פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: בדידות, תקווה, ייאוש וטיפול

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: בדידות, תקווה, ייאוש וטיפול

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

תקווה וייאוש

תיאוריית הייחוס בפסיכולוגיה חברתית גורסת שיש קשר בין סיבות לבדידות בעיני האדם לבין התמודדותו אתה: ייחוס הבדידות לגורמים חיצוניים ויציבים שאינם בשליטת האדם, כגון יחס מפלה ועוין, עלול להצמיח עוינות. הקניית תחושת שליטה במקרה זה עשויה לעודד ניסיונות לשנות את המצב. ייחוס הבדידות לגורמים פנימיים וארעיים שאינם בשליטת האדם, כגון מחלה המגבילה את התנועה או לגורמים חיצוניים וארעיים שאינם ברי שליטה, כגון מזל- מותיר תקווה ומקהה את תחושת הבדידות. ייחוס הבדידות לגורמים פנימיים וארעיים הנתונים לשליטת האדם, כגון העדר מאמץ או לגורמים חיצוניים וארעיים שבשליטתו, כגון מקום עבודה מרוחק שניתן להעתיקו- מותיר תקווה ועשוי לעודד שינוי בהתנהגות. ייחוס הבדידות לגורמים פנימיים ויציבים שאינם בשליטת האדם, כגון מראה דוחה, עלול לגרור פגיעה בדימוי העצמי, פסימיות, העדר תקווה ודיכאון. מצב זה קשה במיוחד אם הסובלים מבדידות מאמצים גישה צינית או מוצאים מפלט באלכוהול או בסמים, שכן כך הם מקימים עוד חיץ בינם לבין הסובבים אותם.

טיפול קצר ושינוי מדהים

החוקרים בפסיכולוגיה חברתית תולים את הבדידות גם במאפייני אישיות המפריעים לאדם לקשור יחסים חברתיים, ובהם הערכה עצמית נמוכה המעכבת יוזמה והעזה. גם ביישנות מקשה על פיתוח יחסים חברתיים עם הבריות. הביישן מרגיש שאין לו מה לומר, שהופעתו מטופשת, ומתרגש בבואו במגע עם הזולת בעיקר מהמין האחר. הוא מזיע, מתנשם ופעימות ליבו גוברות. אדם כזה ייטה להימנע ממגעים חברתיים. ברוט וזימברדו ביקשו לבחון אם ייחוס סיבה חיצונית להתרגשות הנובעת מביישנות, בדרך של ייחוס מוטעה, יגרור שינוי בהתנהגות. לצורך זה הם הזמינו למעבדה סטודנטיות ביישניות, כל אחת בנפרד, יחד עם גבר נאה שהוצג כנחקר, אבל היה למעשה משתף פעולה, כדי להשתתף במחקר בנושא השפעת הרעש על תגובות פיזיולוגיות. למחציתן נאמר שבמהלך הניסוי יושמע רעש המגביר את קצב פעימות הלב ואת עצמתן. נאמר להן שהשפעתו עשויה להימשך דקות אחדות לאחר השמעת הרעש. ליתר הסטודנטיות נאמר שהרעש עלול לגרום ליובש בפה ולרעד קל. בהפסקה הקלה שלאחר השמעת הרעש יצר הגבר תנאים נוחים להתפתחות שיחה. הוא הסתכל בנחקרת, שאל אותה שאלות ותרם מידע על עצמו. כשנבחנה התנהגות הנחקרות הוברר כי אלה שניתנה להן סיבה חיצונית להתרגשותן בעת השיחה עם הגבר (הרעש) גילו סימני ביישנות וניהלו איתו שיחה קולחת יותר בהשוואה לחברותיהן שלא יכלו לייחס את התרגשותן אלא לביישנות. האמונה שהשינוי הפיזיולוגי נבע מגורם פנימי עיכבה את התפתחות השיחה ועודדה בדידות. ייחוס ההתרגשות לגורמים חיצוניים חולל שינוי מדהים בהתנהגות הסטודנטיות הביישניות. גם במצב אחר- צורך לנאום- ייחוס ההתרגשות והביישנות לגורם חיצוני תרם להפחתת חרדה ולנאום שוטף ובוטח יותר. בניסוי שערך אולסון הוא שכנע חלק מהנבדקות שנשאו נאום שרעש כמעט בלתי נשמע יגרום להן מתח וחרדה. הנאום של אותן הנבדקות היה שוטף ובוטח יותר בהשוואה לנבדקות אחרות, שלא נמסר להן דבר על מקור הרעש. דווקא הנבדקות שציפו שהרעש יגרום להן חרדה היו אלה שנאמו בשלווה כיוון שייחסו את החרדה לגורם חיצוני. למעשה הן עדו ייחוס מוטעה: הן העבירו את הסבר החרדה מהמקור האמיתי (אימת הציבור) למקור אחר (רעש חיצוני). הנבדקות האלה יכלו לומר לעצמן שהחרדה איננה נובעת מתוכן ולמנוע בדרך זו את הסלמת החרדה הנובעת מייחוסה לגורם פנימי. בתנאים רבים ייחוס מוטעה עשוי לשפר את ההרגשה, להגביר את הביטחון בפני קהל ולשפר מיומנויות בין אישיות- אם כי יש מגבלות. ידועה עוד טכניקה להתמודדות עם בדידות, המבוססת על טיפול קוגניטיבי ישיר. בשיטה זו מנסים לשנות את הקוגניציות השליליות של האדם על עצמו בהקשר לתפקודו במצבים חברתיים. אנדים בודדים נוטים למקד את תשומת הלב במידע שלילי על עצמם, ובדרך זו יוצרים ומחזקים מושג עצמי שלילי. בטיפול מנסים לשכנע את האדם שתפיסתו העצמית אינה נכונה או לשנות את הציפיות השליליות של מעצמו ואת יחסו השלילי כלפי מצבים חברתיים חדשים. אל טיפול כזה צריך להתלוות גם שינוי התנהגותי- רכישת מיומנויות חברתיות חדשות. למידה זו מתבצעת באמצעות הצגת סרטי וידאו של מודלים המפגינים התנהגויות בין אישיות מוצלחות. הפרט מתרגל את המיומנויות החברתיות במצבים לא מאיימים: בפגישות הטיפוליות הוא משנן את ההתנהגויות החדשות שלמד באמצעות משחק תפקידים. התוצאות של טיפולים כאלה מרשימות ביותר, אפילו בטווחי זמן קצרים. האדם הבודד משנה את דרך חשיבותו על מצבים חברתיים ולומד דרכי התנהגות יעילות, והצלחתו באינטראקציות בין אישיות מפיגה את תחושת הבדידות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות