אם אנשים רואים עצמם בקשר בקבוצה, שייכים לקבוצה, אז תהיה קונפורמיות. ערכים תרבותיים משפיעים אף הם על מידת הקונפורמיות. יש תרבויות שמדגישות סמכות או היררכיה (תהיה יותר קונפורמיות) ויש אחרות שמדגישות עצמאות, זהו עניין תרבותי. ניתן לדבר על התרבות הזאת בתוך ארצות או לאומים (יפנים לעומת גרמנים) אך גם בתור תרבות ארגונית (תרבות יכולה להיות של קבוצות קטנות). האם זוהי תרבות ארגונית שיש בה לחץ לקונפורמיות או שמא להדגיש חדשנות? (כמו ארגונים טכנולוגיים שרוצים שלאנשים יהיו דעות שונות). מאפייני הפרט שמשפיעים על קונפורמיות: נתחיל במעמד הפרט בקבוצה, באיזו מידה יש לפרט מעמד גבוה או נמוך. הנמוך יראה יותר קונפורמיות. מי שגבוה בסטאטוס יכול לשבור את המסגרת ולהיות לא קונפורמי. דבר נוסף שמשפיע הוא איך אנשים מציגים את עצמם. יש אנשים שרוצים להיות מיוחדים ושונים ואז הם פחות קונפורמיים. ישנם גם הבדלים מגדריים : הממצא הראשוני היה שנשים יותר קונפורמיות כיוון שנשים הן במעמד נמוך יותר חברתית, נמוכות בסמכות ולכן היו רגילות למצב אך הם בכיוון החיובי הם יותר רגישות לאנשים. חוקרת בשם  Eaglyניתחה מחדש את הממצאים והיא מצאה שזה תלוי תוכן- נשים יותר קונפורמיות בתחומים שהן פחות מכירות או שלא אכפת להן מהם. שבדקו תכנים שנחשבו נשיים יותר, נשים לא היו יותר קונפורמיות לא היה הבדל או להפך, שגברים התגלו כיותר קונפורמיים בנושאים מסוימים. היא גילתה כי יש שינוי כתוצאה מפיקוח: גברים פחות קונפורמיים במצבים שיש בהם פיקוח על מנת לעשות רושם ולהראות עצמאות, הבדל או שוני יותר מאשר כאשר אין פיקוח (שיקולים של הצגה עצמית). אצל נשים אין הבדל בין מצב של פיקוח לבין מצב של חוסר פיקוח. שכטר עשה ניסוי שבדק איך קבוצה מגיבה להתנהגות סוטה .הוא לקח קבוצה של אנשים שלא הכירו אחד את השני קודם והוא הביא אותם לעבוד יחד על נושא כמו איזה עונש צריך לתת לעבריינים צעירים (הם היו צריכים לדון על משהו). הקבוצה הייתה לכידה (קבוצה שנאמר להם שהם יעבדו על מטלות מעניינות) או לא לכידה (שנאמר להם שהם יעבדו על מטלות משעממות). לכידות- באיזו מידה ישנה שייכות לקבוצה. הוא נתן לקבוצה לדון בנושאים (הוא הריץ הרבה קבוצות כאלה) והיו לו 3 משתפי פעולה בקבוצה. האנשים לא הכירו אחד את השני. שלושת ה"שתולים" היו אחד שכל הזמן הסכים עם דעת הקבוצה, אחד שבהתחלה לא הסכים ואז שינה את דעתו ביחס לקבוצה והשלישי כל הזמן לא הסכים. הוא בדק את החיבה של האנשים בקבוצה אחד כלפי הצד השני (סוציומטרי-באיזו מידה מחבבים מישהו ורוצים לעבוד איתו) וחלוקת תפקידים או משאבים כמו ראש קבוצה, מסדר, מנקה ועוד. הוא מצא שהכי אוהבים את זה שבהתחלה לא הסכים ואחר כך שינה דעה והכי פחות אוהבים את זה שכל הזמן לא מסכים. אנו רואים שקונפורמיות היא דבר שמתוגמל, מי שלא הסכים ואז שינה את דעתו קיבל את התפקידים הכי טובים ואת ההבחנות הכי טובות. סטייה היא דבר שיגרור עונש. אי ציות היא תופעה מאוד נפוצה, רק 1/3 מהאנשים היו קונפורמיים. בכל מחקר של קונפורמיות תמיד יהיה יותר אי-קונפורמיות. אם נסתכל בהיסטוריה, אי קונפורמיות הצעידה את המין האנושי. האנשים שסוטים וחושבים אחרת הרבה פעמים מקבלים לעג, ביקורת ובחלק מהפעמים הם מצליחים לשנות את המציאות. אנו לא רוצים לדוגמה שאנשים יתנהגו בצורה יצירתית בכביש, ציות הוא דבר חשוב. יש לעשות את החדשנות והסטייה בטעם. ישנה הפרדה משני סוגים של אי קונפורמיות: יש אנשים שאוהבים להיות שונים, הם אוהבים לעשות את ההפך ממה שאחרים עושים, המניע שלהם הוא להיות ייחודי, להיות אחר. יש אנשים שמה שמניע אותם הוא הרעיון, החידוש, האמונה שלהם בדרך חדשה. ישנה החלטה עצמית מה נכון ומה לא נכון. האנטי קונפורמיסטי מאוד מושפע מהקבוצה, הוא רוצה להיות שונה מהקבוצה, לעשות את ההפך ממנה. אנשים לא קונפורמיים, מוכנים להתמודד עם לעג/עונש/הוקעה כתוצאה מתגובתיות (תחושה שהחופש מוגבל ושמנסים לתעל אותך יוצר התנגדות). דבר נוסף שמביא  אנשים להתנהגות קונפורמית היא הרצון להיות ייחודי. אנשים שרוצים להיות ייחודיים מראים יותר אי הסכמה. אנטי- אנשים שהן קונפורמיים לא מתוך התוכן. תופעת דה אינדיבידואציה – מצב בו מתנהגים כמו ההמון, אפקט העדר, התנהגות קונפורמית. זה קורה כשיש רמת עוררות גבוהה והאחריות מפוזרת (כמו המון שתוקף). אנשים זונחים את הנורמות שלהם (כאנשים מוסריים לדוגמה ואז מפסיקים) ומאבדים תחושה של אינדיבידואליות. זה קורה יותר כשהקבוצה גדולה, כשיש אנונימיות פיזית (כשלא יודעים מי אתה).

8 ציטוטים על (נון)קונפורמיות

ג'ון סטיוארט מיל על סכנות הקונפורמיות ולמה חשוב להיות אינדיבידואל

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות