פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: תרבות והתקשרות רומנטית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: תרבות והתקשרות רומנטית

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

בחירת בן או בת זוג להתקשרות רומנטית ולנישואים אינה עיוורת, טוען וינש, חוקר פסיכולוגיה חברתית. לדעתו, התרבות מכתיבה לאדם מי הם המועמדים המתאימים להתקשרות מעין זו ומי אינם מתאימים, דהיינו- היא קובעת עבורו את תחום המועמדים המתאימים להתקשרות רומנטית. הדברים אומנם אמורים בתרבות המערבית המודרנית, אך הם נכונים גם בתרבויות מסורתיות, שהנישואים מסודרים בהן באמצעות שדכנים או בידי ההורים, ויש בהם נורמות המגדירות את תחום המועמדים הרצויים. בתרבותנו הדמיון בתכונות רקע כמו גיל, גזע, דת ומעמד כלכלי חברתי עומד ביסוד אמות המידה לבחירת בן או בת הזוג. אין פירוש הדבר שהבחירה נעשית תמיד לפיהן, אך החורגים מהן משמשים נושא לגיחוך, לבדיחות, לרכילות, לסיפורים ולסרטים. תגובות הסביבה מלמדות את האדם מי ראוי ומי אינו ראוי להיות בן זוגו. קרקהוף גורס שהחברה מעודדת בני אדם לבחור בני זוג מתחום המועמדים המותרים להם, ועושה זאת בשתי דרכים: באמצעות הנורמות החברתיות ובאמצעות ייזום פגישות בין בני אדם שההתקשרות הרומנטית ביניהם רצויה. נורמה חברתית היא התנהגות או אמונה המקובלות על חברי קבוצה מסוימת, ובמקרה הזה על החברה כולה. התנהגות בהתאם לנורמה נזכה את היחיד בגמולים חיוביים מן הסביבה, וסטייה ממנה גוררת גמולים שליליים. מי שבוחר בן זוג להתקשרות רומנטית בניגוד לנורמה החברתית, בדרך כלל חושש להציגו לפני משפחתו או חבריו פן "יעקמו את האף". הנורמה החברתית נלמדת באמצעות סוכנים או שליחים של החברה, ובהם הורים, מורים וחברים. קרקהוף סבור שהנטייה לסטות מהנורמה קיימת בעיקר ב-3 קבוצות: קשישים (אין להם ברירה שכן מבחר המועמדים הזמינים להם מצומצם), אנשים בשולי החברה (הם חשים שאין להם מה להפסיד, שכן במילא הם דחויים ולפיכך אינם רואים טעם בשמירת המוסכמות ואולי דווקא משום שנדחו הם פועלים בניגוד לנורמה) ובני אדם שצברו אשראי אישי רב (כמו שחקני קולנוע או אישים ממעמד חברתי גבוה מאוד, אינם חוששים מתגובת החברה ולכן מרשים לעצמם לסטות מהנורמה). החברה דואגת שבני האדם יבחרו בין בני זוג מתאימים גם באמצעות הזדמנויות שהיא יוצרת, כגון שכונות מגורים הומוגניות. כבר בגיל צעיר נפגשים נערים ונערות מרקע דומה, ומי שחורג מהמסגרת וקושר יחסים חברתיים מחוצה לה מכונה בשמות גנאי, נענש, ולעיתים אף נדחה לחלוטין מהקבוצה. החברה מארגנת פגישות גם במקומות עבודה או במועדונים, ואלה נערכות על פי רוב במסגרות הומוגניות. במפגשים כאלה נוצרות היכרויות המובילות להתקשרויות רומנטיות שיש להן גושפנקה חברתית. מעבר לקביעת טווח המועמדים המתאימים להתקשרות הרומנטית, החברה קובעת גם את חשיבותה היחסית של האהבה בקשר הנשואים. בחברה המערבית רווחת האמונה שאהבה היא תנאי הכרחי לנישואים (Simpson, 1986). בחברות אחרות כמו בסין למשל, שיקולי הנישואים רציונאליים ומחושבים יותר: בוחנים את מאפייני המועמד הפוטנציאלי מבחינת חינוך, הכנסה וכדומה. האהבה "חשודה" ונתפסת כגורם המפריע ליציבות החברתית. עדות לכך היא ריבוי המילים המתארות אהבה שיש להן קונוטציות שליליות (Dion & Dion, 1988; Hatfield & Rapson, 1993). התרבות משפיעה כנראה גם על סוג האהבה השכיח בה. מורסטיין ועמיתיו (1991) הסתמכו על מיון האהבה לשישה סוגים של בני הזוג הנדריק ומצאו במחקר השוואתי, שסטודנטים אמריקניים דיווחו על אהבת חברים ואהבה רכושנית בשכיחות גבוהה יותר מסטודנטים צרפתיים. סטודנטיות צרפתיות דיווחו על אהבה חסרת עצמיות בשכיחות גבוהה יותר מסטודנטיות אמריקניות. נראה שההבדלים הללו קשורים לערכים האינדיבידואליסטים והחומרניים הנפוצים יותר בתרבות האמריקנית בהשוואה לתרבות הצרפתית. ההנחה, שהדמיון בין בני הזוג הוא אמת מידה חשובה להתקשרות רומנטית, עומדת גם ביסוד תיאוריות של חליפין חברתיים- תיאוריות הרואות יחסים חברתיים מכל סוג כמערכת חליפין כלכלית של תשומות ותמורות, הקובעת את עוצמת הקשרים שיתפתחו, את מידת התמדתם ואת שביעות הרצון מהם. תיאוריות החליפין גורסות, שהתקשרויות חברתיות אינן אקראיות או עיוורות, אלא נשענות על חישובים של תן וקח במטרה להגיע לחליפין הוגנים.

פירוט של תיאוריות פסיכולוגיה חברתית בהקשר שלהן לקשר הרומנטי בין בני זוג:

השערת ההתאמה- תיאוריה הגורסת שככל שהתקשרות חברתית תהיה מאוזנת יותר, כך תגדל הנאת השותפים ממנה, וכך גם יגדלו סיכוייה להתמיד. יחסים מתאימים מבטיחים יציבות והנאה מההתקשרות (Backman, 1981; Blau, 1964; Homans, 1961). תיאוריית חלוקת הצדק- תיאוריה בה מניח הומנס (1961) שהאדם שואף להגיע לאיזון בין התשומות שהוא משקיע ביחסיו עם בן או בת הזוג לבין הגמולים שהוא מקבל ממנו או ממנה. הבחירה בבן זוג למטרות רומנטיות קשורה בהערכת האדם את תכונותיו שלו ואת הגמולים שיוכל לקבל תמורתן. בתרבותנו נודעת חשיבות מרובה למראה החיצוני, למעמד החברתי ולכישוריו של האדם. כל אדם מעריך כמה "אשראי" מקנות לו התכונות האלה. עם אשראי זה הוא או היא יוצאים ל"שוק" כדי לבחור להם בן או בת זוג מתאימים. גופמן (1952) סבר שדמיון באשראי האישי של בני הזוג מצמצם פערים אפשריים בין תשומה לתפוקה, שכן בחירת בן זוג בתרבותנו יסודה בחישובי רווח והפסד. גבר המבקש לחזר אחרי אישה יפה ומושכת עלול להיתקל בסירוב אם האשראי האישי שלו אינו שווה ערך לזה שלה. הוא ינסה ליצור מצבים מאוזנים ולמנוע מעצמו אי נעימויות. במילא סבור גם הוא שהמבקש לקשור קשרי ידידות, חברות או נישואים עם בן זוג- ולזכות עקב כך בגמולים- צריך להציע לבן הזוג המיועד גמולים כאלה שיהיה כדאי לו להיענות לו. מכאן, שככל שיש לאדם גמולים להציע, כן יהיו תביעותיו מבן הזוג גבוהות יותר, וכיוון שכך רוב בני האדם יתקשרו בסופו של דבר עם בני זוג הראויים להם (Blau, 1964). מראה חיצוני ומעמד חברתי נמנים עם התכונות החשובות המקנות אשראי חברתי (על חשיבותן של תכונות אלה ניתן ללמוד משלום עליכם בספרו טוביה החולב). אחת ההשלכות של השערת ההתאמה גורסת, שככל שהדמיון במראה החיצוני רב יותר, כן תגבר ההנאה מההתקשרות ולהיפך (Murstein, 1986). במחקרים נמצא מתאם גבוה בין המראה החיצוני של שני בני הזוג בין אם הם היו נשואים ובין אם לא (Feingold, 1988).

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות